הטבח בבית הספר למלאכה – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== התייחסות והנצחה == |
== התייחסות והנצחה == |
||
שלושה ימים אחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד לחזק את התושבים הרבנים הראשיים, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[יצחק נסים|יצחק ניסים]]. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את הישוב, בסיום השבעה קבע [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מלובביץ']] "תענית שעות", הוא אמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג}}, ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב. |
שלושה ימים אחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד לחזק את התושבים הרבנים הראשיים, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[יצחק נסים|יצחק ניסים]]. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את הישוב, בסיום השבעה קבע [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מלובביץ']] "תענית שעות"{{מקור}}, הוא אמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג}}, ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב. |
||
במלאות שלושים לטבח, הונחה [[אבן פינה]] לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה". |
במלאות שלושים לטבח, הונחה [[אבן פינה]] לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה". |
||
גרסה מ־00:46, 19 במאי 2017
הטבח בבית הספר למלאכה היה פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד - שפריר (באותה תקופה שינה היישוב את שמו מ'שפריר' ל'כפר חב"ד' והוכר בשני השמות), בא' באייר ה'תשט"ז, 1956. זהו הפיגוע היחיד בתולדות היישוב שהתרחש בגבולותיו. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים.[1] תמונות של סידורים מוכתמים בדם הופצו וגרמו זעזוע. על שם התלמידים שנרצחו הוקם דפוס בשם "יד החמישה"[2], כתוצאה מכך מוכר הפיגוע גם בשם רצח יד החמישה.[3]
הפיגוע
ביום רביעי אור לא' באייר ה'תשט"ז חדרו שלושה מחבלי פדאיון לכפר חב"ד. בשעה 8 בערב בעת היו התלמידים בתפילת ערבית בבית הכנסת שבתוך "בית הספר החקלאי" שביישוב, המיועד לילדי עולים. באמצע תפילת שמונה עשרה כבה האור ושלושת המחבלים נכנסו והחלו לירות לכל עבר, אחד המתין ברכב, השני כיבה את החשמל והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח ילדים דרך החלון. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.
כשנדלק האור נמצאו מדריך וארבעה תלמידים שעמדו בסמוך לדלת, שוכבים הרוגים מתבוססים בשלוליות דם, וחמישה פצועים קשה. רק כעבור שעה באו כוחות ההצלה ופינו את הפצועים למרכז הרפואי בצריפין.
הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו בהר המנוחות, משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר עכו ואלברט אדרי בטירת הכרמל. כעבור זמן נפטר תלמיד נוסף פצוע קשה, עמוס אוזן, הוא נקבר בתל אביב.
התייחסות והנצחה
שלושה ימים אחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד לחזק את התושבים הרבנים הראשיים, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יצחק ניסים. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את הישוב, בסיום השבעה קבע הרבי מלובביץ' "תענית שעות"[דרוש מקור], הוא אמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"[4], ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב.
במלאות שלושים לטבח, הונחה אבן פינה לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה".
תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח הרבי מלובביץ' קבוצה של שלוחים לכפר חב"ד כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ה"פדאיון" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
- ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
- ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנה אחרי, אהרן רובין, בקהילה
- ^ אגרות קודש חלק י"ג