אלה (מיתולוגיה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה
ANAELIAZOR (שיחה | תרומות)
מ דיוקי מינוחין ביחס להבדל בין שמות התואר אל ואלוה, משמעות זכר ונקבה, והסבר על הסיבה לכך שיש יותר משם תואר אחד ואיזה הנהגות כל שם בא לתאר.
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Ceres_statue.jpg|200px|ממוזער|[[קרס (מיתולוגיה)|'''קרס''']], אלת התבואה, מאֵלות המיתולוגיה רומית</small>]]
[[קובץ:Ceres_statue.jpg|200px|ממוזער|[[קרס (מיתולוגיה)|'''קרס''']], אלת התבואה, מאֵלות המיתולוגיה רומית</small>]]
'''אֵלה''' היא תוצר של השקפה מוטעית ביחס למושג [[אל]]. בכלל נראה שעשו בלבול שלם בין המושגים אל אלוה אלוהים אלוהות אדני ויהוה נראה כי רבים חושבים שאין סיבה מיוחדת לריבוי שמות התארים הללו ובכלל לא נראה שהבינו איזה הנהגות השמות הללו מתארים, ולכן מחוסר הבנה היו מי שחשבו שאולי שייך לדמות אותו לנקבה או לפחות להעלות תהייה שכזו - אולי הוא נקבי?
'''אֵלה''' היא הצורה ה[[אישה|נשית]], הנקבית, למושג [[אל]]. '''אלות''' מופיעות בתרבויות רבות, ובעיקר ב[[פוליתאיזם|דתות פוליתאיסטיות]] ו[[דואותאיזם|דואותאיסטיות]], אשר מאמינות בזוג אלים יחיד - אל ואלה.


בכל מקרה '''אֵלה''' לטענתם היא הצורה ה[[אישה|נשית]] לכאורה, הצורה הנקבית, למושג [[אל]]. '''אלות''' מופיעות בתרבויות רבות, ובעיקר ב[[פוליתאיזם|דתות פוליתאיסטיות]] ו[[דואותאיזם|דואותאיסטיות]], אשר מאמינות בזוג אלים יחיד - אלוה ואלה.
אל הוא, לפי אמונתם של אנשים רבים, ישות עליונה השולטת בעולם. בדרך כלל מייחסים לאל ידיעה של המתרחש בעולם וכוחות להשפעה על העולם. האנשים המאמינים באל מתחלקים בין [[מונותאיזם|מונותאיסטים]] המאמינים בקיום אל אחד, לבין פוליתאיסטים המאמינים בריבוי אלים.


יש הבדל מהותי בין שם התואר אלוה לבין שם התואר אל, ורבים נוטים לבלבל ביניהם ולחשוב שהתואר אל והתואר אלוה מתארים את אותם הנהגות אבל זה לא נכון, בעיקרון אנחנו לא יכולי םלהגדיר דבר שלא ניתן לתפוש בשכל את פעולותיו - ולכן אנחנו לא מנסים להגדיר את הבורא בעצמו אלא רק את הפעולות שהצלחנו לתפוש ביחס אליו.
האמונה בקיומה של אלה, ישות אלוהית עצמאית שה[[מגדר]] המיוחס לה הוא [[נקבה]], התקיימה בפוליתאיזם בלבד, בעוד הדתות המונותאיסטיות מתייחסות לאל כאל גוף [[זכר]]י או נייטרלי.


בכל מקרה [[אל]] הוא למעשה שם תואר שבא לתאר את הר'''א'''שית '''ל'''עשייה - ואם כן בהקשר מסויים הראשית לעשייה בכלל הוא בנקודת ההתחלה של היקום כלומר הוא בכלל הבורא - אבל בהקשר היומיומי, נוכל לומר שהתואר 'אל' בא לתאר את מקור הרעיונות שלנו. כיוון שללא רעיונות לא יכולנו לעשות כלום - ולמעשה מהם מתחיל הראשית לעשיה שלנו - כלומר היכולת לבחור בין רעיון אחד למשנהו ולהתחיל לפעול בעצם.
על אף שה[[יהדות]] וה[[נצרות]] הן דתות מונותאיסטיות, ובהן מקום לאל אחד (שבמגדרו אינו נקבי), גם בדתות אלה רמזים לצורה נקבית של האל: ביהדות קיים מושג ה"[[שכינה]]", ובנצרות קיים מושג "[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]" שהיא חלק מ[[השילוש הקדוש]] של "האב, הבן ורוח הקודש".


