לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "חלונות ארדון"

מ
הסרת תו כיווניות
מ (הסרת תו כיווניות)
{{ציטוט|תוכן="וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'"|מקור={{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב|ד}}}}
 
ארדון סבר שחזון הנביא, המתקומם נגד אכזריותן של המלחמות ושואף לשלום אוניברסלי, הולם גם את ימינו אנו, שכן המלחמות לא נעלמו מן העולם. חזון אחוות-העמים של ישעיהו, המנבא את תום עידן המלחמות והרדיפות, הלם את ערכי ה[[הומניזם]] בהם דגל ארדון מנעוריו, ושהיו בעיניו "סם-הנגד הטוב ביותר כנגד ה[[מיליטריזם]] וה[[שוביניזם]]"‏‏{{הערה|שם=Schwarz12|1=[[ארטורו ‏שוורץשוורץ]], '''מרדכי ארדון: צבעי הזמן''', [[2003]], [[ירושלים]], בהוצאת [[מוזיאון ישראל]] ו[[מוזיאון תל אביב לאמנות]]. עמ' 12.}}.
 
הוויטראז' מחולק לשלושה חלקים ([[טריפטיך]]), משמאל לימין, שכל אחד מהם מוקדש לתיאור חלק אחר מנבואת ישעיהו:
החלון המרכזי הופך דרמטי הרבה יותר. השמיים הסגולים-כחולים שמשמאל מתחלפים בשמים אדומים כדם, מהם מהדהדת ביקורתו של ישעיהו: "ידיכם דמים מלאו" ({{תנ"ך|ישעיהו|א|טו|קצר=כן}}). כמעין הפוגה למתח של השמיים ספוגי הדם, מרחף בלבם הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", עליו נשען אחד מהמוטיבים רבי ההבעה של ארדון "אילן הספירות" הקבלי בגוון כחול, ולצדו סמלים נוספים.
 
אל ציורי הספירות השונים התוודע ארדון ב-[[1949]], כשהופיע הספר "משנת הזוהר" בתרגומו של [[ישעיה תשבי]] שכלל ציורים גראפיים. הייצוג הגראפי של הספירות הפתיע והלהיב את דמיונו של ארדון והיה בעיניו ציורי ורב-דמיון. נראה, ששיקוליו של ארדון בבחירת הסמלים היו אסתטיים בעיקרם‏‏בעיקרם{{הערה|שם=Schwarz12}}. יחד עם זאת, הצבת סימבול עשר הספירות הקבלי בלב היצירה בא מאחר שרעיון תורת הקבלה הוא הבאת העולם לתיקון והשלמה הרמונית, כפי שעולה מרוח נבואות אחרית הימים של הנביא ישעיה המוצגות בכל רוחב היצירה.
 
מתחת לשמים האדומים מופיעה ירושלים, שהחומה שלה היא בעצם מגילת קלף. ארדון העתיק בדייקנות את מגילת ישעיהו שנתגלתה במערות [[קומראן]] ויצר לה צורה של חומה. על חומה זו אמר האמן: "חומת ירושלים כאן, או נבואה הנצחית כחומה? זו מטמורפוזה של שתיהן, של אות ואבן. כאן חזון השלום ועיר השלום מתקוממים נגד פלגי הדם שמעליהם..."‏‏{{הערה|1=‏ארדוןארדון, מרדכי "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך חלונות ארדון. ירושלים. ללא ציון עמודים.}}
 
==החלון הימני==
 
יש לשים לב לקומפוזיציה ושילובי הצבעים של היצירה בכללותה, כפי שהיטיב להסביר זאת ארדון עצמו:
{{ציטוט|תוכן="הקומפוזיציה של הוויטראי כולה הד והד חוזר... קול ובת-קול, הן בצבע והן בצורה...היא חיה על ניגודים והשלמות.. גון רודף גון וצורה רודפת צורה.. מתנגשים או משלימים – קומפלימנט או קונטראסט... הלובן שבדרכים העקלקלות משמאל מוצא הד בלובן של האתים בצד ימין... גוני שמים באולטראמארין וסוגל עולים ומתחדשים בכחול של שלווה וביטחה שמעל לשברי כלי הזין... והאדום, האדום האכזרי שבאמצע, טובע בחלודה, באדום-חום של התותח על כדוריו ופגזיו.. הד וחזרה גם בצורה: הקשתות של הצורות העקלקלות שבדרכים משמאל פורצות שוב בשברי כלי הזין שמתחת לאתים מימין. ניגודים והשלמות בכל... קונטראסטים בצבע, בצורות, באור וצל, בגדול וקטן, בקר וחם... כעין קומפוזיציה מוזיקלית לפנינו... קול חצוצרה ושופר מלחמה באדום מזה, וקול מנחם בכחול מזה. קול המקל ומשקיט את צערו של האדם, את קינת האדם והאדמה."|מקור=מרדכי ארדון, "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך חלונות ארדון. ירושלים.‏‏{{הערה|1=‏מופיעמופיע גם אצל שוורץ, '''מרדכי ארדון: צבעי הזמן''', עמ' 13‏13}}}}
 
==ההקדשה==
 
מרדכי ארדון צייר את הוויטראז' אחרי שנפטרה אשתו מרים, ב-1981. מלאכת ציור הוויטראז' עזרה לו להתאושש, ובפינתו השמאלית התחתונה, ניתן לראות את נר הנשמה שהוא צייר לזכרה של אשתו, מרים ארדון.‏‏{{הערה|1= שוורץ, '''מרדכי ארדון: צבעי הזמן''', עמ' 11‏11}}
 
==בול החלונות==
==מקורות==
* [[מרדכי ארדון]], "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך '''חלונות ארדון'''. ירושלים. ללא ציון עמודים.
* [[ארטורו ‏שוורץשוורץ]], '''מרדכי ארדון: צבעי הזמן''', [[2003]], [[ירושלים]], בהוצאת [[מוזיאון ישראל]] ו[[מוזיאון תל אביב לאמנות]], עמ' 11-13.
 
==קישורים חיצוניים==