חיים יהודה לייב אוירבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חיים יהודה לייב אוירבך
הרב חיים יהודה לייב אוירבך. צולם בין השנים 1910–1920
הרב חיים יהודה לייב אוירבך. צולם בין השנים 1910–1920
לידה 31 בדצמבר 1886
ד' בטבת ה'תרמ"ז
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בספטמבר 1954 (בגיל 67)
כ"ח באלול ה'תשי"ד
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות חרדית, הישוב הישן
תחומי עיסוק גמרא, קבלה
תפקידים נוספים ראש ישיבת המקובלים שער השמים
חיבוריו חכם לב
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"זירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 188626 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור שביעי לרבי יעקב יוסף מפולנאה,[1] תלמיד הבעש"ט. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב בצ'רנוביץ למעלה משלושים שנה. אמו, רחל לבית מושלי, אחותו של זרח אלתר מושלי ממייסדי שכונת נווה צדק.[2]

התחנך בישיבות ירושלים והוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18.[3] לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב שלמה זלמן פרוש, מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של נפתלי צבי פרוש-גליקמן. החל ללמוד קבלה מהרב שמעון צבי הורביץ, ובשנת ה'תרס"ו ייסד יחד עמו את ישיבת המקובלים שער השמים. אף על פי שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה ”אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל“ (בהקדמתו לספרו "לב חכם"). ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות המקובלים היחידות המשויכות לציבור האשכנזי. בשנת ה'תרע"ו (1916) התמנה להיות סגן קונסול פרס, ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. הדבר נודע לשלטונות העות'מאניים והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא נאלץ להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים איבדו את שלטונם בירושלים, יצא ממחבואו.[3]

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר אספת הנבחרים הראשונה, וממייסדי "מפעל התורה" וחבר הוועד הפועל שלו. נמנה עם חברי המזרחי, השתתף בוועידות המזרחי ובכינוסיו.[4]

בשנת ה'תרפ"ח ייסד תלמוד תורה "שער השמים" לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת ה'תרצ"א יצא לארצות הברית לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת פשיטת רגל. מסע זה ארך למעלה משנתיים.

קברו של הרב אוירבך בהר המנוחות

נמנה עם בני היישוב הישן שקיבלו באהדה מסוימת את הציונות והעלייה לארץ, והיה מקורב לרב קוק. עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב אברהם דב אוירבך שימש הרב יוסף חיים זוננפלד כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.

הרב אוירבך נפטר בירושלים בכ"ח באלול ה'תשי"ד לאחר מחלה ארוכה והוא כבן 67.[5][6]

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת פרוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתלי צבי פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרשון פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי צבי פרוש-גליקמן
 
עקיבה פרוש
 
אהרן יעקב פרוש
 
אליהו נחום פרוש
 
יוחנן דוד סלומון
 
חיים יהודה לייב אוירבך
 
שינא גיטל
 
מנחם מנדל פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פרוש
 
מרדכי ליבר פרוש
 
זונדל קרויזר
 
שמואל קלמן מירסקי
 
אברהם
 
נפתלי סלומון
 
המשך ענף זה ראו:
עץ חיים יהודה לייב אוירבך
 
מרדכי ליבר פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם פרוש
 
חיים קמיל
 
 
 
 
 
שרה
 
כתריאל שלמון
 
יוחנן דוד סלומון (סופר)
 
משה מנדלבאום
 
שלום חיים פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פרוש
 
אשר טננבוים
 
 
 
 
 
אהוד חבצלת
 
 
 
 
 
 
 
ישראל פרוש
 


חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיבר ספר אחד בהלכה, על הלכות אישות, בשולחן ערוך, חלק אבן העזר - חכם לב: על שולחן ערוך אבן העזר ... פנים הספר הוא קצור פסקי הלכות להגאון ... ר’ שלמה מחעלמא בעל המחבר מרכבת המשנה ... וסביב ס’ חכם לב חדושים ובאורים ... בסופו שתי תגובות ... אחת בהלכות מקוואות והשנייה בהלכות חזקה במצות ומנוי שררות בישראל, ירושלים, ה'תרפ"ז.
  • קונטרס הלכתי מובא בספרו של בנו מעדני ארץ בשם "מילי דאבא".
  • מאמרים במאספים וכתבי עת תורניים כ"אזכרה", "סיני".
  • בשנותיו האחרונות התחיל להכין לדפוס מאות תשובות לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך לא הספיק לסיים מלאכתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביו ר' אברהם דוב אויערבאך מצ'רנוביץ, בן ר' יהודה דוד אויערבאך, בן ר' יואל פייבל שטיין, חתן ר' דוד אויערבאך מברדיצ'וב-טבריה, בן ר' אברהם דוב מחמעלניק שהיה נשוי לביתו של רבי יעקב יוסף. אמנם, לדברי רחי"ל אוירבך, ר' אברהם דב מחמלניק היה נשוי לנכדת ר' יעקב יוסף שהתייתמה וגדלה בביתו.
  2. ^ בנימין מפתח תקווה, תולדות ושורשים - עצי משפחה: ר' אברהם אליעזר מושלי, תולדות ושורשים - עצי משפחה, ‏יום שבת, 9 במרץ 2013
  3. ^ 1 2 אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46
  4. ^ אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 47
  5. ^ הרב חיים לייב אויערבך ז"ל, הצופה, 27 בספטמבר 1954, עמ' 16
  6. ^ חיים יהודה לייב אוירבך באתר GRAVEZ