לדלג לתוכן

טירת כרמל

טירת כרמל

סמל העיר
סמליל ממותג של העיר
סמליל ממותג של העיר שבשימוש בעשור השלישי של המאה ה-21
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה דודו כהן
גובה ממוצע[1] ‎45 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 30,527 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 75
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.30 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 5,113 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 35
תחום שיפוט[4] 5,970 דונם
    - דירוג ארצי[2] 181
(למפת חיפה רגילה)
 
טירת כרמל
טירת כרמל
32°45′42″N 34°58′20″E / 32.7616684326486°N 34.9721169870144°E / 32.7616684326486; 34.9721169870144
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 122
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3889
    - דירוג ארצי[2] 162
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.1%
גילאי 5 - 9 8.9%
גילאי 10 - 14 6.2%
גילאי 15 - 19 5.3%
גילאי 20 - 29 10.9%
גילאי 30 - 44 24.0%
גילאי 45 - 59 15.0%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 14.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 6
תלמידים 3,694
 –  יסודי 2,392
 –  על-יסודי 1,302
מספר כיתות 160
ממוצע תלמידים לכיתה 25.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל טירת כרמל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.tirat-carmel.muni.il

טִירַת כַּרְמֶל היא עיר במחוז חיפה בישראל. העיר ממוקמת בין המורדות המערביים של הר הכרמל לבין הים התיכון, דרומית לחיפה וסמוך לכביש 4. לטירת כרמל גבול עם המועצה האזורית חוף הכרמל ועם פארק הכרמל, נוסף על גבולותיה עם חיפה, ולה רצועת חוף שאורכה 2.5 ק"מ.

בתקופה הצלבנית התקיים בתחומי טירת כרמל, כפר נוצרי בשם סנט ג'ון דה טירה (St John De Tīra).[6][7]

בתקופה העות'מאנית התפתחה במקום העיירה הערבית א־טירה (الطيرة), או טירת אל־לוז (طيرة اللوز, טירת השקדים).

בשנת 2017 נחשף מכלול ארכיטקטוני שהתקיים כמעט ברציפות כ־1,700 שנה, החל בתקופה הרומית וכלה בעת החדשה וכן נמצאו מטבעות, כלי חרס, צמידי זכוכית וממצאי מתכת המעידים כי באזור התקיים יישוב מפותח כבר מהמאה השלישית לפני הספירה (התקופה התלמית).[8]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596 מופיע הכפר עם 52 בתים ו־286 תושבים.

בסקר הכפרים בשנת 1945 שערכה ממשלת המנדט, היו בעיירה 5,270 תושבים, 5,240 מוסלמים ושלושים נוצרים.

תושבי העיירה א־טירה השתתפו באופן פעיל מאוד בהתקפות על היישוב היהודי והתחבורה באזור במאורעות (משנת 1929 עד 1948). במלחמת העצמאות הותקפה העיירה שלוש פעמים.[9] לראשונה ב־12 בדצמבר 1947 התקיף האצ"ל את הכפר. הוא הרג 13 אנשים, פוצץ בית על יושביו וגרם נזק לכמה בתים נוספים.[10] בין ההרוגים היו גם שני ילדים.[11] בפעם השנייה – בין 22 ל־25 באפריל 1948, במהלך הקרב על חיפה, נערכה התקפה רחבה על טירה, בד בבד עם המתקפה של כוחות ההגנה על חיפה.[12] לאחר ההתקפה הציע צבא ההצלה להעביר משפחות לירדן. ב־23 באפריל 1948 הופיעו גם סירות מהים והציעו את שירותיהן להעברת משפחות לחופי לבנון. אכן מספר קטן של אנשים עזב, ובשלב זה עוד נותרו בכפר כמה מאות תושבים.

העיירה נכבשה לבסוף בידי צה"ל ב־16 ביולי 1948, בקרבות עשרת הימים שבין שתי ההפוגות. בתקופה זו התבצרו בכפר כ־700 חיילים עיראקיים מצוידים בנשק רב, בתחמושת ובמכוניות משוריינות שהשאירו אחריהם הבריטים. ההתקפה נערכה לאחר שהעיירה סירבה למסור את נשקה ולהסגיר את החיילים הזרים, ענתה ביריות אל הכביש והתקיפה כמה פעמים את מחנות הצבא הסמוכים של ההגנה. בהתקפה הזו, שבה נכבשו גם כפר לאם ואל-סרפנד, נעשה שימוש בפעם הראשונה בספינות מלחמה שהפגיזו את א־טירה מהים. התושבים האחרונים שעדיין היו בעיירה גורשו לכיוון ג'נין, שכם וטולכרם, וחלקם נלקחו בשבי. תוך כדי הקרב נהרג חייל צה"ל אחד ונפצע חייל נוסף, ובקרב תושבי טירה והחיילים העיראקיים ששהו בו היה מספר גדול של הרוגים, פצועים ושבויים.[13][14]

