מיורהד בון
 | |
| מיורהד בון בזמן הקרב על הסום | |
| לידה |
23 במרץ 1876 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 1953 (בגיל 77) אוקספורד, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות של גלאזגו |
| פרסים והוקרה |
Knight Bachelor |
| בן או בת זוג |
Gertrude Helena Bone |
| צאצאים |
Stephen Bone |
  | |
מיורהד בון (באנגלית: Muirhead Bone; 23 במרץ 1876 – 21 באוקטובר 1953) היה תחריטאי וצייר מים סקוטי, שנודע בזכות תיאור הנושאים התעשייתיים והאדריכליים וכן עבודתו כאמן מלחמה במלחמת העולם הראשונה והשנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בון מיורהד נולד בגלאזגו. הוריו היו העיתונאים דייוויד דרומונד בון (1841–1911) ואשתו אליזבת מילר קרופורד (1847–1886). בין אחיו נכללו העיתונאי ג'יימס בון, והסופר קפטן סר דייוויד בון. מיורהד בון הוסמך כאדריכל, לפני שפנה לאמנות ולמד בבית הספר לאמנות בגלאזגו, במקור בשיעורי ערב. שם התיידד עם האמן פרנסיס דוד ואחותו גרטרוד הלנה דוד, איתה התארס בשנת 1898.[1]
הוא החל להדפיס בשנת 1898, ואף על פי שההדפס הידוע הראשון שלו היה ליטוגרפיה, הוא ידוע יותר בתחריטים יבשים שלו. הנושאים שלו קשורים בעיקר לנופים וארכיטקטורה, שכללו אתרי בנייה והרס עירוניים, קתדרלות גותיות ומבנים נורמניים.[2] אחד ההדפסים הראשונים שהוצגו היה סצנה של אייר הארבור, ואוסף עבודותיו שהוחזק על ידי המוזיאון הבריטי מתעד את עבודותיו האחרות בין השנים 1898–1916.
בשנת 1901 עבר בון ללונדון, שם פגש את הציירים ויליאם סטראנג, דוגלד מקול ואלפונס לגרוס, והיה חבר במועדון האמנות האנגלי החדש. הוא ערך תערוכת יחיד ראשונה בגלריה קארפקס בשנת 1902. בון היה גם חבר במועדון האמנות של גלאזגו. בשנת 1903, בון השיג מספיק הצלחה כלכלית כאמן ויכול היה להרשות לעצמו להתחתן עם גרטרוד, לאחר אירוסים של חמש שנים. הם עברו לצ'יזוויק ונולד להם בנם הראשון, סטיבן, בשנת 1904, ובנם השני, גאווין, בשנת 1907. בון המשיך לבקר באייר (Ayr), והפיק את ההדפסים הבולטים של כלא אייר בשנת 1905 וסדרה המבוססת על הנוף בדרך בלנטרה בשנת 1907.[3]
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם הראשונה מינה צ'ארלס מסטרמן, ראש לשכת התעמולה הבריטית במלחמה, בעצתו של ויליאם רוטנשטיין, את בון לאמן המלחמה הבריטי הרשמי ב־1 במאי 1916. בון פעל להקמת קבוצת אמני מלחמה רשמיים. ביוני 1916 הוא נשלח לצרפת בדרגת ייצוגית ובמשכורת של 500 לירות שטרלינג. הוא היה בן שלושים ושמונה בפרוץ המלחמה.
הרישומים הקטנים, בשחור ולבן של בון ועוצמתם הריאליסטית שימשו היטב בפרסומים היומיים הממשלתיים. במקומות שאמנים אחרים היו נרתעים מהאתגר של רישום מראות המלחמה, בון שמח להתמודד עם האתגר. לעיתים נדירות נרתע מנושאים מורכבים, אבל הצליח מתוך תוהו ובוהו של המלחמה ליצור רישום מרשים ומסודר.
בון שימש כאמן מלחמה עם כוחות בעלות הברית בחזית המערבית וגם עם הצי המלכותי במשך תקופה מסוימת. הוא הגיע לצרפת ב־16 באוגוסט 1916, במהלך הקרב על הסום והפיק 150 רישומים של המלחמה לפני שחזר לאנגליה באוקטובר 1916.[4] במהלך החודשים הבאים בון חזר לנושא הקודם שלו, והפיק שש ליטוגרפיות של מספנות ב"קלייד" עבור תיק המאמצים של בריטניה בתקופת המלחמה.
הוא ביקר שוב בצרפת בשנת 1917, שם התעניין במיוחד בתיאור חורבות בניינים. שני כרכים של רישומיו בזמן המלחמה פורסמו במהלך המלחמה, החזית המערבית ופעולות הצי המלכותי.
הוא היה חבר פעיל בוועדת זיכרון המלחמה הבריטית וסייע בבחירת האמנים שקיבלו משימות מהוועדה. בין השאר קנה עבודות של דורותי קוק ציירת המלחמה.
לאחר שביתת הנשק שב בון לסוג העבודות שהפיק לפני המלחמה, והיה בעל השפעה בקידום אמני המלחמה האחרים ויליאם אורפן ווינדהאם לואיס. הוא החל לנסוע ברחבי אירופה – צרפת, איטליה והולנד, שהשפיעו יותר ויותר על עבודתו. בשנת 1923 הפיק שלושה דיוקנאות של הסופר ג'וזף קונרד במהלך נסיעה באוקיינוס האטלנטי.
הוא ערך ביקור בספרד בשנת 1929 שהביא לעבודות על הספר "ספרד העתיקה", בשיתוף פעולה עם אשתו שכתבה את הטקסט. הספר פורסם בשנת 1936.[5]
בתקופה הבין-מלחמתית הציג רבות בלונדון ובניו יורק, ורכש מוניטין לא מבוטל. בון קיבל תואר אבירות בשנת 1937 בהכתרת הכבוד על שירותים לאמנות והוא כיהן כנאמן בוועדות של כמה מוסדות כולל גלריית טייט, הגלריה הלאומית ומוזיאון המלחמה האימפריאלי.[6]
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה מיורהד בון לחבר הוועדה המייעצת של אמני המלחמה והפך גם לאמן שכיר במשרה מלאה במשרד המידע המתמחה בנושאי אדמירליות. הוא הפיק סצנות של מתקני חוף, צייר כוחות ודיוקנאות של קצינים. עם זאת, לאחר מות בנו גאווין בשנת 1943, החליט שלא להמשיך בוועדת האדמירליות, אך הוא נותר חבר ועד פעיל עד סוף המלחמה. לאחר מכן בנו השני, סטיבן בון, מונה לתפקיד באדמירליות.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סר מיורהד בון נפטר ב־21 באוקטובר 1953 באוקספורד. יש לו אבן זיכרון בקתדרלת סנט פול בלונדון.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
במספנות -
הורדת מוקש ימי למחסן -
טנק מלחמת העולם הראשונה -
סדנת תותחים -
אורוות בחזית המערבית -
הרכבת. מטוסים -
חורבות במלחמה
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיורהד בון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי מיורהד בון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tate, Sir Muirhead Bone 1876–1953, Tate
- ^ Bone, Sir Muirhead". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press
- ^ print | British Museum, The British Museum (באנגלית)
- ^ "The Battle of the Somme – Muirhead Bone"(הקישור אינו פעיל)
- ^ Days in Old Spain (1938), with Gertrude Bone
- ^ Sir Muirhead Bone exhibition catalogues