טיש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
דרוש מקור
שורה 2: שורה 2:
[[תמונה:Belz Purim5766 2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|טיש ב[[חסידות בעלז]] ב[[פורים]] [[תשס"ו]]]]
[[תמונה:Belz Purim5766 2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|טיש ב[[חסידות בעלז]] ב[[פורים]] [[תשס"ו]]]]
'''טיש''' ([[יידיש]]: [[שולחן]], לפעמים קרוי '''זיץ''', יידיש: ישיבה/לשבת) הוא אירוע הנערך בחצרות ה[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ה[[תנועת החסידות|חסידיים]], ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר ב[[שבת|שבתות]] ו[[חג|חגים]], אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת [[מלווה מלכה]], סעודות [[הילולה]], שמחות [[בר מצווה]] ו[[חתונה|חתונות]].
'''טיש''' ([[יידיש]]: [[שולחן]], לפעמים קרוי '''זיץ''', יידיש: ישיבה/לשבת) הוא אירוע הנערך בחצרות ה[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ה[[תנועת החסידות|חסידיים]], ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר ב[[שבת|שבתות]] ו[[חג|חגים]], אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת [[מלווה מלכה]], סעודות [[הילולה]], שמחות [[בר מצווה]] ו[[חתונה|חתונות]].
משמעות המלה 'טיש' היא סעודה ללא אוכל, נהוג לאכול בטיש פירות וירקות, לאדמו"ר ולרבניו ניתנת הרשות היחידה לשתות יין במהלך הטיש.
משמעות המלה 'טיש' היא סעודה ללא אוכל{{מקור}}, נהוג לאכול בטיש פירות וירקות, לאדמו"ר ולרבניו ניתנת הרשות היחידה לשתות יין במהלך הטיש{{מקור}}.


בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה שאינם לחמים או פיתות. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת ה[[לחיים]] ולחיצת היד לאדמו"ר.
בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה שאינם לחמים או פיתות. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת ה[[לחיים]] ולחיצת היד לאדמו"ר.

גרסה מ־18:16, 11 באוגוסט 2010

קובץ:Tish.JPG
טיש בחסידות בויאן בסוכות תש"ע
טיש בחסידות בעלז בפורים תשס"ו

טיש (יידיש: שולחן, לפעמים קרוי זיץ, יידיש: ישיבה/לשבת) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, סעודות הילולה, שמחות בר מצווה וחתונות. משמעות המלה 'טיש' היא סעודה ללא אוכל[דרוש מקור], נהוג לאכול בטיש פירות וירקות, לאדמו"ר ולרבניו ניתנת הרשות היחידה לשתות יין במהלך הטיש[דרוש מקור].

בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה שאינם לחמים או פיתות. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת הלחיים ולחיצת היד לאדמו"ר.

בטיש, מסתופפים החסידים סביב האדמו"ר, מביטים במעשיו ובאכילתו, שרים ניגוני שמחה ותפילה, ומקשיבים לדרשות מפי האדמו"ר, בדרך כלל על פסוקים מפרשת השבוע, מאמרי תורה וחסידות. בחסידויות גדולות מקובל להתקין פודיום מדורג (ביידיש: פארענצ'עס) בגודל הנדרש כשעל מדרגותיו עומדים החסידים ומביטים על האדמו"ר.

בחצרות חסידיים מקובל לייחס סגולה לשיירי מאכליו של האדמו"ר. אלו קרויים שִירַיִם ומחולקים לחסידים בעת הטיש.

מועדים וזמנים מפורסמים בהם עורכים טישים ידועים נערכים, בסוכות תחת סכך שנבנה בתור סוכה, בחג הפורים והטיש שמשמש לסעודה המפסקת שלפני כניסת יום כיפור. בנוסף לטיש בפורים נערך משתה היין בו נהוג להישתכר עד שבן האדם אינו מבדיל בין טוב לרע. ישנם חסידויות שנהוג לקפץ ורקוד על השולחן מנהג זה נערך בדרך כלל בטיש פורים, ישנן חסידויות שבהן נהוג לנגן בכינורות בטיש לכבוד האדמו"ר ולהנעים את הסועדים בשירים חסידיים.

ראו גם