כיוון שהאל הוא מושג שמתאר כאמור את מקור הרעיונות שלנו - והוא נותן לנו רעיונות - ונתינה היא עניין שעיקרו זכרי עניין שמועבר כמו זיכרון, לכן נהוג לייחס לאל תואר זכרי בעוד שנקבה מלשון נקב היא עניין שעיקרה לקבל לצורך שהיא תתן פרי בטן למשל.. וכיוון שאנחנו מעבדים את הרעיונות ואנחנו משיגים את הפירות - כלומר את המסקנות - לכן אנחנו ביחס אליו אנחנו הנקבה והאילו הוא הזכר.
בכינוי "אלה" משתמשים כיום גם כדי לכנות נשים המתקרבות בתכונותיהן, באופן מטאפורי, לדמות אלוהית ונשגבת. אזכורים לכך מופיעים בספרות, למשל, אצל [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]] ב"[[חלום ליל קיץ]]" כפיתוי, אך גם כביטוי להערצת הגבר את האישה.

בקיצור האמונה בקיומה של אלה, ישות אלוהית עצמאית שה[[מגדר]] המיוחס לה הוא [[נקבה]], התקיימה בפוליתאיזם בלבד, בעוד הדתות המונותאיסטיות מתייחסות לאל כאל מושג [[זכר]]י.

האנשים המזדהים עם קיום האל מתחלקים בין [[מונותאיזם|מונותאיסטים]] המאמינים בקיום אל אחד שהוא גם האלוה - אלוהים וגם הבורא וגם המהווה של המציאות כולה כל רגע, וגם מקור הרעיונות שלנו כאמור לבין פוליתאיסטים המאמינים באלוהים שהוא ריבוי אלים העובדים כאחד. אבל כיוון שלא ניתן להוכיח שיש יותר ממקור רעיונות אחד או יותר מבורא אחד לכן זה כנראה פחות חשוב לעסוק בזה - כי אם הוא אלוה או אלוהים - המזדהים עם קיומם יאמרו אנחנו רוצים לחיות כרצונו או כרצונם של אלוהים - כך שזה לא משנה מבחינתם. כי האלוהים וודאי פועל כאחד - ואם כן הוא יודע מה הכי טוב וממילא הם ירצו לחיות כרצונו.

על אף שה[[יהדות]] וה[[נצרות]] הן דתות מונותאיסטיות, ובהן מקום לאל אחד (שבמגדרו אינו נקבי), גם בדתות אלה יש שסברו כי יש מושגים המרמזים על נקביות של האל: אם ביהדות קיים מושג ה"[[שכינה]]", ואם בנצרות שקיים המושג "[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]" שהיא חלק מ[[השילוש הקדוש]] של "האב, הבן ורוח הקודש".

אבל כמובן שמה ששוכן הוא צריך להיות מוכל במשהו ואם כן שוב מדובר בבחינה זכרית מוכלת ולא בבחינה נקבית המכילה. וכן רוח הקודש היא שורה לטענתם בתוך אדם שפועל נכון - ואם כן גם הוא בחינה זכרית מוכלת.

בכינוי "אלה" משתמשים כיום גם כדי לכנות נשים המתקרבות בתכונותיהן, באופן מטאפורי, לשלמות אלוהית ונשגבת. אזכורים לכך מופיעים בספרות, למשל, אצל [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]] ב"[[חלום ליל קיץ]]" כפיתוי, אך גם כביטוי להערצת הגבר את האישה.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־18:26, 8 באפריל 2020

קרס, אלת התבואה, מאֵלות המיתולוגיה רומית

אֵלה היא תוצר של השקפה מוטעית ביחס למושג אל. בכלל נראה שעשו בלבול שלם בין המושגים אל אלוה אלוהים אלוהות אדני ויהוה נראה כי רבים חושבים שאין סיבה מיוחדת לריבוי שמות התארים הללו ובכלל לא נראה שהבינו איזה הנהגות השמות הללו מתארים, ולכן מחוסר הבנה היו מי שחשבו שאולי שייך לדמות אותו לנקבה או לפחות להעלות תהייה שכזו - אולי הוא נקבי?

