יחיאל פישל אייזנבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אייזנבך, 2003

הרב יחיאל פישל אייזנבך (ירושלים כ"ח בניסן תרפ"ה - ירושלים, ד' באלול, תשס"ח) היה מקובל, ראש ישיבת שער השמים בירושלים.

הלימוד בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של ר' יוסף אייזנבך, שהיה סופר סת"ם בירושלים, ומחסידי רבי זאב טברסקי מחסידות רחמסטריבקא. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת כולל שומרי החומות, בשכונת בתי אונגרין, ומשנת תש"ב עבר לישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, שם למד למשך שנתיים אצל ר' מרדכי חיים סלונים. בצעירותו גם למד מרבי שלמה גולדמן מחסידות זווהיל ומהרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. ביום ו' באלול שנת תש"ד נשא את שרח (סרח), בתו של הרב ישעיה אשר זליג מרגליות (נפטרה ביום י"ב בכסלו שנת תשע"ה, בגיל 93). בשנת תש"ה המשיך ללמוד בישיבת סלונים, ולמד גם בישיבת פרשבורג אצל הרב עקיבא סופר.

בשנת תש"ז התחיל ללמוד קבלה מפי חותנו. אבל את עיקר לימודו בתורת הנסתר למד בעצמו מספרים כמו אהבת ה' ותורת חכם, ומההגהות שכתב זקנו, ר' משה אייזנבך, בגיליוני ספריו הקבליים. בשלב מאוחר יותר התחיל להגות בספרי האר"י: שמונה שערים ועץ חיים. למד קבלה גם אצל הרב ליבוש גרוסמן, תלמידו של הרב חיים שאול הכהן דוויק, ואצל דודו, הרב ישראל יצחק רייזמן. כמו אביו, היה גם הוא סופר סת"ם.

סלילת דרכו כראש ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשל"ד, עם פטירת הרב אהרן סלוטקין ראש ישיבת המקובלים שער השמים, נתמנה כממלא מקומו. הוא מסר שם מדי יום שיעורים בעץ חיים, אוצרות חיים ושמונה שערים. למד ולימד תורת הקבלה לפי דרכו של רבי שלום שרעבי ה"רש"ש", ועסק במיוחד בכוונות התפילה של ימות החול, שבת וחג. בימים שהישיבה הייתה סגורה, כגון בשבתות וחגים, וכן בימי בין הזמנים, היה מוסר שיעורים בביתו, בספר הזוהר ושער הכונות.

ברח מפרסום, וידוע בשמחת החיים שהייתה נסוכה על פניו. הרב אייזנבך היה קרוב בהשקפת עולמו לאידאולוגיה של אנשי העדה החרדית, למרות שחלק מאנשי "שער השמים" היו קשורים לרב קוק. נפטר בגיל 83 בד' באלול תשס"ח ונקבר ע"פ צוואתו בהר הזיתים.

נולדו לו שלשה בנים ושלוש בנות. בנו הרב משה אהרן, מחבר הספר ברכת משה על ה"מחנה אפרים", נפטר בחייו בניו-יורק.