מרדכי מנשה זילבר
| לידה |
4 בספטמבר 1951 (בן 74) ג' באלול תשי"א פריז, צרפת |
|---|---|
| כינוי |
ר' מוטל |
רבי מרדכי מנשה זילבר (מכונה ר' מוטל; נולד בג' באלול תשי"א, 4 בספטמבר 1951) הוא משפיע חסידי ואדמו"ר של חסידות תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפריז, צרפת, לשמחה אלתר, מחסידי סטוטשין. כשהיה בן שנתיים היגרו הוריו לשכונת בורו פארק בברוקלין.[2] בילדותו למד בתלמוד התורה של חסידות קלויזנבורג ובתלמוד התורה של חסידות סאטמר, שם הכיר את רבי יואל טייטלבוים. בבחרותו למד בישיבת תורה ודעת והיה תלמידם של ראשי הישיבה, הרב אברהם פאם, הרב גדליה שור, הרב אליהו חזן והרב יעקב קמנצקי. בישיבה גם למד עבודת השם מאת הרב משה וולפסון, משגיח ור"מ הישיבה. באותן שנים למד את תורת החסידות ודרכיה מפי רבו האדמו"ר מסטוטשין רבי יהודה הורוביץ.[2]
נישא לבתו של רבו, הרב משה וולפסון, משגיח ור"מ ישיבת 'תורה ודעת'.
בהשתדלות רבי יהודה הורביץ נשאר בבית המדרש ולא יצא להתפרנס. . הוא עוסק בלימוד ספרי חסידות, כולל בספרי חב"ד וברסלב.
לאחר פטירת רבי יצחק מאמשינוב, החל לנסוע מדי שנה לרבי משולם פייש מטאש, עד שזה חלה.
בשנת תשמ"ב, לאחר פטירת רבי יהודה הורוביץ ומינוי חתנו רבי עובדיה יודקובסקי לרב בית הכנסת, פרשה קבוצה מהחסידות והקימה בית כנסת עצמאי אשר כונה ביהמ"ד תולדות יהודה - דחסידי סטיטשין, ורבי מרדכי מנשה התמנה לרבו וכונה "ראש חבורה". במהלך השנים החל לנהוג באדמו"רות, והחל לערוך 'טיש' בליל שבת ובסעודה שלישית ולקבל קוויטלאך. בשנת תשע"ה, לאחר הסכם עם חצר סטוטשין שבהנהגת הרב יודקובסקי, שונה שם חצרו ל"קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין".
בטיש בליל שבת הוא מספר סיפורים ששמע מרבותיו ובעיקר מרבי יהודה הורוביץ מסטוטושין, ומעוד מקורות, ולאחר מכן שר זמירות שבת ושירים נוספים במשך שעות. בסעודה שלישית הוא אומר מערכה קבלית-חסידית על פרשת השבוע. דברי תורתו בסעודה שלישית מודפסים מדי שבוע בגיליון "דברי תורה".
הוא מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת בבורו פארק, ושיעורים חודשיים בויליאמסבורג, לייקווד, מונסי ומונרו. הוא מוסר שיעור בספרים ליקוטי מוהר"ן, אגרא דפרקא, מסילת ישרים ועוד.
בחודשי הקיץ ובימי השובבי"ם נוהג לשהות בישראל וללמוד בישיבת שער השמים. בערך בשנת תש"ס החל למסור שיעורים ולאחר מכן החל לערוך 'טישים' ועם השנים נוצרה קהילת חסידים בישראל. בתקופת שהותו בישראל הוא מוסר שיעורים כמעט מדי יום, בערים שונות ברחבי הארץ.
חסידיו הקימו קהילה ובתי כנסת בירושלים, בבני ברק, ובבית שמש, ובחיפה. בארצות הברית בויליאמסבורג, בלייקווד, במונרו, ובמונסי. בשנת תשפ"ג הוקמה בבורו פארק ישיבה גבוהה לבחורים שסיימו את שנות הלימודים בישיבה הגדולה, בשם "ישיבה גבוהה תולדות יהודה", ובשנת תשפ"ד נוסדה כולל 'חושן משפט' לאברכים.
דרכו בחסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תורתו של הרב זילבר מושפעת מדרכו של חותנו הרב וולפסון ומכתבי המהר"ל, חסידות חב"ד, ליקוטי מוהר"ן וספר ברית כהונת עולם. הוא עוסק בקבלה.
הוא תובע משומעיו שיתעמקו בלימוד תורת החסידות כמו שרגילים להתעמק בתורת הנגלה ושלא יסתפקו במועט בעבודת ה'. מדגיש את עניין החיוניות והרגש בעבודת ה', בפרט בחגים ומועדים. תפילותיו נאמרות במתינות. תפילת שחרית נמשכת אצלו למעלה משעתיים, וכן נענועי ארבעת המינים נמשכים כשעתיים. בשמחות של מצווה הוא רוקד לעיתים במשך שעות.
הרב זילבר מבקר אדמו"רות אשר כל מעלתה היא רק היותה ירושה של שושלת אבות.
שיחותיו מאופיינות בהתייחסות נרחבת לעולמם של בני נוער ובחורי ישיבות.[3]
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדרת דברי תורה – שיעורים
- משבצות זהב – מדברי תורתו בשבתות וחגים
- טבעת הזהב – על ענייני נישואים
- ירח האיתנים במשנת החסידות, ברוקלין תשרי תשפ"ה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב זילבר 8 ילדים:
- בנו הגדול, הרב שמואל יהודה זילבר, רב קהילת אמונת ישראל בבורו פארק, חתן הרב חיים לייב כץ מסרדהלי.
- חתנו, הרב נחמיה בראדט.
- חתנו, הרב חיים יצחק אנגלנדר, נכד הנגיד אליש אנגלנדר.
- בנו הרב ישראל זילה, חסיד ברסלב. מתגורר במונסי, ומשמש כרב בית המדרש תולדות יהודה סטוטשין במונסי.
- בנו הרב חיים אליעזר, ר"מ בישיבת תולדות יהודה. נשוי לנכדת הרב חיים לייב כץ מסרדהלי.
- בנו הרב יחיאל יוסף, חתן הרב אברהם חיים שטיינוורצל, רב ביהמ"ד מטה אפרים.
- בנו הרב אהרן, משמש כיד ימינו ומשמשו של אביו. חתן הרב אלימלך מילר.
- חתנו הרב אליעזר וולף פרידמן, נכד הרב שלום פרידמן, דיין בלונדון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דורש כל תעלומות, משפחה (שבועון), גיליון 1205, י"ח באייר תשע"ה
- הושענא למען אמיתך, מרוה לצמא, גיליון 2751, חג הסוכות תשפ"ו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טיש פורים באתר יוטיוב
- גליוני הד"ת שלו היוצאים מדי שבוע
- שני חלקים של הפודאקאסט 'פארענצ'עס' (החלק השני יש בה גם ציטוטים מראיון עמו): חלק א', חלק ב'.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כינוי רשמי נוסף הוא "קהל תולדות יהודה-סטוטשין". אריה ארליך וישראל גרובייס, "הראת לדעת" עיתון משפחה גיליון 1729, 1 באוקטובר 2025
- ^ 1 2 אריה ארליך וישראל גרובייס, "הראת לדעת" עיתון משפחה גיליון 1729, 1 באוקטובר 2025
- ^ ישראל גרין, הושענא למען אמיתך, מרוה לצמא 2751, 2025, עמ' 6