הקמת טירת כרמל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1948 הוחלט לשכן עולים בבתי א־טירה הנטושים. בתוך חודשים ספורים שכנו בהם 700 משפחות, כ־2,900 נפש בסך הכול. חלקם החלו לעבד את אדמות העיירה, ואחרים השתלטו על חנויות ובתי מלאכה נטושים. בית הספר של א־טירה, שנבנה בתקופת המנדט, החל לשמש את התושבים החדשים. העולים שיושבו בעיירה היו בתחילה בעיקר יוצאי בולגריה, פולין, טורקיה וצ'כוסלובקיה.[15][16] הבחירות הראשונות למועצה המקומית (אז תחת השם "ועד הכפר טירה") נערכו ב־13 ביוני 1950, ומפלגת מפא"י זכתה בהן ברוב.[17][18]

נוסף להתיישבות בבתי העיירה הוקמו בשטח המישורי שממערב שתי מעברות[19] לשיכון אלף משפחות – "מעברת טירה צפונית" ו"מעברת טירה דרומית".[20][21] היישוב חובר לרשת החשמל בספטמבר 1950,[22] אך סבל מבעיות בהספקת המים.[23]

ב־1953 כבר גרו במקום 17,000 תושבים.[24]

במרץ 1951 הוקמה המועצה המקומית טירת הכרמל, שבה היו חברים חברי הוועד שנבחרו ביוני 1950,[25] ובראשה עמד משה אידלמן, שמילא את תפקידו בהתנדבות.[דרוש מקור] באפריל 1953 התקיימו בחירות ראשונות למועצה ואברהם טיומקין נבחר לשמש כראשה. בשנת 1954 סופחו שתי המעברות לשטח המוניציפלי של טירת כרמל.

טירת כרמל הוכרזה כעיר בשנת 1992.

ביוני 2012 אושרה תוכנית מתאר לשכונת החותרים, על אדמותיו החקלאיות של הקיבוץ בשם זה, בה על פי התכנון יוקמו קרוב ל־2,200 יחידות דיור, פארק שכונתי, אצטדיון כדורגל ואזור היי-טק.[26]

בשנת 2013 הוטמן קו מתח גבוה בפאתי העיר, פעולה שאפשרה ייזום של עשרות פרויקטי בנייה חדשים הצפויים להכפיל את מספר תושבי העיר לעומת מספרם בשנה זו.

בשנת 2016 נחתם "הסכם גג" בין משרד האוצר לעיריית טירת כרמל,[27] ולפיו היישוב צפוי להכפיל את מספר תושביו בתוך חמש שנים.

בינואר 2017 הושלמו העבודות לפינוי המתחם הראשון של בסיס מרכז ההובלה של צה"ל שנמצא סמוך לעיר. על שטחו ייבנו כ־4,000 יחידות דיור חדשות.[28]

במאי 2019 אושרה הקמתה של שכונת מגורים נוספת בעיר, הצפויה לכלול כ־550 יחידות דיור חדשות. נוסף לכך יורחב פארק הכרמל.[29]

באוגוסט 2023 אושרה תוכנית מתאר הכוללת תוספת של כ-12,000 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של למעלה מ-86,000 תושבים, בנוסף להקצאת חוף ים.[30][31]

בעיר שוכן המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל", בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2024 (אומדן), מתגוררים בטירת כרמל 30,527 תושבים (מקום 75 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 73.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,532 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[32]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי המועצה והעירייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • משה אידלמן: מרץ 1951 – אפריל 1953. ראש המועצה הממונה הראשון
  • אברהם טיומקין: אפריל 1953 – אוגוסט 1954. ראש המועצה הנבחר הראשון
  • יוסף אסלן: אוגוסט 1954 – אוגוסט 1959
  • עזרא לניאדו: דצמבר 1959 – דצמבר 1965, אוגוסט 1968 – מרץ 1969
  • נסים חונן: יולי 1969 – נובמבר 1969
  • כרמל אליאש: נובמבר 1969 – מאי 1973
  • אברהם אלקלעי: יוני 1973 – פברואר 1974
  • יונה ברזני: נובמבר 1974 – פברואר 1976
  • כדורי אהרון: אפריל 1976 – דצמבר 1978
  • אוני ארבלי: דצמבר 1965 – יולי 1969; פברואר 1974 – מאי 1974; פברואר 1976 – אפריל 1976; דצמבר 1978 – דצמבר 1983
  • ראובן בינר: דצמבר 1983 – נובמבר 1993
  • אריה טל: נובמבר 1993 – נובמבר 2003; ינואר 2009 – 2024
  • אריה פרג'ון: נובמבר 2003 – ינואר 2009
  • דודו כהן: מרץ 2024 – הווה

