זאב הרוי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ קטגוריה, עיצוב, תקלדה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הרווי היה מרצה לפילוסופיה ב[[אוניברסיטת מקגיל]] ב[[מונטריאול]] בשנים 1977-1972. בשנת 1977 עלה לישראל ומאז הוא מלמד בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים. התמנה לפרופסור מן המניין בשנת 1998. עמד בראש החוג למחשבת ישראל משנת 2008, שימש כעורך שותף של [[תרביץ]] בשנים 1996-1992, כיהן כמנהל משגב ירושלים, המרכז לחקר מורשת יהדות ספרד באוניברסיטה העברית, בשנים 2000-1996. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח באוניברסיטאות [[אוניברסיטת מרילנד|מרילנד]], [[אוניברסיטת ג'ורג'טאון|ג'ורג'טאון]], [[אוניברסיטת פנסילבניה|פנסילבניה]] (פעמיים), [[ישיבה יוניברסיטי]], מקגיל, [[אוניברסיטת ייל|ייל]] (שלוש פעמים), בית הספר ללימודים גבוהים בפריז, [[קווינז קולג']] (פעמיים) וב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]] בפריז. |
הרווי היה מרצה לפילוסופיה ב[[אוניברסיטת מקגיל]] ב[[מונטריאול]] בשנים 1977-1972. בשנת 1977 עלה לישראל ומאז הוא מלמד בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים. התמנה לפרופסור מן המניין בשנת 1998. עמד בראש החוג למחשבת ישראל משנת 2008, שימש כעורך שותף של [[תרביץ]] בשנים 1996-1992, כיהן כמנהל משגב ירושלים, המרכז לחקר מורשת יהדות ספרד באוניברסיטה העברית, בשנים 2000-1996. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח באוניברסיטאות [[אוניברסיטת מרילנד|מרילנד]], [[אוניברסיטת ג'ורג'טאון|ג'ורג'טאון]], [[אוניברסיטת פנסילבניה|פנסילבניה]] (פעמיים), [[ישיבה יוניברסיטי]], מקגיל, [[אוניברסיטת ייל|ייל]] (שלוש פעמים), בית הספר ללימודים גבוהים בפריז, [[קווינז קולג']] (פעמיים) וב[[בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה]] בפריז. |
||
זאב הרווי נשוי לנורית, ספרנית במקצועה והם הורים לשלושה ילדים. |
זאב הרווי נשוי לנורית, ספרנית במקצועה והם הורים לשלושה ילדים. אחיו, [[שמואל הרווי]], הוא פרופסור בחוג לפילוסופיה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. |
||
==מחקריו== |
==מחקריו== |
||
מחקריו של זאב הרווי מתמקדים ב[[פילוסופיה יהודית]], בעיקר בימי הביניים. בין ההוגים בהם עסק הם [[יהודה הלוי]], [[הרמב"ם]], [[רלב"ג]], ר' [[נסים בן ראובן מגירונה]], ר' [[חסדאי קרשקש]]. בנוסף לכך חקר גם את [[שפינוזה]] ו[[הובס]] ופילוסופים יהודים ב[[העת החדשה|עת החדשה]] כגון [[משה מנדלסון|מנדלסון]], [[בובר]], [[רוזנצווייג]], [[ליבוביץ]], [[לוינס]]. |
מחקריו של זאב הרווי מתמקדים ב[[פילוסופיה יהודית]], בעיקר בימי הביניים. בין ההוגים בהם עסק הם [[יהודה הלוי]], [[הרמב"ם]], [[רלב"ג]], ר' [[נסים בן ראובן מגירונה]], ר' [[חסדאי קרשקש]]. בנוסף לכך חקר גם את [[שפינוזה]] ו[[הובס]] ופילוסופים יהודים ב[[העת החדשה|עת החדשה]] כגון [[משה מנדלסון|מנדלסון]], [[בובר]], [[רוזנצווייג]], [[ליבוביץ]], [[לוינס]]. |
||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
<ref>. "Maimonides' Critical Epistemology and Guide, II, 24," Aleph 8 (2008), pp. 213-235.</ref> |
<ref>. "Maimonides' Critical Epistemology and Guide, II, 24," Aleph 8 (2008), pp. 213-235.</ref> |
||
מחקריו של הרווי על ר' חסדאי קרשקש עוסקים בתורת השכל, [[פיזיקה]], [[מטאפיזיקה]], [[דטרמיניזם]] ובחירה, ומושג האהבה. |
מחקריו של הרווי על ר' חסדאי קרשקש עוסקים בתורת השכל, [[פיזיקה]], [[מטאפיזיקה]], [[דטרמיניזם]] ובחירה, ומושג האהבה. הרווי כתב על תרומתו של חסדאי קרשקש למהפכה המדעית באירופה בסוף [[המאה ה-14]]. |
||
<ref>Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998.</ref> |
<ref>Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998.</ref> |
||
הוא כתב גם על יחסו של חסדאי קרשקש לקבלה. |
הוא כתב גם על יחסו של חסדאי קרשקש לקבלה. |
||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
==ספרו== |
==ספרו== |
||
* Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998. |
* Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
* [http://www.tpeople.co.il/leibowitz/about.asp?id=60 תפיסת המשיח האנטי-יוונית של ליבוביץ], פורסם ב'עיון' מ"ב (תשרי תשנ"ד) |
* [http://www.tpeople.co.il/leibowitz/about.asp?id=60 תפיסת המשיח האנטי-יוונית של ליבוביץ], פורסם ב'עיון' מ"ב (תשרי תשנ"ד) |
||
* [http://www.tpeople.co.il/leibowitz/about.asp?id=59 ליבוביץ על האדם האברהמי, אמונה וניהיליזם], פורסם ב"אברהם אבי המאמינים"; דמותו בראי ההגות לדורותיה. עורכים: משה חלמיש, חנה כשר, יוחנן סילמן. רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשסב עמ' 352-347 |
