פלגיאניזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eranb (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Eranb (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''המינות הפלאגיאנית''' היא אחת ההשקפות שה[[נצרות]] סימנה אותן כ[[מינות]], בנוסף למינות הפלאגיאנית ידועות גם [[המינות האריאנית]], ה[[מניכאיזם]], [[המינות הדונאטיסטית]], [[המינות הנסטוריאנית]] ו[[המינות המונופיזיסטית]].
'''המינות הפלאגיאנית''' היא אחת ההשקפות שה[[נצרות]] סימנה אותן כ[[מינות]].


מייסד הזרם זה היה [[פלאגיוס]], [[נזיר]] שהגיע מ[[רומא העתיקה|רומא]] ל[[ארץ ישראל]] ב-[[409]]. הוא יצא נגד תפיסתו של [[אוגוסטינוס]]. אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם ב[[החטא הקדמון|חטא הקדמון]] של [[אדם]] הראשון, חטא תאוותו עם [[חווה]]. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחווה, שותפים לאשמה ורק אחדים יינצלו בחסדי [[ישו|בן האלוהים]] ואמו שילדתהו ללא חטא. פלאגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל וה[[סקרמנט|סקרמנטים]] מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, בדומה ל[[יחזקאל]] ה[[נביא]], כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי שמטילים על ה[[אל]] את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם.
מייסד הזרם זה היה [[פלאגיוס]], [[נזיר]] שהגיע מ[[רומא העתיקה|רומא]] ל[[ארץ ישראל]] ב-[[409]]. הוא יצא נגד תפיסתו של [[אוגוסטינוס]].

אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם ב[[החטא הקדמון|חטא הקדמון]] של [[אדם]] הראשון, חטא תאוותו עם [[חווה]]. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחווה, שותפים לאשמה ורק אחדים יינצלו בחסדי [[ישו|בן האלוהים]] ואמו שילדתהו ללא חטא.

פלאגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל וה[[סקרמנט|סקרמנטים]] מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, בדומה ל[[יחזקאל]] ה[[נביא]], כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי שמטילים על ה[[אל]] את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם.


ב-[[415]] הזהיר אוגוסטינוס את [[הירונימוס]] מפני דעותיו של פלאגיוס. בעקבות הויכוחים הרבים נערך [[סינוד]] מזרחי שבו זוכה פלאגיוס, אולם במועצה באפריקה שנערכה לאחר מכן בהשפעת אוגוסטינוס, הוכרזה דעתו של פלאגיוס כ[[כפירה]] וה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס]] תמך בה.
ב-[[415]] הזהיר אוגוסטינוס את [[הירונימוס]] מפני דעותיו של פלאגיוס. בעקבות הויכוחים הרבים נערך [[סינוד]] מזרחי שבו זוכה פלאגיוס, אולם במועצה באפריקה שנערכה לאחר מכן בהשפעת אוגוסטינוס, הוכרזה דעתו של פלאגיוס כ[[כפירה]] וה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס]] תמך בה.

גרסה מ־14:27, 3 בספטמבר 2006

המינות הפלאגיאנית היא אחת ההשקפות שהנצרות סימנה אותן כמינות.

מייסד הזרם זה היה פלאגיוס, נזיר שהגיע מרומא לארץ ישראל ב-409. הוא יצא נגד תפיסתו של אוגוסטינוס. אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם בחטא הקדמון של אדם הראשון, חטא תאוותו עם חווה. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחווה, שותפים לאשמה ורק אחדים יינצלו בחסדי בן האלוהים ואמו שילדתהו ללא חטא. פלאגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל והסקרמנטים מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, בדומה ליחזקאל הנביא, כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי שמטילים על האל את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם.

ב-415 הזהיר אוגוסטינוס את הירונימוס מפני דעותיו של פלאגיוס. בעקבות הויכוחים הרבים נערך סינוד מזרחי שבו זוכה פלאגיוס, אולם במועצה באפריקה שנערכה לאחר מכן בהשפעת אוגוסטינוס, הוכרזה דעתו של פלאגיוס ככפירה והאפיפיור אינוקנטיוס תמך בה.

עם מות האפיפיור ותפיסת מקומו על ידי צוזימוס, זוכה פלאגיוס מאשמת הכפירה, אולם הקיסר הונוריוס נזף באפיפיור החדש וזה חזר בו. בסופו של דבר נאספה מועצה כנסייתית באפזוס בשנת 431 והיא הוקיעה את ההשקפה הפלאגיאנית, שהאדם יכול להיות טוב גם ללא עזרת האל, ככפירה.

תבנית:נבדק