אלפבית ערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המילה "אלערביה" - (השפה) הערבית
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
ء
ژ ڨ

האלפבית הערבי התפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש תחילה לכתיבת השפה הערבית בלבד. עם התחזקות האסלאם והתרחבות כיבושיו החלו שפות נוספות להיכתב בו. האלפבית הערבי היה בשימוש מאז המאה ה-4 לספירה בחצי האי ערב, אך תיעוד ראשון לשימוש באלפבית הערבי הוא מ-512 לספירה. בשפה הארמית הנבטית ישנם פחות עיצורים מאשר בערבית, כך שלצורך כתיבת הערבית נוספו לאלפבית הארמי הנבטי אותיות נוספות על ידי תוספת נקודות לצורות הגרפיות הקיימות. עם התפשטות השימוש באלפבית הערבי לשפות אחרות נוספו לו סימנים נוספים, לביטוי צלילים שאינם קיימים בערבית.

האלפבית הערבי נכתב אופקית, מימין לשמאל, פרט לספרות – הנכתבות משמאל לימין. כיוון שהוא נכתב ומודפס בכתב מחובר ומכיוון שהחיבור הוא לפי דפוס קבוע, יש באלפבית הערבי ארבע גרסאות שונות לכל אות בהתאם למיקומה במילה, למעט האותיות הנעדרות יכולת קישור בעמדות מסוימות.

קיימים שני סדרים לאלפבית הערבי:

  • האחד, أبجدي, אבג'די, שמקורו בסדר האותיות באלפבית הפיניקי, דומה לסדר הקיים באלפבית העברי, והוא בא מאותו מקור. סדר זה משמש למתן ערכים מספריים לאותיות ("גימטריה").
  • השני, هجائي, הג'אי, המסודר לפי מקבצי צורות של אותיות האלפבית הערבי, והוא הסדר המקובל בשימוש במילונים (לפיו מסודרות האותיות בתיבה השמאלית העליונה).

צורות האותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים בהם ויקיפדיה העברית אימצה תקן שונה מזה של האקדמיה ללשון, מופיעים התעתיקים החלופיים זה לצד זה, מימין תקן האקדמיה[1] ומשמאל תקן ויקיפדיה העברית[2]. אם קיים תקן לתעתיק מדויק השונה מהתעתיק הפשוט, אזי מופיע התעתיק המדויק מתחת לפשוט. יש לציין שבניבים שונים ישנן הגיות שונות, במעט או בהרבה, בחלק מהאותיות.

אותיות האלפבית הערבי
מבודדת תחילית אמצעית סופית צורות נוספות שם האות תעתיק לעברית הגייה (IPA) דוגמה למילה
האקדמיה ללשון העברית ויקיפדיה ערבית יהודית האקדמיה ללשון העברית ויקיפדיה ערבית יהודית
ا أإآٱـأـإـآـٱ אליף א [ʔ], [aː] قَالَ - קַאלַ

אָמַר

ـﻼ ﻷﻹﻵـﻸـﻺـﻶ לאם+אליף לַא מִשתנה[2] أَوْلاد - אַוְלַאד

ילדים

ب بـ ـبـ ـب בַּא ב [b] بَدَأَ - בַּדַאַ

התחיל

ت تـ ـتـ ـت תַּא ת [t] بِنْت - בִּנְת

בת

ث ثـ ـثـ ـث ת'א ת֗א או ת֒א פשוט: ת'
מדויק: תֿ
ת' ת֗ או ת֒ [θ] ثُوم - ת'וּם

שׁוּם

ج جـ ـجـ ـج ג'ים ג֗ים ג' ג֗ [ʤ] جَدِيد - גַ'דִיד

חדש

ح حـ ـحـ ـح חא ח [ħ] حِمَار - חִמַאר

חמור

خ خـ ـخـ ـخ ח'א כ֗א ח'א ח' או כ"ף רפה כ֗, ך֗ [χ] ~ [x] خَطَر - חַ'טַר

סכנה

د ـد דַאל ד [d] دَار - דַאר

בית

ذ ـذ ד'אל ד֗אל פשוט: ד'
מדויק: דֿ
ד' ד֗ [ð] ذَهَبَ - דַ'הַבַּ

הָלַך

ر ـر רא ר [r] رَأْس - רַאְס

ראש

ز ـز זאי ז [z] وَزِير - וַזִיר

שָׂר

س سـ ـسـ س סין ס [s] سَبْع - סַבְּע

שֶׁבע

ش شـ ـشـ ـش שׁין ש [ʃ] عَاشَ - עַאשַׁ

חַי (פועל בעבר)

ص صـ ـصـ ـص ס'אד
צאד
סאד
צאד
צאד פשוט: ס'
מדויק: צ, ץ
פשוט: ס
מדויק: צ, ץ
צ, ץ [sˤ] صَغِير - צַעִ'יר

קטן

ض ضـ ـضـ ـض דאד
דׄאד
דאד
צ'אד
צ֗אץ֗ פשוט: ד
מדויק: צ֗, ץ֗
פשוט: ד
מדויק: צ', ץ'
צ֗, ץ֗ [dˤ] أَرْض - אַרְדׄ

