לדלג לתוכן

אזור

אזור
סמל המועצה בעקבות המיתוג מחדש בשנת 2022
אזור - מבט כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אריה פכטר
גובה ממוצע[1] ‎25 מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 13,352 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 153
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.5% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 6,069 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 23
תחום שיפוט[3] 2,200 דונם
    - דירוג ארצי[2] 233
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 82
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3960
    - דירוג ארצי[2] 143
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 8.4%
גילאי 10 - 14 7.7%
גילאי 15 - 19 5.6%
גילאי 20 - 29 12.2%
גילאי 30 - 44 21.4%
גילאי 45 - 59 16.4%
גילאי 60 - 64 4.8%
גילאי 65 ומעלה 15.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 1
תלמידים 1,358
 –  יסודי 990
 –  על-יסודי 368
מספר כיתות 48
ממוצע תלמידים לכיתה 27.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל אזור נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.azor.muni.il
שלט באחת הכניסות לאזור

אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש 44. אזור היא המועצה המקומית הקרובה ביותר לתל אביב. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. ב-1968, ולאחר מכן גם ב-2003[6].

ליד אזור נמצא "פארק אריאל שרון", הפארק הגדול ביותר בארץ, כאשר שטחו עומד על מעל ל-8.5 קמ"ר.

בראשות המועצה המקומית עומד מ-2008 אריה פכטר, יליד היישוב.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן ששם העיירה במקור היה "אדאליה" (Adalia) לפני ששונה שמו לאזור.[דרוש מקור] שם העיירה השתנה לאחר שעל העיירה השתלט מלך, ככל הנראה סנחריב,[7] שכבש אותה בעת מסעו בלבנט, כמצוין במנסרת סנחריב בין ערי צדקא בשם "אזורו".[8][9][10][11]

השם "יאזור" (يازور) תפס תאוצה כנראה בעת השתלטותה של האימפריה העות'מאנית והניב הערבי על האזור. אחד המקומיים הערבים במאה ה-19 טען כי מקורו של השם הוא במשחק מילים שתפס עם הזמן.[7]

לאחר מלחמת העצמאות ונפילת שבעת הנוטרים, ביקשה המועצה המקומית של אזור לשנות את שם היישוב ל"משמר השבעה", זאת להנצחת נפילת שבעת הנוטרים, אך הממשלה סירבה לבקשתם וטענה כי שימור של שמות עתיקים חשובה יותר. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, קם יישוב יהודי חדש סמוך לאזור בשם "משמר השבעה", שגם הוא היה בעברו תחת שליטה אדמיניסטריאלית של יאזור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה כי ההתיישבות במקום החלה לפני כ-6,000 שנים, כאשר הביצה שכסתה את בקעת אונו נסוגה[דרוש מקור]. שרידים ארכאולוגיים המעידים על ההתפתחות ההיסטורית של אזור וסביבתה מוצגים כיום במוזיאון אזור.

השם אזור מופיע בכתובת אשורית במאה ה-8 לפנה"ס.

התקופה הרומית והביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב נמצאו שרידים החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל, מקווה מים עשוי אבן, שגילו מוערך בכ-1,800 שנה. לידו שני עצי שקמה שגילם לכל היותר הוא אלפים שנה. במקום נמצא גם סרקופג ביזנטי ששימש כשוקת. מקאם אימאם עלי (מסגד תשע הכיפות) בנוי על שרידיו של מבנה מן התקופה הביזנטית בארץ ישראל. המבנה, השוכן בסמוך לכביש 44 ונראה ממנו היטב, שימש ככנסייה בתקופת השלטון הצלבני, ולאחר מכן היה למסגד. המסגד היה אחד המקומות אשר הוקדשו לאימאם עלי. לפי האגדה, פעם ראה האימאם ילדה בוכיה בשל כך ששפכה את השמנת שבקשה ממנה אמה להביא. האימאם סחט מהאדמה את השמנת ונתנה לילדה. כשמת האימאם סירבה האדמה לקבל את גופתו אליה ודחתה אותה. כל מקום שבו קרה הדבר, הוקדש לאימאם, וגם בשער הגיא מבנה המיוחס לאימאם עלי בשל אותה מסורת.

