שלוחי חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
התמונה המשותפת של שליחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015

שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים"[1], במלעיל) הוא כינוי לחסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהדות אצל היהודים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות. בסיס מפעל ה"שלוחים" במתכונתו הנוכחית הוא יוזמה של רבי יוסף יצחק שניאורסון שמינה את חתנו רבי מנחם מנדל לעסוק בו בתחילת שנות הארבעים ולאחר שנפטר המפעל הועצם ונבנה מחדש על ידי חתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון.

נכון לשנת 2018 פועלים כ-4,500 שלוחים בכ-3,700 מרכזים ומוסדות בכמאה מדינות[2] (מתוכם כ־800 שלוחים בישראל, המפעילים כ-400 בתי חב"ד[3]). פעילות השלוחים במקומות השונים מתרכזת סביב "בית חב"ד" המקומי.

היררכיה ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הארגון האחראי העולמי על כל השלוחים, ה"מרכז לענייני חינוך"

הארגונים האחראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעלת השלוחים נעשית בידי ה"מרכז לענייני חינוך" של חסידות חב"ד, המרכז אחראי על שליחת וארגון השלוחים ברחבי העולם. למרות זאת במדינות שונות ישנם ארגונים שונים האחראים על שליחת השלוחים, לפי מדינות. ההיררכיה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שכפוף ישירות למרכז הארצי ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. ברוב מדינות העולם, הארגון האחראי הוא המרכז לענייני חינוך, בישראל צעירי אגודת חב"ד. הארגונים נוסדו על ידי רבי מנחם מנדל שניאורסון

מרכז חב"ד העולמי ושאר ארגוני חב"ד אינם מממנים את פעילות השלוחים. מימון הפעילות ומשכורות השלוחים מאורגנים באופן עצמאי בידי השלוחים עצמם. המימון מגיע מתרומות, או באמצעות משרות ושירותים שונים שהם ממלאים בחיי הקהילה. עם זאת, ישנם שלוחים המקבלים מימון התחלתי בתקופה הראשונה לפעילותם.

השלוחים הראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, ה'מרכז' ממנה את אחד השליחים (לרוב - השליח הראשון שהגיע למקום) להיות השליח הראשי, המייצג את חב"ד מול השלטונות, ובעל סמכות הכרעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא הממנה - או מאשר - שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ובמדינות שונות אף מסייע במימון פעילותם.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכרם של השליחים בעולם והוצאות פעילותם משולמים לרוב מכספי תרומות. את רוב התרומות מגייסים השלוחים עצמם, בעיקר מתומכים וידידים באזור בו בתי חב"ד פועלים ובמקרים מסוימים ישירות מבעלי הון בישראל ובעולם.

חלק מהשליחים מפעילים מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים כגון בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום בתשלום חלקי או מלא, המאפשרים להם לממן חלק מהפעילות באזור שליחותם.

חלק קטן של התרומות מגיע לארגונים האחראים, תרומות אלו משמשות להפעלת הארגונים הנ"ל וחלקם מגיע בעקיפין לבתי חב"ד. כך לדוגמה: ארגון צא"ח מפיק עלוני הסברה לקראת חג החנוכה, ומוכר את העלונים לבתי חב"ד במחיר מסובסד הודות לתרומות שמקבל.

במקרים יוצאי דופן, מממנים הארגונים האחראים (כגון צעירי חב"ד) חלק מתקציב השלוחים. לדוגמה: בית חב"ד הנמצא במיקום חשוב מזווית הראיה של הפעילות החב"דית, או בית חב"ד הנמצא במיקום המקשה על השגת מימון (בית חב"ד למטיילים שאינו מתבסס על קהילה קבועה) - זוכים לתמיכות מסוימות. גם שלוחים חדשים זוכים לתמיכה מסוימת (המשתנה ממקרה למקרה) בתקופה הראשונה לפעילותם. בנוסף, במקרים מסוימים מקבלים בתי חב"ד תקציב מהרשות המקומית[4].

ילדי השלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מילדי השלוחים, החיים באזורים מרוחקים ממגורי יהודים חרדים נוספים, לומדים במיזם "בית ספר - נט", שבו מתקיים בלימוד ווירטואלי עם מורה.

