ליאונרד מאייר – הבדלי גרסאות
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות|מוזיקאי, פילוסוף}} |
{{אישיות|מוזיקאי, פילוסוף}} |
||
'''ליאונרד מאייר''' (ב[[אנגלית: '''Leonard B. Meyer''' {{כ}} [[12 בינואר]] [[1918]] - [[30 בדצמבר]] [[2007]]) היה [[מלחין]], [[סופר]] ן[[פילוסוף]] [[ארצות הברית|אמריקאי]]. הוא תרם רבות בתחומי תאוריית האסתטיקה במוזיקה ואנאליזה מוזיקלית. |
'''ליאונרד מאייר''' (ב[[אנגלית]]: '''Leonard B. Meyer''' {{כ}} [[12 בינואר]] [[1918]] - [[30 בדצמבר]] [[2007]]) היה [[מלחין]], [[סופר]] ן[[פילוסוף]] [[ארצות הברית|אמריקאי]]. הוא תרם רבות בתחומי תאוריית האסתטיקה במוזיקה ואנאליזה מוזיקלית. |
||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
גרסה מ־19:52, 23 בנובמבר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
12 בינואר 1918 ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
30 בדצמבר 2007 (בגיל 89) מנהטן, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה | אוניברסיטת קולומביה |
מעסיק | אוניברסיטת שיקגו |
פרסים והוקרה |
|
ליאונרד מאייר (באנגלית: Leonard B. Meyer 12 בינואר 1918 - 30 בדצמבר 2007) היה מלחין, סופר ןפילוסוף אמריקאי. הוא תרם רבות בתחומי תאוריית האסתטיקה במוזיקה ואנאליזה מוזיקלית.
ביוגרפיה
לימודים
מאייר למד באוניברסיטת קולומביה, שם קיבל תואר ראשון בפילוסופיהותואר שני במוזיקה. הוא את לימודיו באוניברסיטת שיקגו, ממנה קיבל תואר דוקטור לתרבות בשנת 1954. הלחנה למד אצל שטפן וולפה, אוטו לוינינג וארון קופלנד.
קריירה
ב-1946 היה לחבר סגל המחלקה למוזיקה באוניברסיטת שיקגו, ב-1961 התמנה לפרופסור למוזיקה באוניברסיטת שיקגו וב-1975 לפרופסור למדעי הרוח באוניברסיטת פנסילבניה. ב-1988 הוענק לו תואר פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת פנסילבני
בעבודה בעלת ההשפעה הרבה ביותר שכתב, "Emotion and Meaning in Music" (1956), שילב מאייר תאוריית גשטאלט ותאוריות של הפרגמטיסטים צ'ארלס סנדרס פירס וג'ון דיואי בנסיון להסביר את קיום הרגש במוזיקה. פירס העלה סברה, לפיה כל תגובה מקובלת לאירוע מתפתחת במקביל להבנת תוצאותיו של אותו אירוע, ואז מופיעה תגובה רגשית ל"משמעות" האירוע. מאייר השתמש בבסיס זה ליצירת תאוריה על מוזיקה המשלבת ציפיות מוזיקליות בהקשר תרבותי ספציפי עם הרגש טהמשמעות שהן מעוררות. עבודתו המשיכה להשפיע על תאורטיקאים, הן בתחום המוזיקה והן מחוצה לו, וכן נתנה בסיס למחקר פסיכולוגי קוגניטיבי של מוזיקה ותגובותינו לה.[1][2]
לספרו משנת 1967, "Music, the Arts, and Ideas" נודעה חשיבות בהגדרת המעבר לפוסטמודרניזם לאור יצירות חדשות כגון "מוזעיקה לתיאטרון הקסמים" של ג'ורג' רוכברג, שביצוע הבכורה שלה היה באוניברסיטת שיקגו ב-1967.[3]
עוד כתבים חשובים שלו הם "The Rhythmic Structure of Music" (עם Grosvenor Cooper (1960), "Explaining Music" {1973) ו-"Style and Music: Theory, History, and Ideology" (1989); הדפסה חוזר בכריכה רכה ב-1997)
קישורים חיצוניים
- Finding aid to the Leonard B. Meyer papers at the University of Pennsylvania Libraries
- Guide to the Leonard B. Meyer Papers 1941-1978 at the [https://www.lib.uchicago.edu/scrc/ University of Chicago Special Collections Research Center
- https://www.oxfordmusiconline.com/grovemusic/view/10.1093/gmo/9781561
הערות שוליים
- ^ קתרין שאטוק, ניו יורק טיימס, "לאונרד ב. מאייר, חוקר משמעות המוזיקה, מת בגיל 89 2 בינואר 2008
- ^ אנציקלופדיה בריטניקה, לאונרד מאייר
- ^ Leonard B.Meyer. Music, the Arts, and Ideas, (הוצאת אוניברסיטת שיקגו, 1967)