התקופה הפאטימית והצלבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מצודת המישור

שמו הערבי של היישוב יאזור, מוזכר במקורות מהתקופה הפאטימית (המאה ה-12) בתקופה הצלבנית בארץ ישראל השליטה בכפר החליפה צדדים מספר פעמים בין הצלבנים למוסלמים[10].

הצלבנים הקימו מבצר צלבני על ראשה של הגבעה הניצבת כיום במרכזה של העיירה. המבצר הוקם בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון, וזכה לשם מצודת המישור, שכן חלש על המישור המקיף את הגבעה. בשנת 1187 החריב צלאח א-דין את המצודה, אך ב-1191 שב ריצ'רד לב הארי והקימה מחדש. עם כיבוש ארץ ישראל בידי הממלוכים, הרס ביברס את המצודה באופן סופי, וכיום נותרו ממנה רק שרידים, הניצבים במרכזו של גן.

שני עצי השקמה הזקנים באזור
מקאם אימאם עלי באזור, כיום - בית כנסת

התקופה העות'מאנית עד הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יאזור

הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי תיאר את יאזור כעיירה קטנה. ב-1596 חיו בכפר 275 תושבים[10]. החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1863 וכתב: "כפר היושב על גבעה קטנה משמאל לדרך ומספר תושביו 300. הבתים בנוים מחומר ותבן"[12].

ב-1870 הוקם בית הספר מקוה ישראל בצמוד ליאזור ממערב. הממשלה העות'מאנית נתנה למייסד בית הספר, קרל נטר, רישיון לייסוד בית ספר חקלאי, והעניקה לו שטח של 2,600 דונם אדמת מדינה בחכירה ל-99 שנה בתשלום שנתי קטן "מתוך הכרה בערך המוסד הזה בחיי היהודים". קודם להחכרתה עובדה הקרקע על ידי הפלאחים של יאזור. הפלאחים ראו במסירת הקרקע קיפוח ועול והפריעו לעבודה החקלאית במקום, רק לאחר שפוצו ב-1600 דונם אדמה חלופית נרגעו הרוחות[13].

במפקד האוכלוסין של 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 1,284 מוסלמים[14], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-2,337 מוסלמים אשר שכנו ב-419 בתים[15].

על פי סקר הכפרים 1945 ב-1945 השתרעה העיירה על פני שטח של 11,800 דונם ואוכלוסיית המקום נאמדה בכ-4,030 תושבים. התושבים היו מבוססים מבחינה כלכלית, חלקם התפרנסו בחקלאות בפרדסי הסביבה וחלקם במסחר ובבתי חרושת כבית החרושת לקרח, טחנת קמח ביישוב ובבית החרושת היהודי לעורות בשכונת מולדת שבחולון, שמחצית מעובדיו היו ערבים. הכביש הראשי מיפו לרמלה (שהמשיך לירושלים) חצה את העיירה ובשוליו חנויות ובתי קפה על אם הדרך. על תוואי הכביש זה סלול היום כביש 44[10].

ב-9 בדצמבר 1947 נזרקה פצצה לבית הקפה ביאזור ממכונית נוסעת נהוגה בידי אנשי אצ"ל. בית הקפה נהרס ושבעה מיושביו נהרגו. בתגובה לכך ב-11 בדצמבר 1947 הותקפה שיירה יהודית סמוך לכפר. נהג משאית מכפר ורבורג נהרג וארבעה נפצעו[16] יום אחר כך הופיעו שוב אנשי אצ"ל וזרקו רימונים לבית הקפה. שישה ערבים נהרגו ורבים נפצעו[17]. בתגובה לכך, ב-21 בדצמבר 1947 פתחו ערביי יאזור באש על שיירה יהודית. במשאית הראשונה נהג חבר קיבוץ כפר מנחם המשאית השנייה הייתה של קיבוץ גת והשלישית של קיבוץ דורות. שתי המשאיות הראשונות הצליחו להיחלץ אבל התוקפים הצליחו להרוג את נהג משאית דורות ועוזרו. את המשאית העמוסה חביות סולר העלו באש. תימרות האש והעשן נראו עד מקוה ישראל[18]. ב-30 בדצמבר נכנסה קבוצת אנשי לח"י לכפר ופוצצה שני בתים. בהתקפה זו נהרג תושב אחד ואחר נפצע[19].

