הבדלים בין גרסאות בדף "נוטריון"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
קישורים פנימיים
מ
מ (קישורים פנימיים)
'''נוטריון''' הוא [[עורך דין]] המוסמך, בהתאם ל[[חוק]], לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני [[בית משפט|בית המשפט]] כאישור למקוריותו של המסמך, לזהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כ[[דיני ראיות|ראיה]] בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן מחוץ לה.
 
ב[[מדינת ישראל]] מוסדר עיסוקו של הנוטריון בחוקב[[חוק הנוטריונים]], התשל"ו-1976. במדינות שונות ניתן להבחין בין משרות נוטריוניות שונות, ובמיוחד בין משרתו של "הנוטריון הציבורי" ובין נוטריונים פרטיים. הבחנה זו הייתה תקפה בישראל עד לקבלת חוק הנוטריונים, והיא אינה תקפה כיום. הדיון להלן בסמכותו ובמשרתו של הנוטריון הוא על פי הדין הישראלי.
 
==התפתחות מוסד הנוטריון==
[[קובץ:notary1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת הנוטריון הציבורי על גבי מסמך נוטריוני משנת 1951]]
 
משרת הנוטריון היא מוסד עתיק יומין, שמקורותיה ב[[רומא העתיקה]]. שיטות משפט המבוססות על [[המשפט הקונטיננטלי]] הכירו משרה זו, בעוד שבשיטות משפט אחרות, המבוססות על [[המשפט המקובל]] היה המוסד בעל תוכן שונה. [[המשפט העות'מאני]] ששרר ב[[ארץ ישראל]] עד כניסת [[המנדט הבריטי]] הכיר את משרת הנוטריון, ואף הסדיר אותה בחוק הנוטריוני העות'מאני משנת 1913. הבריטים פיצלו משרה זו לשתי משרות - משרת "הנוטריון הציבורי" שעיסוקו באישור מסמכים לצורך שימוש בארץ פנימה, ומשרת "הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ" שערך מסמכים לצורך שימוש במדינות חוץ. "הנוטריון הציבורי" היה [[עובד מדינה]], ואילו "הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ" היה [[עורך דין]] פרטי שהוסמך לכך.
 
בשנת [[1976]] התקבל [[חוק הנוטריונים]] אשר ביטל כפילות זו, ואיחד את המשרות למשרה אחת שבה יכול לשמש כל עורך דין בעל כשירות שיאושר לכך על ידי ועדה של [[משרד המשפטים]].

תפריט ניווט