סדרת הספרים ילדים בשליחות עוסקת בילדי השלוחים.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדלקת חנוכיה צבורית על ידי שלוחי חב"ד בקראקס בירת ונצואלה

פעילות השלוחים מתקיימת בעיקר בבית חב"ד האזורי של כל שליח, או במוסדות השונים שהוקמו (כגון בית תבשיל, מוסדות חינוך ועוד). הפעילויות משתנות בין השלוחים השונים, כאשר יש המרכזים פעילויות שונות. בכללות נחלקות הפעילויות לפעילות קבועות ופעילויות עונתיות:

הפעילויות הקבועות שמקיימים השלוחים הם בעיקר מבצעי הרבי מחב"ד, וכן שיעורים והרצאות בענייני יהדות, חסידות תורה ומדע, ושיעורים שונים. השלוחים גם מעניקים סיוע בכל צורך יהודי, כגון הכנה לבר מצווה, חתונה או אבל.

הפעילויות העונתיות שמקיימים השלוחים, נעשות בדרך כלל בסביבות חגי ישראל ובתקופות שונות, כגון תקיעת שופר בראש השנה, הדלקת נרות חנוכה, חלוקת משלוחי מנות בפורים, חלוקת מצות שמורות לקראת חג הפסח, תהלוכות ל"ג בעומר וקריאת עשרת הדיברות בחג השבועות. כמו כן ישנן גם פעילויות קיץ כגון קייטנות, מועדוני של"ה (שיעורי לימודי הדת) ועוד.

כינוס השלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כינוס השלוחים העולמי

אחת לשנה מתקיים כינוס שנתי שבמסגרתו מתאספים אלפי שלוחים ממדינות רבות[5].

הרב שניאורסון נהג לשאת דברים לפני השלוחים בהתוועדות ביום השבת. לאחר פטירתו, עולים השלוחים לקברו ביום שישי.

הכינוס מסתיים באירוע חגיגי ("בנקט") בו משתתפים תומכים רבים של הפעילות וכן הורי השלוחים ומשפחותיהם. במהלך הכנס מקריא המנחה הרב משה קוטלרסקי, את שמות המדינות שבהן פועלים שלוחי חב"ד, כשהשלוחים קמים בעת הקראת מקום שליחותם.

בכינוס מתקיימות סדנאות שונות, שמטרתן להעשיר את פעילות השלוחים ולהקל על עבודתם, צילום קבוצתי שנערך ברחבת 770, עלייה לאוהל חב"ד לובביץ' ועוד. את הכינוס מנהל הרב משה קוטלרסקי[6], באמצעות ועדה מיוחדת - "הנהלת כינוס השלוחים העולמי" של המרכז לענייני חינוך - שמתכננת את הכינוס כחצי שנה קודם לכן.

כמו כן מתקיים בשבוע שלפני כ"ב בשבט[7] 'כינוס השלוחות' שבו מתכנסות נשות השלוחים ממדינות רבות.

ספר השלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר השלוחים
שפת המקור עברית ואנגלית
סוגה אלבום
הוצאה
הוצאה הוצאת ספרים קה"ת
שנת הוצאה 1991-1993
מהדורות נוספות
מספר כרכים 4
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 0-8266-0391-2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"ספר השלוחים" הוא אלבום בן ארבעה כרכים גדולים של תמונות צבעוניות מכל השלוחים ובני משפחותיהם ברחבי העולם שיצאו לשליחות עד שנת תשנ"א. באלבום נמצאות גם תמונות משפחותיהם של אנשי ונשות ההוראה המתעסקים במוסדות של חב"ד, ותמונות ממוסדות חב"ד. הכרכים מסודרים על פי מדינות: בכרך הראשון השלוחים מארצות הברית, בכרך השני השלוחים מישראל, בכרך השלישי מאירופה, דרום אמריקה, אפריקה ואוסטרליה, ובכרך הרביעי השלמות ומפתח שמות.

בשיחה שמסר הרב שניאורסון בכינוס השלוחים תשנ"א אמר כי יש להדפיס ספר שיכלול תמונות של כל השלוחים ומשפחותיהם ואפילו ילדים קטנים. הספר יצא בהוצאת קה"ת, בארבעה כרכים שנשלמו בחורף תשנ"ב. לפני שחלה השאיר על שולחן משרדו את ארבעת הכרכים, והם מונחים שם עד היום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג השליחות החל עוד על ידי רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר החמישי של חב"ד, ששלח שלוחים לגאורגיה, בוכרה ואף לארצות הברית ונמשך אצל בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר השישי של חב"ד, ששלח חסידים כשלוחים נודדים על מנת לחזק את היהדות ברוסיה הקומוניסטית, ובארצות הברית, בעיקר בערי השדה, ובצפון אפריקה). הרב מנחם מנדל שניאורסון הרחיב מאוד את כמות השלוחים.

