קדימה (אגודת סטודנטים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''קדימה''' (ב[[גרמנית]]: '''A.V. Kadima Wien''') הייתה [[אגודת סטודנטים]] [[יהודים]] שנוסדה ב[[וינה|ווינה]] ב-[[25 באוקטובר]] [[1882]] על ידי [[נתן בירנבאום]], [[ראובן בירר]], [[פרץ סמולנסקין]] ו[[משה שנירר]]. האגודה פעלה עד [[1938]].
'''קדימה''' (ב[[גרמנית]]: '''A.V. Kadima Wien''') הייתה [[אגודת סטודנטים]] [[יהודים]] שנוסדה ב[[וינה|ווינה]] ב-[[25 באוקטובר]] [[1882]] על ידי [[נתן בירנבאום]], [[ראובן בירר]], [[פרץ סמולנסקין]] ו[[משה שנירר]]. האגודה פעלה עד [[1938]].


האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[פרעות]] [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות [[לאומיות|לאומית]] ולמלחמה ב[[אנטישמיות]] וב[[התבוללות]]. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה,<ref>[http://www.haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%A7&page=8 מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד]</ref> שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם לאחר פרסום [[כרזה|כרוז]] שבו דיברה התנועה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו ל[[טבילה לנצרות|טבילה נוצרית]].{{הערה|ד"ר [[איזידור שליט]], '''[[דבר (עיתון)|דבר]]''', 31 יולי 1942.}} בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]] ,ref>[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25 מתוך אתרו של איתמר לוין]</ref> וכך התחבר אליה [[תיאודור הרצל|הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]], שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל{{ה|קונגרס הציוני הראשון}}.{{הערה|'''[[אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו]]''' בעריכת [[דוד תדהר]], עמ' 1444.}}
האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[פרעות]] [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות [[לאומיות|לאומית]] ולמלחמה ב[[אנטישמיות]] וב[[התבוללות]]. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה,<ref>[http://www.haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%A7&page=8 מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד]</ref> שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם לאחר פרסום [[כרזה|כרוז]] שבו דיברה התנועה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו ל[[טבילה לנצרות|טבילה נוצרית]].{{הערה|ד"ר [[איזידור שליט]], '''[[דבר (עיתון)|דבר]]''', 31 יולי 1942.}} בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]] ,<ref>[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25 מתוך אתרו של איתמר לוין]</ref> וכך התחבר אליה [[תיאודור הרצל|הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]], שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל{{ה|קונגרס הציוני הראשון}}.{{הערה|'''[[אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו]]''' בעריכת [[דוד תדהר]], עמ' 1444.}}


נושא [[הגנה עצמית|ההגנה העצמית]] היה רעיון מרכז באגודה, כסמל ל[[אומץ]] לב אישי ולאומי.
נושא [[הגנה עצמית|ההגנה העצמית]] היה רעיון מרכז באגודה, כסמל ל[[אומץ]] לב אישי ולאומי.

גרסה מ־20:47, 5 בפברואר 2010

קדימהגרמנית: A.V. Kadima Wien) הייתה אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבאום, ראובן בירר, פרץ סמולנסקין ומשה שנירר. האגודה פעלה עד 1938.

האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי פרעות הסופות בנגב. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה,[1] שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם לאחר פרסום כרוז שבו דיברה התנועה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו לטבילה נוצרית.[2] בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה בסיף ,[3] וכך התחבר אליה הרצל. ב-1889 הצטרף לאגודה איזידור שליט, שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות הציונית. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית לקונגרס הציוני הראשון.[4]

נושא ההגנה העצמית היה רעיון מרכז באגודה, כסמל לאומץ לב אישי ולאומי.

האגודה היתה הארגון היהודי-לאומי הראשון במערב אירופה. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה, ובהמשך הוקמו אגודות נוספות בשם זה (לונדון 1887, ברלין 1890 ועוד).

עם חברי האגודה נמנה גם זיגמונד פרויד. באגודה הלונדונית היו חברים חיים וייצמן ושמריהו לוין.

הערות שוליים