זאב הרוי
 | |
| זאב הרוי | |
| לידה |
19 בדצמבר 1943 (בן 80) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי | מחשבת ישראל |
| תאריך עלייה | 1977 |
| מוסדות | אוניברסיטת מקגיל, האוניברסיטה העברית |
| פרסים והוקרה |
פרס א.מ.ת. (2009) |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
זאב הרוי (הרווי) (באנגלית: Warren Zev Harvey; נולד ב-19 בדצמבר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וזוכה פרס א.מ.ת במדעי הרוח לשנת תשס"ט 2009.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב הרווי נולד וגדל בניו יורק ועשה את לימודיו האקדמיים בפילוסופיה מהתואר הראשון עד השלישי, באוניברסיטת קולומביה. סיים תואר ראשון ב-1965 וסיים דוקטורט ב-1973; עבודת הדוקטורט הייתה בנושא "ביקורתו של חסדאי קרשקש על תורת השכל הנקנה", והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור אהרן (ארתור) היימן (אנ').
הרווי היה מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול בשנים 1972–1977. בשנת 1977 עלה לישראל ומאז הוא מלמד בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים. התמנה לפרופסור מן המניין בשנת 1998. עמד בראש החוג למחשבת ישראל משנת 2008, שימש כעורך שותף של תרביץ בשנים 1992–1996, כיהן כמנהל משגב ירושלים, המרכז לחקר מורשת יהדות ספרד באוניברסיטה העברית, בשנים 1996–2000. שהה בשבתונים וכפרופסור אורח באוניברסיטאות מרילנד, ג'ורג'טאון, פנסילבניה (פעמיים), ישיבה יוניברסיטי, מקגיל, ייל (שלוש פעמים), קולומביה, בית הספר ללימודים גבוהים בפריז, קווינז קולג' (פעמיים) ובבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.
זאב הרווי נשוי לנורית, ספרנית במקצועה והם הורים לשלושה ילדים. אחיו, שמואל הרווי, הוא פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן.
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו של זאב הרווי מתמקדים בפילוסופיה יהודית, בעיקר בימי הביניים. בין ההוגים בהם עסק הם רבי יהודה הלוי, הרמב"ם, רלב"ג, ר' נסים בן ראובן מגירונה ור' חסדאי קרשקש. בנוסף לכך חקר גם את שפינוזה והובס ופילוסופים יהודים בעת החדשה כגון משה מנדלסון, מרטין בובר, פרנץ רוזנצווייג, ישעיהו ליבוביץ ועמנואל לוינס.
במחקריו על הרמב"ם, הרווי כתב על השילוב בין פילוסופיה רדיקלית לבין ההלכה בהגותו של הרמב"ם, שלפיה העיון מחייב את החוק האלוהי והחוק האלוהי מחייב את העיון.[1]
הרווי גם הרחיב את מחקריו של שלמה פינס לגבי האפיסטמולוגיה הביקורתית של הרמב"ם.[2]
מחקריו של הרווי על ר' חסדאי קרשקש עוסקים בתורת השכל, פיזיקה, מטאפיזיקה, דטרמיניזם ובחירה ומושג האהבה. הרווי כתב על תרומתו של חסדאי קרשקש למהפכה המדעית באירופה בסוף המאה ה-14.[3] הוא כתב גם על יחסו של חסדאי קרשקש לקבלה.[4]
במחקריו על שפינוזה, הרווי עמד על זיקתו של שפינוזה לפילוסופיה היהודית, ובפרט לרמב"ם.[5][6]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas, Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998.
- גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי: ר' חסדאי קרשקש, מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2010.
- אדם לאדם: מחקרים בפילוסופיה יהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוגשים לפרופ' זאב הרוי על ידי תלמידיו במלאת לו שבעים, עורך ראשי: שמואל ויגודה, הוצאת מאגנס, 2016.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב הרוי, באתר Academia.edu
- זאב הרוי באתר פרס א.מ.ת
- ליבוביץ בשיחה עם זאב הרוי
זאב הרוי (1943-), דף שער בספרייה הלאומית
מאמרים פרי עטו
- תפיסת המשיח האנטי-יוונית של ליבוביץ, פורסם ב'עיון' מ"ב (תשרי תשנ"ד)
- ליבוביץ על האדם האברהמי, אמונה וניהיליזם, פורסם ב"אברהם אבי המאמינים"; דמותו בראי ההגות לדורותיה. עורכים: משה חלמיש, חנה כשר, יוחנן סילמן. רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ב עמ' 347–352
- זאב הרוי, פנים חדשות לרמב"ם - ביקורת על תרגומו של מיכאל שוורץ למורה נבוכים, באתר הארץ, 26 במאי 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ למשל, "בין פילוסופיה מדינית להלכה במשנת הרמב"ם", עיון כט (תש"ם), עמ' 212-198.
- ^ "Maimonides' Critical Epistemology and Guide, II, 24," Aleph 8 (2008), pp. 213–235.
- ^ "Physics and Metaphysics in Hasdai Crescas", Amsterdam Studies in Jewish Thought, J.C. Gieben, Amsterdam, 1998.
- ^ "יסודות קבליים בס' אור ה' לר' חסדאי קרשקש", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ב (תשמ"ג), עמ' 75–109.
- ^ “A Portrait of Spinoza as a Maimonidean,” Journal of the History of Philosophy 19 (1981), pp. 151–172.
- ^ "המונח המקראי 'כבוד' באתיקה לשפינוזה", עיון מח (תש"ס), עמ' 447–449.