ב-22 בינואר 1948 עלה באזור טנדר שבו שבעה נוטרים על מוקש, חלקם נהרגו מפיצוץ המוקש והשאר לאחר שהמון הסתער עליהם (ראו נפילת שבעת הנוטרים). בתגובה לכך פגעו כוחות פלמ"ח בתחבורה הערבית ליפו והרגו 20 תושבים ערבים[20]. כמה ימים אחר כך פוצצה אנשי ההגנה שני בתים בכפר[21]. במערבה של העיירה ניצבים תותח מימי מלחמת העצמאות ואנדרטה לזכר שבעה נוטרים שנפלו במלחמת העצמאות, בינואר 1948, בעת שאבטחו שיירה שיצאה ממקוה ישראל לירושלים.

עם סיום "מבצע חמץ" נטשו התושבים את יאזור ורובם ברחו למחנה הפליטים ברפיח[22]. ב-30 באפריל 1948 נכנס ליאזור כוח של חטיבת גבעתי[23].

לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם קום המדינה החלו ליישב ביאזור עולים חדשים וביוני 1949 נערכו ביישוב לראשונה בחירות מקומיות לוועד הכפר[24]. כ-2000 עולים חדשים ישבו בבתי הכפר הנטושים אך הם סבלו ממחסור במים[25], ועל השדות החקלאיים של הכפר יאזור הוקם מושב משמר השבעה[26][27]. בשנת 1954 עדיין לא חובר היישוב לרשת החשמל, כמו כן החלט לשנות את שמו מיאזור לאזור[28], אך במשך שנים רבות עוד המשיכו רבים לקרוא ליישוב יאזור[29].

בשנת 1955, השלימה חברת רסקו את בנייתם של בתי דירות ביישוב[30], ו-ב-1957 החלה סלילת כביש גהה בין אזור לראשון לציון[31].

אוכלוסייה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2024 (אומדן), מתגוררים באזור 13,352 תושבים (מקום 153 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 82.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,494 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[32]

להלן גרף המציג את התפתחות באוכלוסייה בעיר:[דרוש מקור]

אזור היא המועצה המקומית הקרובה ביותר לעיר תל אביב ומוגדרת במחוז תל אביב.

באזור קיימים שלושה בתי ספר יסודיים: שניים ממלכתיים - "יוספטל" על שם גיורא יוספטל, "השבעה" על שם שבעת הנוטרים שנפלו בהגנה על הדרך לירושלים בינואר 1948 נפילת שבעת הנוטרים, וכן בית ספר ממלכתי דתי אחד: "מימון" על שם הרב יהודה לייב פישמן מימון. בנוסף, קיימת חטיבת הביניים הממלכתית "רבין" על שם יצחק רבין, ועקב היעדר בית ספר תיכון ביישוב, לומדים תלמידי היישוב בתיכונים מחוץ למועצה המקומית, בחולון ובתל אביב, ובישיבות אחרות, כגון ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באוגוסט 1951 הוכרזה אזור כמועצה מקומית. כיום מנוהלת על ידי אריה פכטר.

ראש המועצה בין השנים
יעקב מנדלבאום 1951-1954
אבנר גרעין 1954-1958
מאיר דינור 1958-1965
סנדר ליבוביץ 1965-1967
דוד ז'ז'ק 1967-1968
אברהם בנבניסטי 1968-1974
יצחק אלישיב 1974-1989
אמנון זך 1989-2008
אריה פכטר 2008-

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מתנהלים עסקים רבים, בעיקר בשכונות גני אזור והשיכון החדש. מטי החברות סבון, מנופי אבי ואיתוראן ממקומות באזור. המסעדות המובילות ביישוב הן עזרא ובניו ואלברט, וליישוב יש גם משתלה שמתפרשת על פני כביש 44.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל אזור, קבוצת הכדורגל של היישוב, משחקת בליגה ב'.

סמל המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סמל המועצה המקומית אזור

הסמל המקורי של אזור אושר רשמית ביולי 1970 ומכיל את המוטיבים הבאים:

  • אלכסון שחור החוצה את הסמל. מסמל את הכביש הישן מתל אביב לירושלים שלצידו שוכנת אזור.
  • שבעה כוכבים לצדי הפס השחור. מסמלים את שבעת הנוטרים שנפלו בפריצת הדרך לירושלים בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות.
  • מצודה בחלקו העליון של הסמל. מסמלת מבנה מן התקופה הביזנטית, שימש כמקאם מאוחר יותר ומשמש כיום כבית כנסת.
  • שיחי צבר. מסמלים את הכפר הערבי יאזור ששכן במקום עד מלחמת העצמאות.
  • מבנים שונים בצד הימני של הסמל. אלה הם מבני היישוב הנוכחי.