* [http://www.tpeople.co.il/leibowitz/about.asp?id=59 ליבוביץ על האדם האברהמי, אמונה וניהיליזם], פורסם ב"אברהם אבי המאמינים"; דמותו בראי ההגות לדורותיה. עורכים: משה חלמיש, חנה כשר, יוחנן סילמן. רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשסב עמ' 352-347 |
||
* [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=440310&forum_id=1364 תרגומו של פרופ' שוורץ למורה |
* [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=440310&forum_id=1364 תרגומו של פרופ' שוורץ למורה נבוכים- בקורת], היידפארק, במקור פורסם ב[[הארץ]] |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
| שורה 48: | שורה 46: | ||
[[קטגוריה:פילוסופים של היהדות]] |
[[קטגוריה:פילוסופים של היהדות]] |
||
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] |
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] |
||
[[קטגוריה:עולים מארצות הברית]] |
|||
גרסה מ־05:42, 19 ביולי 2009
זאב הרוי (הרווי) (באנגלית: Warren Zev Harvey) (נולד ב-19 בדצמבר 1943) הוא פרופסור מן המניין בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
זאב הרווי נולד וגדל בניו יורק, עשה את לימודיו האקדמיים בפילוסופיה מהתואר הראשון עד השלישי, באוניברסיטת קולומביה, סיים תואר ראשון ב-1965 וסיים דוקטורט ב-1973; עבודת הדוקטורט הייתה בנושא "ביקורתו של חסדאי קרשקש על תורת השכל הנקנה" והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור ארתור (אהרן) היימן.
הרווי היה מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול בשנים 1977-1972. בשנת 1977 עלה לישראל ומאז הוא מלמד בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים. התמנה לפרופסור מן המניין בשנת 1998. עמד בראש החוג למחשבת ישראל משנת 2008, שימש כעורך שותף של תרביץ בשנים 1996-1992, כיהן כמנהל משגב ירושלים, המרכז לחקר מורשת יהדות ספרד באוניברסיטה העברית, בשנים 2000-1996. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח באוניברסיטאות מרילנד, ג'ורג'טאון, פנסילבניה (פעמיים), ישיבה יוניברסיטי, מקגיל, ייל (שלוש פעמים), בית הספר ללימודים גבוהים בפריז, קווינז קולג' (פעמיים) ובבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.
זאב הרווי נשוי לנורית, ספרנית במקצועה והם הורים לשלושה ילדים. אחיו, שמואל הרווי, הוא פרופסור בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן.
מחקריו
מחקריו של זאב הרווי מתמקדים בפילוסופיה יהודית, בעיקר בימי הביניים. בין ההוגים בהם עסק הם יהודה הלוי, הרמב"ם, רלב"ג, ר' נסים בן ראובן מגירונה, ר' חסדאי קרשקש. בנוסף לכך חקר גם את שפינוזה והובס ופילוסופים יהודים בעת החדשה כגון מנדלסון, בובר, רוזנצווייג, ליבוביץ, לוינס.
במחקריו על הרמב"ם, הרווי כתב על השילוב בין פילוסופיה רדיקלית לבין ההלכה בהגותו של הרמב"ם, שלפיה העיון מחייב את החוק האלוהי והחוק האלוהי מחייב את העיון. [1]
הרווי גם הרחיב את מחקריו של שלמה פינס לגבי האפיסטמולוגיה הביקורתית של הרמב"ם. [2]
מחקריו של הרווי על ר' חסדאי קרשקש עוסקים בתורת השכל, פיזיקה, מטאפיזיקה, דטרמיניזם ובחירה, ומושג האהבה. הרווי כתב על תרומתו של חסדאי קרשקש למהפכה המדעית באירופה בסוף המאה ה-14. [3] הוא כתב גם על יחסו של חסדאי קרשקש לקבלה. [4]
במחקריו על שפינוזה, הרווי עמד על זיקתו של שפינוזה לפילוסופיה היהודית, ובפרט לרמב"ם. [5] [6]
ספרו
- Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998.
קישורים חיצוניים
מאמרים פרי עטו
- תפיסת המשיח האנטי-יוונית של ליבוביץ, פורסם ב'עיון' מ"ב (תשרי תשנ"ד)
- ליבוביץ על האדם האברהמי, אמונה וניהיליזם, פורסם ב"אברהם אבי המאמינים"; דמותו בראי ההגות לדורותיה. עורכים: משה חלמיש, חנה כשר, יוחנן סילמן. רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשסב עמ' 352-347
- תרגומו של פרופ' שוורץ למורה נבוכים- בקורת, היידפארק, במקור פורסם בהארץ
הערות שוליים
- ^ למשל, "בין פילוסופיה מדינית להלכה במשנת הרמב"ם", עיון כט (תש"ם), עמ' 212-198.
- ^ . "Maimonides' Critical Epistemology and Guide, II, 24," Aleph 8 (2008), pp. 213-235.
- ^ Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998.
- ^ "יסודות קבליים בס' אור ה' לר' חסדאי קרשקש", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ב (תשמ"ג), עמ' 109-75.
- ^ “A Portrait of Spinoza as a Maimonidean,” Journal of the History of Philosophy 19 (1981), pp. 151-172.
- ^ "המונח המקראי 'כבוד' באתיקה לשפינוזה", עיון מח (תש"ס), עמ' 449-447.