תרגום יונתן בן עוזיאל – הבדלי גרסאות
לא רלוונטי לערך זה. זה תרגום לתורה ובכלל לא של יונתן בן עוזיאל |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
התרגום ל[[נביאים ראשונים]] הוא מילולי, ואילו על [[נביאים אחרונים]] הוא מדרשי. |
התרגום ל[[נביאים ראשונים]] הוא מילולי, ואילו על [[נביאים אחרונים]] הוא מדרשי. |
||
==ראו גם== |
|||
[[תרגום התורה המיוחס ליונתן]] |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* {{HebrewBooks||תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה|40279|מהדורת משה גינזבורגר, ברלין, תרס"ט}} |
|||
* [https://daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra/full-text/yonatan/ תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים וכתובים באתר דעת] |
* [https://daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra/full-text/yonatan/ תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים וכתובים באתר דעת] |
||
גרסה מ־15:48, 14 בדצמבר 2021
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של הנביאים לארמית.
התרגום כתוב בארמית גלילית, ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.
התרגום מיוחס, על פי התלמוד, ליונתן בן עוזיאל, תלמידו של הלל הזקן, שקיבלו במסורת מהנביאים חגי, זכריה ומלאכי[1].
בשונה מתרגום אונקלוס, תרגום יונתן מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה (אם כי לא בצורה המורחבת של תרגום התורה המיוחס ליונתן), אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה.
התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.