הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים

דרך יפו-ירושלים או דרך ירושלים ההיסטורית היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין יפו (ונמל יפו) עם אזור השפלה, הרי יהודה, עד לשער יפו והעיר העתיקה של ירושלים.

כביש 44.

תוואי הדרך

הדרך התחילה בשער ירושלים שהיה קבוע בחומת יפו העתיקה ומשם נמשכה הדרך ברחוב עולי ציון, כיום האזור שבו נמצא שוק הפישפשים. משם חצתה הדרך את כיכר עיריית יפו אל רחוב דרך בן-צבי (כביש 44), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ליפו על גבול הערים אזור וחולון, היכן שעובר היום רחוב דרך השבעה. משם המשיכה דרך בית דגן אל גבול הערים רמלה ולוד עד לאזור שעל יד מחלף נשרים של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של כביש 424 לאזור מחלף לטרון ומשם המשיכה על תוואי כביש מספר 1 אל שער הגיא שעובר בתוך נחל נחשון, עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ברחוב יפו עד לשער יפו.

חשיבות הדרך במלחמת העצמאות

בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות על על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית. החלטה זו לא התקבלה בשמחה בקרב הפלסטינים, הלוחמים הפלסטינים ניסו להפסיק את זרימת האספקה ליהודים בירושליפ. הלוחמים, בהנהגת עבד אל-קאדר אל-חוסייני,  התחילו לפגוע באוטובוסים ולתקוף בודדים בעזרת אבנים, ולאחר מכן בנשק חם..

מבנים עתיקים לאורך הדרך

• 
  סביל אבו נבוט
• 
  בית הקרן הקיימת על יד בית דגן ב-1948
• 
  החאן בכניסה לשער הגיא

ראו גם

• הדרך ההיסטורית יפו-שכם
• שער הגיא

ביבליוגרפיה

• כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא תשל"ח 1978, עמוד 430.

• זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, 1975 , (ואדי עלי) עמודים 7949 - 7952.

• גביש דב, " שער ירושלים בדרך הגיא ," קתדרה 15  ,1979 , עמודים 3-20 . 
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.