שמואל אוירבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שמואל אוירבך
הרב שמואל אוירבך
הרב שמואל אוירבך
תאריך לידה י' בתשרי ה'תרצ"ב
מקום לידה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה ט' באדר ה'תשע"ח (בגיל 86)
מקום פטירה ירושלים
תאריך לידה לועזי 21 בספטמבר 1931
תאריך פטירה לועזי 24 בפברואר 2018
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה
רבותיו אביו רבי שלמה זלמן אוירבך, הרב שך
חיבוריו דרכי שמואל, אהל רחל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 - ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018[1]) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות. לאחר פטירת הרב אלישיב והפיצול בציבור הליטאי היה המנהיג הרוחני של זרם מיעוט מחמיר מבחינה אידאולוגית בציבור החרדי ליטאי, המיוצג בידי מפלגת בני תורה. אנשיו ראו בו את הממשיך של הקו ההשקפתי של הרב אלעזר מנחם מן שך[2]. הרב אוירבך היה חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, אולם מאז הפיצול האמור לא השתתף בישיבותיה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, בנם הבכור של הרב שלמה זלמן אוירבך וחיה (רוחמקין). הסנדק בברית המילה שלו היה האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, ובפדיון הבן שלו שימש ככהן הרב אברהם יצחק הכהן קוק[3]. למד בישיבת עץ חיים ואצל אביו. בשנת 1954 היה בין תלמידי ישיבת עץ חיים שהתנגדו להנפת דגל ישראל בשער הישיבה ביום העצמאות[4]. היה מקורב לרב מטשיבין[5].

בצעירותו כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של אמשינוב. בשנות ה-70 התמנה בידי הרב מרדכי אליפנט לר"מ בישיבת איתרי, שם לימד עד שנת ה'תשל"ז (1977). לאחר מכן לימד תקופה קצרה בישיבת קול תורה במטרה להקים "קיבוץ" בישיבה[6]. עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים. בשנות הנהגתו של הרב אלעזר מנחם מן שך היה הרב אוירבך מקורב אליו.

בראש חודש אייר ה'תשמ"ב (1982) הקים הרב אוירבך את ישיבת מעלות התורה בשכונת שערי חסד בירושלים. הישיבה מתאפיינת בגילם הבוגר של תלמידיה, המצטרפים אליה בדרך כלל לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות. בישיבה גם כולל ובו כמה עשרות אברכים.

הרב אוירבך עסק גם בקבלה[7], ולמד גם עם הרב מרדכי שרעבי[5]. הוא ירש מאביו את תפקידו כנשיא ישיבת המקובלים שער השמים[דרוש מקור].

בבחירות 1996 תמך באופן בלתי רשמי במפלגת תלם אמונה, של הרב יוסף עזרן, בניגוד לדעתם של רוב הרבנים הליטאים.

בשנת ה'תשס"ג צורף למועצת גדולי התורה ובשנת ה'תשס"ח מונה כחבר נשיאות בוועד הישיבות[8]. הוא שימש כנשיא של מוסדות תורה וחינוך וכן כנשיא קופת "חסדי שלום" שהוקמה בעקבות המחלוקת בציבור הליטאי.

הרב אוירבך היה מקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב. סמוך לפטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי, בראש מחנה הרוב ניצב הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ובראש מחנה המיעוט עמד הרב שמואל אוירבך. ביולי 2012 הוקם בחסותו העיתון "הפלס" והוא שימש כסמכות הרוחנית העליונה שלו. במאי 2014 פרסם מכתב לטובת העיתון, שבו הגדיר אותו כ"יסודה וקיומה של תורה והרבה גופי תורה תלויים בו"[9].

באוגוסט 2012 כונסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בראשות הרב שטינמן כדי להרחיב את שורותיה. הרב אוירבך דרש לצרף גם את הרב דב צבי קרלנשטיין ורבנים נוספים ממקורביו, אך בקשתו לא נענתה[10]. מאז הרב אוירבך לא השתתף בכינוסי המועצה (מלבד בכינוס המשותף של מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ושל מועצת חכמי התורה, ב-24 בפברואר 2014).