בכל מקרה אֵלה לטענתם היא הצורה הנשית לכאורה, הצורה הנקבית, למושג אל. אלות מופיעות בתרבויות רבות, ובעיקר בדתות פוליתאיסטיות ודואותאיסטיות, אשר מאמינות בזוג אלים יחיד - אלוה ואלה.

יש הבדל מהותי בין שם התואר אלוה לבין שם התואר אל, ורבים נוטים לבלבל ביניהם ולחשוב שהתואר אל והתואר אלוה מתארים את אותם הנהגות אבל זה לא נכון, בעיקרון אנחנו לא יכולי םלהגדיר דבר שלא ניתן לתפוש בשכל את פעולותיו - ולכן אנחנו לא מנסים להגדיר את הבורא בעצמו אלא רק את הפעולות שהצלחנו לתפוש ביחס אליו.

בכל מקרה אל הוא למעשה שם תואר שבא לתאר את הראשית לעשייה - ואם כן בהקשר מסויים הראשית לעשייה בכלל הוא בנקודת ההתחלה של היקום כלומר הוא בכלל הבורא - אבל בהקשר היומיומי, נוכל לומר שהתואר 'אל' בא לתאר את מקור הרעיונות שלנו. כיוון שללא רעיונות לא יכולנו לעשות כלום - ולמעשה מהם מתחיל הראשית לעשיה שלנו - כלומר היכולת לבחור בין רעיון אחד למשנהו ולהתחיל לפעול בעצם.

כיוון שהאל הוא מושג שמתאר כאמור את מקור הרעיונות שלנו - והוא נותן לנו רעיונות - ונתינה היא עניין שעיקרו זכרי עניין שמועבר כמו זיכרון, לכן נהוג לייחס לאל תואר זכרי בעוד שנקבה מלשון נקב היא עניין שעיקרה לקבל לצורך שהיא תתן פרי בטן למשל.. וכיוון שאנחנו מעבדים את הרעיונות ואנחנו משיגים את הפירות - כלומר את המסקנות - לכן אנחנו ביחס אליו אנחנו הנקבה והאילו הוא הזכר.

בקיצור האמונה בקיומה של אלה, ישות אלוהית עצמאית שהמגדר המיוחס לה הוא נקבה, התקיימה בפוליתאיזם בלבד, בעוד הדתות המונותאיסטיות מתייחסות לאל כאל מושג זכרי.

האנשים המזדהים עם קיום האל מתחלקים בין מונותאיסטים המאמינים בקיום אל אחד שהוא גם האלוה - אלוהים וגם הבורא וגם המהווה של המציאות כולה כל רגע, וגם מקור הרעיונות שלנו כאמור לבין פוליתאיסטים המאמינים באלוהים שהוא ריבוי אלים העובדים כאחד. אבל כיוון שלא ניתן להוכיח שיש יותר ממקור רעיונות אחד או יותר מבורא אחד לכן זה כנראה פחות חשוב לעסוק בזה - כי אם הוא אלוה או אלוהים - המזדהים עם קיומם יאמרו אנחנו רוצים לחיות כרצונו או כרצונם של אלוהים - כך שזה לא משנה מבחינתם. כי האלוהים וודאי פועל כאחד - ואם כן הוא יודע מה הכי טוב וממילא הם ירצו לחיות כרצונו.

על אף שהיהדות והנצרות הן דתות מונותאיסטיות, ובהן מקום לאל אחד (שבמגדרו אינו נקבי), גם בדתות אלה יש שסברו כי יש מושגים המרמזים על נקביות של האל: אם ביהדות קיים מושג ה"שכינה", ואם בנצרות שקיים המושג "רוח הקודש" שהיא חלק מהשילוש הקדוש של "האב, הבן ורוח הקודש".

אבל כמובן שמה ששוכן הוא צריך להיות מוכל במשהו ואם כן שוב מדובר בבחינה זכרית מוכלת ולא בבחינה נקבית המכילה. וכן רוח הקודש היא שורה לטענתם בתוך אדם שפועל נכון - ואם כן גם הוא בחינה זכרית מוכלת.

בכינוי "אלה" משתמשים כיום גם כדי לכנות נשים המתקרבות בתכונותיהן, באופן מטאפורי, לשלמות אלוהית ונשגבת. אזכורים לכך מופיעים בספרות, למשל, אצל שייקספיר ב"חלום ליל קיץ" כפיתוי, אך גם כביטוי להערצת הגבר את האישה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.