בן ציצית הכסת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מקור השם בן ציצית הכסת== |
==מקור השם בן ציצית הכסת== |
||
התלמוד (ב[[מסכת]] [[גיטין]] דף נו עמוד א) גם מספר על מקור השם '''בן ציצית הכסת'''. הסבר אחד הוא ש"[[ציצית]] בגדו היתה נגררת על (כרים ו) כסתות" על מנת שלא תלכלכך. הסבר אחר המופיע בתלמוד הוא שבן ציצית היה מסב עם גדולי [[רומא]] כלומר עם ראשי השלטון ה[[רומאים|רומאי]]. ייתכן שהיה זה במשלחת של יהודים מ[[ארץ ישראל]] ל[[רומא]]. |
התלמוד (ב[[מסכת]] [[גיטין]] דף נו עמוד א) גם מספר על מקור השם '''בן ציצית הכסת'''. הסבר אחד הוא ש"[[ציצית]] בגדו היתה נגררת על (כרים ו) כסתות" על מנת שלא תלכלכך. הסבר אחר המופיע בתלמוד הוא שבן ציצית היה מסב עם גדולי [[רומא]] כלומר עם ראשי השלטון ה[[רומאים|רומאי]]. ייתכן שהיה זה במשלחת של יהודים מ[[ארץ ישראל]] ל[[רומא]]. |
||
[[קטגוריה:יהדות בית שני]] |
|||
[[קטגוריה:אישים בתלמוד]] |
|||
גרסה מ־09:57, 10 במאי 2007
מעשירי ירושלים בדור של חורבן הבית השני. מוזכר בספרות המדרש והאגדה מספר פעמים. באבות דרבי נתן (פרק ו) נמנה בן ציצית הכסת כאחד האנשים המכובדים ביותר בירושלים בימיו של רבן יוחנן בן זכאי ורבי אליעזר בן הורקנוס. לצדו מצוינים כלבא שבוע ונקדימון בן גוריון.
גם בתלמוד הבבלי על מסכת גיטין דף נו עמוד ב) נמנה בן ציצית הכסת כאחד מעשירי ירושלים הגדולים לצד כלבא שבוע ונקדימון בן גוריון. התלמוד מספר שמחסני המזון של שלושת העשירים הללו יכלו להזין את העיר במצור כעשרים שנה.
בתלמוד הירושלמי נאמר שבן ציצית הכסת הוא מצאצאיו של אבנר בן נר.
מקור השם בן ציצית הכסת
התלמוד (במסכת גיטין דף נו עמוד א) גם מספר על מקור השם בן ציצית הכסת. הסבר אחד הוא ש"ציצית בגדו היתה נגררת על (כרים ו) כסתות" על מנת שלא תלכלכך. הסבר אחר המופיע בתלמוד הוא שבן ציצית היה מסב עם גדולי רומא כלומר עם ראשי השלטון הרומאי. ייתכן שהיה זה במשלחת של יהודים מארץ ישראל לרומא.