ישיבת המקובלים שער השמים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: דרישת מקור, קישור לערך באנ'
הרחבה
שורה 30: שורה 30:
'''ישיבת המקובלים שער השמים''' היא [[ישיבה]] [[יהדות אשכנז|אשכנזית]] [[ירושלים|ירושלמית]] בה נלמדת תורת ה[[קבלה]]. הישיבה היא הבולטת והוותיקה מבין ישיבות האשכנזיות הקבליות. כיום עומדים בראשות הישיבה הרב [[ראובן גרוס]] והרב [[גמליאל רבינוביץ]].
'''ישיבת המקובלים שער השמים''' היא [[ישיבה]] [[יהדות אשכנז|אשכנזית]] [[ירושלים|ירושלמית]] בה נלמדת תורת ה[[קבלה]]. הישיבה היא הבולטת והוותיקה מבין ישיבות האשכנזיות הקבליות. כיום עומדים בראשות הישיבה הרב [[ראובן גרוס]] והרב [[גמליאל רבינוביץ]].


==תולדות הישיבה==
==ביוגרפיה==
הישיבה נוסדה בשנת [[תרס"ו]] ([[1906]]) על ידי הרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]] והרב [[שמעון צבי הורוביץ]], אנשי [[היישוב הישן]]. בשנותיו בירושלים היה הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] נשיא הישיבה{{מקור}}. בהמשך כיהנו בראשה הרב [[אפרים שמואל לרנר]], [[אהרן סלוטקין]] ורבי [[יחיאל פישל אייזנבאך]]. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב [[ראובן גרוס]] והרב [[גמליאל רבינוביץ]]{{אנ|Gamliel Rabinowitz}}. לאחר פטירת הרב אוירבך כיהן בנו הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כנשיא הישיבה וכיום ממלא את מקומו בנו הרב [[שמואל אוירבך]]{{מקור}}.
הישיבה נוסדה בשנת [[תרס"ו]] ([[1906]]) על ידי הרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]] והרב [[שמעון צבי הורוביץ]], אנשי [[היישוב הישן]]. בתחילה שכנה הישיבה במבנה ב[[ירושלים העתיקה]] וניזוקה קשות ב[[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)]]. לאחרנפילת הרובע היהודי ב[[מלחמת השחרור]] הציתו הירדנים את הישיבה על תכולתה, בניגוד לחוקי המשפט הבינלאומית. לאחר קום המדינה עברה הישיבה ל[[שכונת קטמון]], ובהמשך עברה ל[[שכונת בית ישראל]] כאשר לבסוף קבעה משכנה בבית הכנסת "אהל אברהם" ברחוב רשב"ם בירושלים. בשנת [[1997]] תרם איש העסקים [[רובי שראן]] סכום כסף נכבד לקניית הבנין ברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך בירושלים, לצורך משכן הישיבה.

בשנותיו בירושלים היה הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] נשיא הישיבה{{מקור}}. לאחר פטירת הרב אוירבך בשנת [[1954]] כיהנו בראשה הרב [[אפרים שמואל לרנר]], [[אהרן סלוטקין]] ורבי [[יחיאל פישל אייזנבאך]]. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב [[ראובן גרוס]] והרב [[גמליאל רבינוביץ]]{{אנ|Gamliel Rabinowitz}}. לאחר פטירת הרב אוירבך כיהן בנו הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כנשיא הישיבה וכיום ממלא את מקומו בנו הרב [[שמואל אוירבך]]{{מקור}}.


בין רבני הישיבה בעבר וכיום: הרב [[משה לוריא]], הרב [[יעקב מאיר שכטר]], הרב [[יצחק משה ארלנגר]] הרב שרגא סמליוס והרב [[מרדכי מנשה זילבר]].
בין רבני הישיבה בעבר וכיום: הרב [[משה לוריא]], הרב [[יעקב מאיר שכטר]], הרב [[יצחק משה ארלנגר]] הרב שרגא סמליוס והרב [[מרדכי מנשה זילבר]].

גרסה מ־19:23, 18 בספטמבר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי

פרמטרים ריקים [ סגל הוראה, חלוקה מבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שער השמים
מבנה הישיבה
מבנה הישיבה
בית ספר
תקופת הפעילות תרס"ו (1906) – הווה
מייסדים הרב חיים יהודה לייב אויערבך
הרב שמעון צבי הורוביץ
בעלי תפקידים
ראש הבית ספר הרב המקובל ראובן גרוס
הרב המקובל גמליאל רבינוביץ
תלמידים
80
שונות
ספרים מכון "שערי זיו"
מיקום
מיקום ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°47′15.54″N 35°12′39.71″E / 31.7876500°N 35.2110306°E / 31.7876500; 35.2110306
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה. הישיבה היא הבולטת והוותיקה מבין ישיבות האשכנזיות הקבליות. כיום עומדים בראשות הישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ.

תולדות הישיבה

הישיבה נוסדה בשנת תרס"ו (1906) על ידי הרב חיים יהודה לייב אוירבך והרב שמעון צבי הורוביץ, אנשי היישוב הישן. בתחילה שכנה הישיבה במבנה בירושלים העתיקה וניזוקה קשות ברעידת האדמה בארץ ישראל (1927). לאחרנפילת הרובע היהודי במלחמת השחרור הציתו הירדנים את הישיבה על תכולתה, בניגוד לחוקי המשפט הבינלאומית. לאחר קום המדינה עברה הישיבה לשכונת קטמון, ובהמשך עברה לשכונת בית ישראל כאשר לבסוף קבעה משכנה בבית הכנסת "אהל אברהם" ברחוב רשב"ם בירושלים. בשנת 1997 תרם איש העסקים רובי שראן סכום כסף נכבד לקניית הבנין ברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך בירושלים, לצורך משכן הישיבה.

בשנותיו בירושלים היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק נשיא הישיבה[דרוש מקור]. לאחר פטירת הרב אוירבך בשנת 1954 כיהנו בראשה הרב אפרים שמואל לרנר, אהרן סלוטקין ורבי יחיאל פישל אייזנבאך. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ(אנ'). לאחר פטירת הרב אוירבך כיהן בנו הרב שלמה זלמן אוירבך כנשיא הישיבה וכיום ממלא את מקומו בנו הרב שמואל אוירבך[דרוש מקור].

בין רבני הישיבה בעבר וכיום: הרב משה לוריא, הרב יעקב מאיר שכטר, הרב יצחק משה ארלנגר הרב שרגא סמליוס והרב מרדכי מנשה זילבר.

בישיבה נמסרים שיעורים בתורת הקבלה לציבור הלומדים הנמנה ברובו על גיל הזהב ומקבלים מלגה סמלית מההנהלה. בנוסף, נערכים בישיבה מעת לעת מעמדים של "פדיון נפש" בהם עורכים חכמי הישיבה סדר לימוד ותפילות מיוחד עבור חולים הזקוקים לרפואה תמורת סכום סמלי המכונה "פדיון נפש".

לקריאה נוספת

  • יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, בשיתוף עם המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"א.
היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20)

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.