4,023
עריכות
(←החורדה אווסטה: הרחבה) |
(ויקיזציה, תמונה) |
||
{{עריכה|ויקיזציה, חוסר במקורות, ניסוח|נושא=ספרות|נושא2=אסיה}}
[[קובץ:Avestan-LE.jpg|שמאל|ממוזער|300 פיקסלים| עטיפת ספר האווסטה במהדורה שיצאה לאור בשנת 1858]]
ה'''אווסטה''' (ב[[פרסית]]: '''اوستا''') הוא הספר הקדוש של ה[[זורואסטריות|דת הזורואסטרית]], המאגד בתוכו את כתביה הקדושים אשר נכתבו בשפה ה[[אווסטית]].
=== עיבוד מאוחר ===
לפי ה[[
במאה ה-3 לספירה, השליט הסאסאני, [[ארדשיר|ארדשיר הראשון]] (מלך מ-226 עד 241 לספירה) ציווה על הכהן הגדול טנסר (או טונסאר) לאסוף ולאגד את הכתבים הקדושים לספר. הדנכרד מספר לנו כי ניסיונו של הכהן הגדול טנסר הניב העתק הכולל עשרים ואחד ספרים, שנקראים [[נאסקים]] (nasks), המחולקים אף הם ל-348 פרקים, המונים כ-3.5 מיליוני מילים.
התכנים באווסטה מחולקים באופן מקומי (אף על פי שסדרם של ספרי הנאסקס אינו כזה) אבל אלו אינם קבועים או קאנוניים. כמה מלומדים מעדיפים לסווג את התכנים בשתי קבוצות, האחת פולחנית והשנייה כוללת. הסיווג הבא מתואר על ידי ג'אן קלנס:
[[קובץ:Bodleian J2 fol 175 Y 28 1.jpg|ממוזער|שמאל|יסנה 28.1 (Bodleian MS J2)]]
=== היסנה ===
היסנה (מן המונח "יאזישן" שפירושו המילולי: "סגידה, קורבן"), היא האוסף הראשי של הפולחן, היא מכילה שבעים ושניים קטעים הקרויים "הא – יטי" או פשוט "הא". שבעים ושניים חוטי צמר טלאים בקושטי, הפתיל הקדוש שכרוך סביב מותני המאמין הזורואסטרי, מסמלים את אותם שבעים ושניים קטעי היסנה.
החלק המרכזי ביותר של היסנה הוא הגאת'ות, כמו כן הוא הישן והקדוש ביותר מבין חלקי האווסטה, חיבורו מיוחס לזרתוסטרא עצמו. הגאת'ות מבחינה מבנית קטועות על ידי היסנה הפטאנגאטי ("שבע פרקי יסנה"), שמשלימים את הפרקים
בקרב כמה המלומדים רווחת השערה כי היסנה מייצגת את הנאסק העשרים ואחד (כלומר השביעי והכרך האחרון בקבוצה השלישית והאחרונה). שישה מספרי הנאסקס מהקבוצה הראשונה של הנאסקס, שהם פירוש לגאת'ות, יכולים אף הם להיות משיוכים ליסנה.
היסנה, או היֶזשן, בראש ובראשונה שם, לא של ספר, אלא אם כי של טקס בו כל הספר מוקרא ומתבצע טקס פולחני הולם, על פי מסגרתו הרגילה, טקס זה חל אך ורק בבוקר.
|