תפילת שמונה עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת שבתחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה

תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית. תפילה זו היא אחת מתפילות העמידה והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו.

התפילה קרויה כך משום שבמקור היו בה שמונה-עשרה ברכות. בתקופה מאוחרת יותר נוספה לה ברכת המינים, אולם שם התפילה לא שונה.

תיקון התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת תוקנה תפילת שמונה עשרה בידי אנשי כנסת הגדולה כנגד הקורבנות, ועברה עריכה מחודשת ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני, על ידי שמעון הפקולי[1]. במחקר ישנה מחלוקת לגבי זמן ואופן חיבור התפילה: יוסף היינימן גרס שהתפילה מוקדמת לחורבן הבית השני‏[2] והיא תוצאה של התפתחות תפילות שונות לידי נוסח קבוע. לעומתו גורסים עזרא פליישר ואורי ארליך שחיבור התפילה וקביעתה כחובה לכל עם ישראל הם תגובה לחורבן.[3].

קיימות מספר דעות לסיבה שבגללה תוקנו דווקא שמונה עשרה ברכות ואלה מובאות בגמרא[4]. לפני תיקון התפילה, התפלל כל אחד בנוסח אישי[5]. תפילת שמונה עשרה באה לתת נוסח קבוע כדי שגם מי שאינו יודע לדבר עברית כראוי - יוכל להתפלל בשפה ברורה, וכלשון הרמב"ם: "כדי שיהיו [התפילות] ערוכות בפי הכל וילמדו אותן, ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני עניין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל, כדי שיהא עניין כל ברכה ערוך בפי העילג"[6].

התפתחות התפילה ביבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ישיבת הסנהדרין ביבנה, דעות החכמים היו חלוקות בנוגע לתפילת שמונה עשרה. רבן גמליאל דיבנה סבר כי יש להתפלל את התפילה כפי שהיא - שמונה עשרה ברכות. רבי יהושע סבר כי יש לקצר את התפילה ולהתפלל בכל יום רק מעין שמונה עשרה - תפילה הכוללת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן תמצות ברכות הבקשה לברכה אחת, ולבסוף שלוש הברכות האחרונות של תפילת שמונה עשרה המקורית [סה"כ שבע ברכות]. רבי עקיבא הביא דעת ביניים - אם האדם בקיא בתפילה הארוכה מתפלל שמונה עשרה ברכות, ואם הוא אינו בקיא בה מסתפק בתפילת מעין שמונה עשרה. להלכה נפסק כי מתפללים שמונה עשרה ברכות, כרבן גמליאל, מלבד בשעת הדחק.

בתקופת זו נוספה ברכה נוספת, ברכת המינים, שהייתה מכוונת, ככל הנראה, כנגד הנוצרים הראשונים. הברכה תוקנה על ידי שמואל הקטן[7].

מבנה התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת שמונה עשרה מורכבת מ-19 ברכות המחולקות לשלוש קטגוריות:

כל הברכות נאמרות בלשון רבים כברכות על כלל עם ישראל. בתפילות שחרית ומנחה נאמרת חזרת הש"ץ בה החזן חוזר על התפילה בקול, לאחר שהיא נאמרה בלחש על ידי כל הקהל.

זמני התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת שמונה עשרה נאמרת שלוש פעמים בכל ימי החול.

  • בתפילת שחרית תפילת שמונה עשרה נאמרת מיד לאחר קריאת שמע וברכותיה. זאת מכיוון שיש "לסמוך גאולה לתפילה", זאת אומרת שיש להתחיל בתפילה מיד לאחר חתימת הברכה האחרונה שלאחר קריאת שמע- "ברוך... גאל ישראל". יש המתפללים שחרית ותיקין, וסומכים גאולה לתפילה מיד בהנץ החמה - בזמן שהשמש מתחילה להראות במזרח. ברוב הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית תחנון - תפילה בה מתוודה אדם על חטאיו ומבקש מחילה מאת ה'. בימים בהם אין אומרים תחנון ממשיכים לאחר תפילת שמונה עשרה באמירת אשרי יושבי ביתך, או בקריאה בתורה. מותר להתפלל שמונה עשרה של שחרית החל מהנץ החמה, ועד 4 שעות זמניות לאחריו, ובדיעבד עד חצות היום.
  • בתפילת מנחה מתפללים שמונה עשרה לאחר אמירת אשרי יושבי ביתך (יש הנוהגים לומר גם את פרשת הקורבנות) וחצי קדיש. בתענית ציבור קוראים בתורה לפני תפילת שמונה עשרה. לאחר התפילה אומרים תחנון. בימים בהם אין אומרים תחנון אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה קדיש, ולאחריו מסיימים את התפילה באמירת עלינו לשבח. מותר להתפלל מנחה החל מחצות היום ועד לחשכה.
  • בתפילת ערבית מתפללים שמונה עשרה לאחר קריאת שמע וברכותיה ואמירת חצי קדיש. במוצאי שבת מוסיפים לאחר תפילת שמונה עשרה אמירת תוספות שונות. בשאר הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה עלינו לשבח ומסיימים את התפילה. זמנה של תפילת ערבית הוא לכתחילה מצאת הכוכבים עד חצות הלילה, אך ניתן להתפלל גם בדיעבד עד עלות השחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יז, ב-יח, א
  2. ^ יוסף היינמן, ‏התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, עמוד 22, באתר HebrewBooks
  3. ^ אורי ארליך, תפילת העמידה של ימות החול: נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית שורשיהם ותולדותיהם, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשע"ג, עמ' 277-8.
  4. ^ מסכת ברכות כח, ב
  5. ^ רמב"ם הלכות תפילה א, ג
  6. ^ רמב"ם הלכות תפילה א, ד
  7. ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות כח, ב


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.