בשנת 2022 הוחלף הסמל בסמל חדש המורכב מארבעה משולשים ירוקים היוצרים את האות א׳. עדיין נעשה שימוש בסמל הישן לצד הסמל החדש.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אזור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  4. ^ כיום שטחי מקוה ישראל הם חלק מפארק אריאל שרון
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ משרד הפנים פרסם את רשימת הרשויות המקומיות שיאוחדו, באתר גלובס, 2 באפריל 2003
    נחמיה שטרסלר, השחיתויות המקומיות - אינטרסים אישיים הניעו את הח"כים לטרפד את איחוד הרשויות , באתר הארץ, 25 ביולי 2003
  7. ^ 1 2 Palestine Exploration Fund, Quarterly statement - Palestine Exploration Fund, London, 1869
  8. ^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 95, 114, 131, 175, 192, 210 ו־222) וכן ב־A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 48
  9. ^ Gerard Gertoux, Dating the Sennacherib's Campaign to Judah
  10. ^ 1 2 3 4 Khalidi, W. (1992). All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington D.C.: Institute for Palestine Studies. ISBN 0-88728-224-5.
  11. ^ Yazur - Jaffa - يازور (יאזור), באתר Palestine Remembered
  12. ^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 213
  13. ^ אריה ל. אבנרי, ההתיישבות היהודית וטענת הנישול (1878-1948), תל אביב: מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ ותנועת העבודה הקיבוץ המאוחד, תש"מ 1980, עמוד 68
  14. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jaffa, p. 20
  15. ^ Mills, 1932, p. 16
  16. ^ הותקפה שיירה ביאזור, דבר, 12 בדצמבר 1947
  17. ^ יהודי נהרג וחמשה נפצעו בכפו יאזור פצצות לתוך בית קפה ערבי, הַבֹּקֶר, 12 בדצמבר 1947
  18. ^ שנים נהרגו וחמשה נפצעו ביאזור, דבר, 22 בדצמבר 1947
  19. ^ יריות על מולדת לאחר התקפת לח"י על יאזור, על המשמר, 1 בינואר 1948
    אצ"ל מודה בהטלת הפצצה ליד שער בתי-הזיקוק, דבר, 1 בינואר 1948
  20. ^ שבעה נוטרים נרצחו בכפר יאזור, דבר, 23 בינואר 1948
    7 נוטרים יהודים נהרגו ליד כפר יאזור, קול העם, 23 בינואר 1948
  21. ^ פעולה נגד יאזור, דבר, 1 בפברואר 1948
  22. ^ מנחם תלמי, פגישה עם מכרים וותיקים - עם תושבי יאזור ויפו במחנות הפליטים ברצועה, מעריב, 30 בנובמבר 1956
  23. ^ סלמה ויעזור נכבשו, דבר, 2 במאי 1948
  24. ^ רוב למפם בבחירות יאזור, על המשמר, 16 ביוני 1949
  25. ^ 11.000 דונאם אדמות יאזור נהפכים לשממה מחוסר מים, חרות, 24 ביוני 1949
  26. ^ ביאזור שהיתה ל"משמר השבעה", הַבֹּקֶר, 29 בספטמבר 1949
  27. ^ 4,500 משקי עזר לעולים חדשים ב-12 כפרים נטושים, חרות, 31 במאי 1949
  28. ^ מועצת אזור לא הכניסה תשלומי התושבים לחברת החשמל, על המשמר, 15 ביוני 1954
    תושבי כפר יאזור נסערים מגילוי א־־סדרים במועצת הכפר, קול העם, 11 ביוני 1954
  29. ^ לדוגמה כתבה מ-1963 נעצרו חשודים בתקיפת ראש מועצת יאזור, למרחב, 17 באוקטובר 1963
  30. ^ שכונה חדשה הוקצה באזור, על המשמר, 5 באוקטובר 1955
  31. ^ הוחל בסלילת כביש יאזור-ראשון לציון, חרות, 12 ביוני 1957
  32. ^ פרופיל אזור באתר הלמ"ס