בדצמבר 2012 החליטה מועצת גדולי התורה של דגל התורה להציב במקום השלישי בקרב מועמדי המפלגה את יעקב אשר, במקום מנחם כרמל, מקורבו של הרב אוירבך, שהוצב במקום זה בבחירות הקודמות[11]. בעקבות זאת הקימו אנשים המזוהים עם מחנהו של הרב אוירבך את מפלגת "נצח"[12]. שבוע לפני הבחירות הוא נועד בביתו עם האדמו"ר מגור, רבי יעקב אריה אלתר, והשניים סיכמו על תיאום בנושא הגיוס ובנושאים נוספים בין הרב אוירבך ונציג "הסיעה המרכזית" של חסידות גור, יעקב ליצמן. בעקבות זאת פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה ברשימת "יהדות התורה" והורה לנציגי רשימת "נצח" להסיר את התמודדותם[13]. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, בשנת 2013 הקימו תומכיו את "מפלגת בני תורה", והיא התמודדה בירושלים, בבני ברק ובמודיעין עילית וזכתה בחמישה מושבים. בעקבות התמודדותה העצמאית של "בני תורה" בבחירות לרשויות המקומיות התבטא הרב חיים קנייבסקי בחריפות רבה כלפיו וכלפי תומכיו[14].

בבחירות לכנסת העשרים פורסם בעיתון "הפלס" שבחסותו, שאין כל הוראה או המלצה מצדו להצביע עבור אחת המפלגות[15].

היה נשוי לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים (נפטרה בי"ד בטבת ה'תש"ן). על שמה נקראים חלק מספריו, וכן סמינר לבנות "אהל רחל". לבני הזוג לא היו ילדים. גיסו (בעל אחות אשתו) היה חבר הכנסת מנחם פרוש. תחילה התגוררו ברחוב "גשר החיים", לאחר פטירת רעייתו הוא התגורר בצמוד לישיבה.

נפטר מדום לב ב-24 בפברואר 2018 ונקבר למחרת בהר המנוחות[16].

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמואל אוירבך

הרב אוירבך נחשב בעיני תלמידיו כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. הוא דגל בעמדה אידאולוגית מחמירה בענייני חינוך והשקפה תורנית.

הוא התנגד להקמת מכללות אקדמיות לחרדים ולהתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. הוא התנגד לכל צורה של שירות צבאי או שירות אזרחי. בשנת 2011 הצטרף למכתבם של הרבנים מיכל יהודה ליפקוביץ, חיים קנייבסקי ונסים קרליץ[17], שפורסם ב"יתד נאמן", בו קבעו שהמצטרף לשירות לאומי אזרחי "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו"[18].

הרב אוירבך התנגד להקמת הנח"ל החרדי, והיה בין הרבנים שהובילו את ההתנגדות לחוק טל ולכוונות לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות. במכתב שפרסם ב"יתד נאמן" בשנת ה'תשע"ב (2012) כתב: "כאשר מקובלנו אנו מרבותינו עיני עדת ישראל אשר מפיהם אנו חיים, אשר זו (=גיוס בני הישיבות) גזירת עקירת הדת, אשר על זה נצטווינו לעמוד על נפשינו בלי שום ויתור חס ושלום לקדש שם שמים".

החל משנת 2012[19] הורה הרב אוירבך שלא להתייצב בלשכות הגיוס לקבלת דחיית גיוס במסגרת הסדר תורתו אומנותו. ב-2014 ביקר את ועד הישיבות על שהוא משתף פעולה עם הצבא והורה שאין להתייצב גם כדי לקבל פטור[20]. בנובמבר 2015 הודיע כי הוא מתנגד לתיקונים בחוק הגיוס לבני הישיבות שדרשו חברי הכנסת החרדים בעידוד מועצות גדולי התורה של מפלגותיהם[21]. בעת מעצר עריקים שלא התייצבו כהוראתו על ידי המשטרה הצבאית, הורה הרב אוירבך לתלמידיו לצאת להפגנות ולחסימות כבישים במקומות רבים בישראל.