בית תנחום, בית הכנסת לעולי קווקז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת לעולי קווקז "בית תנחום" בטירת כרמל
כיפת בית הכנסת לעולי קווקז בטירת כרמל
ערך מורחב – בית כנסת בית תנחום

ב־2003 נחנך בטירת כרמל בית הכנסת לעולי קווקז "בית תנחום", שנקרא על שם אבי התורמים להקמתו. זהו אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בישראל מבחינת העיצוב האמנותי: עבודות עץ מגולפות, נברשות מצופות זהב, חלונות ויטראז', עבודות פסיפס רבות, שיבוץ הקירות באבני חן, ארון קודש מהודר ועוד. במקום נמצא גם מוזיאון ליהודי קווקז. בית הכנסת הוא אטרקציה תיירותית בטירת כרמל ונערכים בו סיורים מודרכים.

עלילת הסדרה הקומית "שנות ה־80" בכיכובו של שלום אסייג שנולד בעיר, מתרחשת בטירת כרמל. עם זאת, הסדרה לא צולמה בעיר.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טירת כרמל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף מאי 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ Pilgrimage to Jerusalem and the Holy Land, 1187–1291
  7. ^ אפרים תלמי, מה ומי: לכסיקון מלחמת העצמאות, 1964, עמ' 153
  8. ^ "תעלומת הקדוש מהכרמל - מזרח-תיכון - מסע אחר". מסע אחר. נבדק ב-2018-04-25.
  9. ^ כל־מקום, פנקס כיס להכרת הארץ, מטכל/אכא, ענף השכלה, הערך טירת כרמל, אוגוסט 1953
  10. ^ 13 ערבים נהרגו בכפר טירה, המשקיף, 14 בדצמבר 1947
  11. ^ 13 ערבים נהרגו בטירה - עוד 8 קבורים תחת מפולת הבית?, משמר, 14 בדצמבר 1947
  12. ^ התקפה כבדה על טירה, המשקיף, 23 באפריל 1948
  13. ^ נכבש כפר טירה ליד חיפה, על המשמר, 18 ביולי 1948
  14. ^ ש. זרחי, "כיס" טירה חוסל, דבר, 18 ביולי 1948
  15. ^ אריה נשר, זו טירה שיושבה מחדש, הארץ, 22 ביולי 1949
  16. ^ תערוכת היבול הראשון בכפר טירה, דבר, 13 ביולי 1949
  17. ^ רוב למפ"י בבחירות לטירה, מעריב, 14 ביוני 1950
  18. ^ הבחירות בטירה עברו באורית לחץ מפא", קול העם, 15 ביוני 1950
  19. ^ מפה מאת צבי פרידלנדר עם סימון שתי המעברות, 1958 (סריקה זמינה לצפיה מתוך בנין הספרייה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  20. ^ מעברת טירה תקלוט 1000 משפחות, על המשמר, 17 באוגוסט 1950
  21. ^ ק. שבתאי, טירה - בטירה פגעה, דבר, 11 בספטמבר 1950
  22. ^ חשמל לטירה, מעריב, 10 בספטמבר 1950
  23. ^ מחסור חמור במים שורר בטירה ליד חיפה, קול העם, 31 באוגוסט 1950
  24. ^ יהושע גלבוע, מעברה על רקע של אבטלה, הארץ, 23 בפברואר 1953
  25. ^ וועד טירת־הכרמל מועצה מקומית, על המשמר, 16 במרץ 1951
  26. ^ שי פאוזנר, אושרה תוכנית ל"שכונת החותרים בטירת הכרמל עם 2,150 יח"ד, באתר כלכליסט, 10 ביוני 2012
  27. ^ דוברות משרד הבינוי והשיכון, נחתם הסכם גג בין משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, ועיריית טירת הכרמל, לבניית למעלה מ-12,000 יחידות דיור בעיר, באתר משרד הבינוי והשיכון
  28. ^ יובל אזולאי, ‏מחנה ההובלה "טירה" מתפנה לטובת הקמת כ-4,000 דירות, באתר גלובס, 23 בינואר 2017
  29. ^ דותן לוי, אושרה הקמתן של 2 שכונות מגורים חדשות בטירת הכרמל ובנשר, באתר כלכליסט, 13 באוגוסט 2019
  30. ^ עופר פטרסבורג‏, 12 אלף דירות וכ-40 אלף תושבים חדשים: העיר הזאת תכפיל את עצמה, באתר וואלה‏, 9 באוגוסט 2023
  31. ^ תכנית מתאר כוללנית טירת כרמל מס' 355-0579425
  32. ^ פרופיל טירת כרמל באתר הלמ"ס