ועדת חקירה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Gilteva (שיחה | תרומות)
תגית: שוחזרה
שורה 6: שורה 6:


חודשיים לפני שחוקק ב[[בריטניה]] חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה ב[[ארץ ישראל]] המנדטורית [[פקודת ועדות החקירה]].{{הערה|{{עיתון רשמי מנדטורי|35|1|פקודת ועדות החקירה|15 בינואר 1921}}}} ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונוהלי העבודה של הנמלים. [[הנציב העליון]] היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת [[חוק ועדות חקירה]], תשכ"ט-[[1968]].{{הערה|שם=segal}}
חודשיים לפני שחוקק ב[[בריטניה]] חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה ב[[ארץ ישראל]] המנדטורית [[פקודת ועדות החקירה]].{{הערה|{{עיתון רשמי מנדטורי|35|1|פקודת ועדות החקירה|15 בינואר 1921}}}} ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונוהלי העבודה של הנמלים. [[הנציב העליון]] היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת [[חוק ועדות חקירה]], תשכ"ט-[[1968]].{{הערה|שם=segal}}

בתאריך 10.2.2021 בג"צ מנע ועדת חקירה למח"ש שהממשלה החליטה להקים.
[https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-821023 בג"ץ קיבל את העתירה לביטול החלטת הממשלה על הקמת ועדת בדיקה למח"ש]

מניעת ועדת החקירה מנוגדת לחוק ועדות חקירה
[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001320831 הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקר התנהלות מח"ש היא צורך ציבורי חיוני. האם אנו כציבור צריכים לקבל דחייה בהקמת ועדת בדיקה כזו בנושא רק כי היועמ"ש נחוש להכפיף את הממשלה למרותו, בהנמקה משפטית חסרת שחר ובניגוד לחוק מפורש?]

החוק קובע:
24א. (א) המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על ועדת חקירה או על חבר מחבריה בכל הקשור לעבודת הועדה, דינו - מאסר שנה.
[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/128_001.htm חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968]


==סוגי ועדות חקירה בישראל==
==סוגי ועדות חקירה בישראל==

גרסה מ־09:12, 6 ביולי 2021

המונח "ועדת חקירה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ועדת חקירה (פירושונים).

ועדת חקירה היא ועדה המוקמת כדי לבחון אירועים חריגים. במדינת ישראל ישנם חוקים המורים את נוהלי הקמת ועדות חקירה ציבוריות.

רקע היסטורי

התפתחות מוסד החקירה החלה בבריטניה בסוף המאה ה-17. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת בפרלמנט הבריטי ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור בצי הבריטי. כמו כן, במאה ה-19 נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ולמלחמת קרים. בשנת 1888 ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות ועדה פרלמנטרית, וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.[1]

חודשיים לפני שחוקק בבריטניה חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה בארץ ישראל המנדטורית פקודת ועדות החקירה.[2] ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונוהלי העבודה של הנמלים. הנציב העליון היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968.[1]

בתאריך 10.2.2021 בג"צ מנע ועדת חקירה למח"ש שהממשלה החליטה להקים. בג"ץ קיבל את העתירה לביטול החלטת הממשלה על הקמת ועדת בדיקה למח"ש

מניעת ועדת החקירה מנוגדת לחוק ועדות חקירה הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקר התנהלות מח"ש היא צורך ציבורי חיוני. האם אנו כציבור צריכים לקבל דחייה בהקמת ועדת בדיקה כזו בנושא רק כי היועמ"ש נחוש להכפיף את הממשלה למרותו, בהנמקה משפטית חסרת שחר ובניגוד לחוק מפורש?

החוק קובע: 24א. (א) המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על ועדת חקירה או על חבר מחבריה בכל הקשור לעבודת הועדה, דינו - מאסר שנה. חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968

סוגי ועדות חקירה בישראל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 זאב סגל, ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה, מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 199-246.
  2. ^ פקודת ועדות החקירה, ‏גיליון 35 של העִתון הרִשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מיום 15 בינואר 1921, באתר "נבו"