בוויכוח שהתגלע בישיבת פוניבז' הוא הצטרף לרב אלישיב בתמיכתו ברב שמואל מרקוביץ[22].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרכי שמואל - על מסכת אהלות
  • סדרת אהל רחל - שיחות מוסר (נכתבו על ידי תלמידו הרב יאיר ארלנגר)

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת איתרי:

ישיבת מעלות התורה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל אוירבך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יקי אדמקר‏, מנהיג הפלג הירושלמי הרב שמואל אוירבך הלך לעולמו בגיל 86, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2018
  2. ^ יאיר אטינגרמי יהיה יורשו של פוסק הדור?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
  3. ^ משה ויסברג, מקיף: תולדות חייו מ'עץ חיים' ועד 'בני תורה', באתר בחדרי חרדים, 24 בפברואר 2018, אמנם ראו כאן.
  4. ^ מכתב בחתימת הרבנים לומדי ישיבת "עץ חיים" - נגד תליית דגל ב"יום העצמאות" - אייר תשי"ד (1954), אתר בית המכירות הפומביות 'קדם'
  5. ^ 5.0 5.1 המבשר, יום א', י' באדר ה'תשע"ח, גיליון 2784, עמוד 1
  6. ^ "קיבוץ" הוא קבוצת הבחורים הבוגרים בישיבה שאיננה נמנית עם שומעי השיעורים היומיים של הר"מים. עד אותן השנים בקול תורה לא היה קיבוץ והבחורים פנו לישיבות אחרות.
  7. ^ אשר אטדגי, ‏בין בני ברק לירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 באוגוסט 2012
  8. ^ דו"ח מילולי שנת 2008 של ועד הישיבות באתר גיידסטאר
  9. ^ חנני לייבוביץ, שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2014
  10. ^ שרי רוט ומשה ויסברג, ה'מועצת' התכנסה בחזון איש 5 • "פונים לראשי השלטון שלא ישנו", באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2012
  11. ^ שרי רוט, כל חברי 'המועצת' הסכימו: אשר יחליף את כרמל שהודח, באתר בחדרי חרדים, 3 בדצמבר 2012
  12. ^ שבתי בנדט, קרב רב: המאבק שמסעיר את רבני דגל התורה, 3 בדצמבר 2012, באתר וואלה!
  13. ^ יאיר אטינגראחדות של הרגע האחרון ביהדות התורה: נגד פשרה בגיוס, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
  14. ^ יקי אדמקר‏, הרב קנייבסקי על הרב אוירבך: "מגיע לו סקילה", באתר וואלה! NEWS‏, 7 בנובמבר 2013; ארי גלהר, הרב קנייבסקי: הרב אויערבך חייב סקילה, באתר nrg‏, 7 בנובמבר 2013
  15. ^ ישראל כהן, ‏הכרעת רבי שמואל אוירבך: "אין למי להצביע בבחירות", באתר כיכר השבת, 16 במרץ 2015
  16. ^ משה ויסברג, שעותיו האחרונות של הגר"ש אויערבך: "ראש הישיבה למד כרגיל", באתר בחדרי חרדים, 24 בפברואר 2018
  17. ^ צילום המכתב כאן
  18. ^ בכירי דגל התורה: לא לצבא, לא לשירות אזרחי באתר חדו"ש
  19. ^ קובי נחשוני, בגלל בדיקת אשכים: רבנים ליטאים נגד 'צו ראשון', באתר ynet, 28 בנובמבר 2012
  20. ^ ישראל כהן, ‏הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא, באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2014
  21. ^ ישראל כהן, ‏הגר"ש אוירבך נגד כולם: "אין לתת שום גושפנקא לדבר הנורא", באתר כיכר השבת, 16 בנובמבר 2015
  22. ^ קובי נחשוני, פוניבז': מאבטחי 'השונאים' גירשו את 'המחבלים', באתר ynet, 1 בדצמבר 2009
  23. ^ משה ויסברג, ההמשך בישיבה: הרב יוסף פטרוף מסר שיעור ראשון • צפו, באתר בחדרי חרדים, 5 במרץ 2018