ארץ

ط طـ ـطـ ـط טא ט [tˤ] طَوِيل - טַוִיל

ארוך

ظ ظـ ـظـ ـظ זא
ט֗א
זא
ט'א
ט֗א פשוט: ז
מדויק: ט֗
פשוט: ז
מדויק: ט'
ט֗ [ðˤ] ظِلّ - טִ'ל

צל

ع عـ ـعـ ـع עַיְן ע [ʕ] عَلَم - עַלַם

דֶּגֶל

غ غـ ـغـ ـغ ר'ין
גֿין
רין או גין
ע'ין
גין פשוט: ר'
(למעט בכתיב מושרש,
כגון "אבו גוש")

מדויק: ע֗
פשוט: ר או ג
מדויק: ע'
ג [ʁ] ~ [ɣ] لُغَة - לֻעַ'הֿ

שׂפה

ف فـ ـفـ ـف פא פ, ף
(תמיד רפות)
[f] فَهِمَ - פַהִםַ

הבין

ق قـ ـقـ ـق קאף ק [q] قَصْر - קַצְר

ארמון

ك كـ ـكـ ـك כאף פשוט: כ
(תמיד דגושה, גם בסוף מילה)
מדויק: כ, ך
כ
(גם בסוף מילה)
כ, ך
(תמיד דגושות)
[k] كَبُرَ - כַּבֻּרַ

גָּדַל (נעשה גדול)

ل لـ ـلـ ـل לאם ל [l] عَلَى - עַלַא

על

م مـ ـمـ ـم מים מ, ם [m] مَعَ - מַעַ

עִם

ن نـ ـنـ ـن נון נ, ן [n] نِصْف - נִצְף

חצי/מחצית

ه هـ ـهـ ـه הַא ה [h] هٰذَا - הַאדַ'א

זֶה

ة ـة תַּא מַרְבּוּטַה (סימן) בנפרד: ה, בנסמך: ת הׄׄ או ה̈ או ה࣫ كُرَّة - כֻּרַהֿ

כדור

و ـو װַאוּ ואו ו [w], [uː] وَصَلَتْ - וַצַלַתְ

הִגיעה

ى ـى אַלִיף מַקְצוּרַה (סימן) א א مُسْتَشْفَى - מֻסְתַשְׁפַא

בית חולים

ي يـ ـيـ ـي יא י [j], [i] جَدِيد - גַ'דִיד

חדש


(וגםأ إ ؤ ئ)
המזה (סימן) פשוט: א
מדויק: א'
[ʔ] مَاء - מַאא'

מים

אותיות דוד' ארז (دوذ ارز)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל האותיות באלפבית הערבי מתחברות לאות הבאה אחריהן, מלבד קבוצה של שש אותיות: אליף, ואו, דאל, ד'אל, רא וזאי.

6 אותיות אלו הן האותיות היחידות בערבית שכשהן בתחילת מילה או באמצע מילה - אין הן מתחברות מצד שמאל, כמו למשל במילה: "ظروف" (מעטפות), שבה לפני ה"ואו" יש "רא" ולכן ה"ואו" לא מתחברת מצד ימין (כי "רא" היא גם אות דוד' ארז והיא לא מתחברת משמאל) והיא מתחברת מצד ימין.

השפות הנכתבות באלפבית הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת האלפבית הערבי בעולם
Arabic alphabet world distribution.
 → מדינות בהן האלפבית הערבי הוא הכתב הרשמי היחיד
 → מדינות בהן משמש האלפבית הערבי לצד כתבים אחרים
תוספות לאלפבית הערבי לשם התאמתו ללשונות הודו

בעקבות תפוצת האסלאם הפך האלפבית הערבי למקובל לא רק לכתיבת השפה הערבית אלא גם לכתיבת שפות נוספות.

השפות הבאות נכתבות באמצעות גרסאות שונות של האלפבית הערבי:

שפות שבהן האלפבית הערבי חדל להיות בשימוש:

קליגרפיה ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליגרפיה או ערבסקה של ה"בסמלה": הפסוק הפותח של סורות הקוראן بسم الله الرحمن الرحيم
(בסמ־(א)ללה א (ל)רחמן א (ל)רחים): הפסוק מתחיל למטה מימין, ומטפס למעלה ושמאלה

האלפבית הערבי, על אותיותיו, היה אחד הנושאים החשובים באומנות הערבית כפי שניתן לראות בעבודות קליגרפיה ערביות. עוד ניתן לומר כי האותיות הערביות שולבו באומנות הערבסקה (כמו בדוגמה למטה). במאה ה-19 איברהים אל-יאזג'י צמצם את מספר הסימנים מכ-300 ל-60, מה שאיפשר, בהמשך, להתקדם לבניית מכונת כתיבה ערבית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפבית ערבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האקדמיה ללשון העברית, תעתיק פשוט לצורכי שילוט ומיפוי, עמ׳ 5–6
  2. ^ תלוי בתפקוד של הלאם (אות רגילה או אות שימוש) והאם האליף אם-קריאה או נשמעת