בשנים הראשונות להנהגתו נהג הרב שניאורסון לקרוא באופן אישי לחסידיו ומבקשם לנסוע למדינות מסוימות. החל בשנת תשי"ח, החל לדרוש מחסידיו ללא הרף לצאת לשליחות, תחת הסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[8]), כדי להפיץ את אור היהדות. למילות הפסוק הולחן ניגון ופרצת, שכונה 'המנון השלוחים'. במשך השנים גדלה כמות השלוחים והאחריות על שיגורם עברה למזכירו של הרב שניאורסון, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, שמונה למנהל המרכז לענייני חינוך וניהל את פעילות השלוחים ברחבי תבל.

השליח הראשון במתכונת הנוכחית שנשלח על ידי הרב מנחם מנדל שניאורסון לאחר שקיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, היה הרב מיכאל ליפסקר (שיועד לכך עוד על ידי הרב יוסף יצחק שניאורסון), שיצא למרוקו[9]. ההגייה האשכנזית הייתה זרה ליהודי מרוקו והקשתה על הפעילות. אחריו הגיע למרוקו גם הרב שלמה מטוסוב, שהתגבר על הקשיים וזכה לאמונם של יהודי מרוקו. הוא הקים מוסדות תורה לבנים ולבנות, בעיקר בכפרים[10].

בשנת תשל"ו-תשל"ח, שלח שלוש קבוצות של שלוחים שכללו אברכים ובחורים לישראל, חלק הגיעו בהתחלה ללמוד בכוללים בירושלים וצפת, ובהמשך נפוצו בישראל והקימו ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ועוד. הרב שניאורסון ביקש ממי שיכול שיפנה לתפקיד הרבנות בישראל, בין השלוחים היו הרב לוי ביסטריצקי, הרב אליהו יוחנן גוראריה, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב יוסף הכט והרב יוסף שמואל גרליצקי.

משמעותה הרוחנית של השליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שניאורסון אמר שמטרת מפעל השלוחים היא זירוז ביאת המשיח והכנת העולם לקראת הגאולה[11]. הוא פירש את המובא בשם הבעש"ט[12], ששאל את המשיח "אימתי קאתי מר?" (=מתי יבוא האדון, המשיח) והשיבו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", שהכוונה היא כאשר תפוץ תורת החסידות ויתגבר והעיסוק בה. לדבריו, אין צורך שהעולם כולו ילמד את תורת החסידות, ודי בכך שניתנת האפשרות המעשית לכל הרוצה בכך[13].

בשנת תשנ"ב הכריז בנוגע לעבודת השלוחים כי "עבודת השליחות הסתיימה", וכעת נותר רק "להכין את העולם כולו לקבל את פני משיח צדקנו"[14].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מרדכי מנשה לאופר, ספר השליחות - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ז
  • הרב זושא וולף, תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשס"ג
  • מגזין תחיינו בהוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי", גיליון 2 עמוד 50 ואילך, סקירה על של ספר השלוחים והמעורבות של הרב שניאורסון בשלבי הוצאתו לאור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסה

אודות

וידאו


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצורה "שלוחים" מבוססת על לשון המשנה ברבים ובהטיה
  2. ^ מבצע אנטבה של חסידי חב"ד: כעת מקיפה מפת השלוחים 100 מדינות ברחבי העולם חרדים 10, ב' בכסלו תשע"ח
  3. ^ לקראת כינוס השלוחים: נחשפים נתונים על צבא הרבי בארץ אתר col טבת תשע"ח
  4. ^ אור חדש מפציע בחדרה
  5. ^ חב"ד מציגה: ה'באנקעט' השנתי, ערוץ 7 24.11.2019
  6. ^ החסיד שחי את כינוס השלוחים העולמי כל השנה באתר col
  7. ^ יום פטירת הרבנית חיה מושקא שניאורסון
  8. ^ בראשית כח יד
  9. ^ כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד והתביישתם לשאול, הרב מנדי קמינקר, אתר בית חב"ד.
  10. ^ הרב עמר על הרב שלמה מטוסוב פורסם ב'חדשות חב"ד'
  11. ^ ראו למשל בדרשה האחרונה שנשא בפני השלוחים בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"
  12. ^ רשפי אש השלם, ד' א' ע"ב
  13. ^ שיחת ש"פ עקב תשנ"א
  14. ^ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב