לדלג לתוכן

מסכת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי

מַסֶּכֶת[א] היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

שורש המילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל להניח כי משמעותה של המילה נולדה מהמילה המקראית מסכת – מארג של חוטים: ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת” (ספר שופטים, פרק ט"ז, פסוק י"ג); ”והמסכת הפרוסה הרי זו מצטרפת” (תוספתא נגעים, פרק ה'). ובהשאלה: מארג של נושאים רבים בהקשר רציף. לפיכך, משמעותה של המילה "מסכת" בעברית היא מקבילה של המילה טקסט שמקורה בלטינית.[2]

אמנם בספר "מעשה רוקח" של הרב אלעזר רוקח מובאים עוד כמה פירושים למילה על דרך הפשט והרמז.[3]

חלוקת המסכתות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה הראשונית של המשנה והתלמוד היא לשישה סדרים. קיימים שני סידורים פנימיים בין הסדרים, שלכל אחד מהם עזר זיכרון מתאים:

כל אחד מהסדרים מורכב ממסכתות. ההתייחסות לטקסט במשנה ובתלמוד נעשית על-פי המסכת שבה הוא נמצא.

המסכת עוסקת ביסודה בדיון מקיף בנושא אחד, הנרמז בשם המסכת. המסכת הראשונה, מסכת ברכות, למשל, עוסקת בהלכות הקשורות בברכות ובתפילות. כך לדוגמה מסכת ביצה העוסקת בהלכות יום טוב נקראת גם (שם פחות מצוי) מסכת יום טוב.

כמעט כל המסכתות נמצאות במשנה. ישנן מסכתות, המודפסות בסוף סדר נזיקין בגמרא שלא נכנסו לסדר המשנה כגון מסכת סופרים מסכת דרך ארץ ועוד, מסכתות אלו ידועות בשם מסכתות קטנות. למרבית מסכתות המשנה יש תלמוד בבלי או תלמוד ירושלמי, כאשר למסכתות מסדר זרעים קיים תלמוד ירושלמי בלבד (למעט מסכת ברכות שקיימת בשני התלמודים) ולמסכתות מסדר קדשים קיים תלמוד בבלי בלבד. למסכתות סדר טהרות אין תלמוד בכלל למעט מסכת נדה, שיש לה תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. לרובן המכריע של המסכתות קיימת תוספתא.

מדרשי מסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מדרשים הערוכים בצורת מסכת, שמותם: מסכת גן עדן, מסכת גיהנום, מסכת חיבוט הקבר.

סדר המסכתות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכתות המשנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכתות המשנה מסודרות בתוך כל סדר לפי גודלן הנמדד על פי מספר הפרקים בכל מסכת: מן המסכת בעלת מספר הפרקים הגדול ביותר המופיעה ראשונה ועד למסכת בעלת מספר הפרקים הקטן ביותר והמופיעה בסוף הסדר, וכפי שניתן לראות בטבלה שלהלן.[6] יוצא דופן ביניהם הוא סדר זרעים, וחלקו החוקרים והמפרשים בניסיון להסביר חריגה זו.

סדר זרעים סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין סדר קדשים סדר טהרות
מסכתפרקיםמסכתפרקיםמסכתפרקיםמסכתפרקיםמסכתפרקיםמסכתפרקים
ברכות9שבת24יבמות16בבא קמא[ב]10זבחים14כלים30
פאה8עירובין10כתובות13בבא מציעא[ב]10מנחות13אהלות18
דמאי7פסחים10נדרים11בבא בתרא[ב]10חולין12נגעים14
כלאיים9שקלים8נזיר9סנהדרין11בכורות9פרה12
שביעית10יומא8סוטה[ג]9מכות[ד]3ערכין9טהרות10
תרומות11סוכה5גיטין9שבועות8תמורה7מקוואות10
מעשרות5ביצה5קידושין4עדיות8כריתות6נידה10
מעשר שני5ראש השנה4עבודה זרה5מעילה6מכשירין6
חלה4תענית4אבות5[ה]תמיד[ו]7זבים5
ערלה3מגילה4הוריות3מידות5טבול יום4
ביכורים4[ז]מועד קטן3קינים3ידיים4
חגיגה3עוקצים3

רבי מנחם המאירי מעיד בסוף הקדמת חיבורו "בית הבחירה" כי אמנם זהו הסדר של רבי יהודה הנשיא עורך המשנה, אך לסדרים מועד, נשים ונזיקין נוצר ברבות הזמן סדר אחר, והוא מפרטו ומנמקו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ ברבים מַסֶּכְתּוֹת. הריבוי נוטה לפי הצורה הארמית 'מַסֶּכְתָּא'–'מסכתות', אם כי לפי משקל המילה העברית, הריבוי אמור להיות מַסָּכות, כמו בצמד המילים 'מַצֶּגֶת'–'מַצָּגוֹת'.[1]
  2. 1 2 3 שלוש מסכתות אלו – בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא – כנראה היו בתחילה מסכת אחת, מסכת נזיקין.
  3. ↑ לפי מסורת הרמב"ם קודמת מסכת גיטין למסכת סוטה.
  4. ↑ ישנן ראיות רבות לכך שמסכת מכות הייתה כלולה בעבר במסכת סנהדרין, שכללה לפיכך יד פרקים (ראו ירושלמי מכות א, ו), אך הרמב"ם בהקדמת המשנה מזכיר מסורת זו ושולל את נכונותה.
  5. ↑ הפרק שישי שבדפוסי המשנה, פרק "קנין תורה", הוא אוסף ברייתות ואיננו חלק מקורי של המסכת.
  6. ↑ בנוסחים קדומים כגון נוסח הרמב"ם כוללת מסכת תמיד 6 פרקים בלבד, ה"שביעי" מצורף לשישי.
  7. ↑ מקורו של הפרק הרביעי שבדפוסים, פרק "אנדרוגינוס", הוא בתוספתא, והוא כנראה אינו חלק מקורי של המסכת.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ מַסֶּכֶת, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ↑ למד לשונך 43, באתר האקדמיה ללשון עברית
  3. ↑ מעשה רוקח, סוף פתיחתו למשנה
  4. ↑ ”אמר ריש לקיש: מאי דכתיב (ישעיהו ל"ג, ו') 'והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת' וגו'? אמונת זה סדר זרעים, עתיך זה סדר מועד, חוסן זה סדר נשים, ישועות זה סדר נזיקין, חכמת זה סדר קדשים, ודעת זה סדר טהרות.” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א')
  5. ↑ ”[…]כההיא דאמר רבי תנחומא: 'תורת ה' תמימה משיבת נפש' ספר תהילים, פרק י"ט (ע"ע), פסוק י' […] שזה סדר נשים […] 'עדות ה' נאמנה מחכימת פתי' זה סדר זרעים […] 'פקודי ה' ישרים משמחי לב' זה סדר מועד […] 'מצות ה' ברה מאירת עיניים' זה סדר קדשים […] 'יראת ה' טהורה עומדת לעד' זה סדר טהרות […] 'משפטי ה' אמת צדקו יחדו' זה סדר נזיקין.” (במדבר רבה, פרשה י"ג, פסקה ט"ז), ודומה לו במדרש תהילים י"ט, ושם סדר הבאת הפסוקים שונה.
  6. ↑ ראו למשל: רי"נ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ח"ב, עמ' 982 ואילך.