מייקל בראון (אסטרונום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייקל בראון
Michael E. Brown
Michael E Brown 1.jpg
לידה 5 ביוני 1965 (בן 52)
האנטסוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה
ארצות מגורים ארצות הברית
מוסדות המכון הטכנולוגי של קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט מייגן שוומב, קונסטנטין בטיגין
פרסים והנצחה #פרסים והוקרה
הערות נכון למרץ 2018 גילה 39 גופים ובהם 37 גופים טרנס-נפטוניים
תרומות עיקריות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מייקל אדוורדס בראוןאנגלית: Michael Edwards Brown‏; נולד ב-5 ביוני 1965) הוא אסטרונום אמריקני, המשמש כפרופסור במדעים פלנטריים במכון הטכנולוגי של קליפורניה משנת 2003. בראון עומד בראש צוות שגילה גופים טרנס-נפטוניים רבים במערכת השמש החיצונית, שהעיקרי שבהם הוא אריס - כוכב לכת ננסי הזהה בגודלו לפלוטו. הגילוי הוביל לשינוי סיווגו של פלוטו מכוכב לכת לכוכב לכת ננסי. נכון ל-2018 גילה 39 גופים ובהם 37 גופים טרנס-נפטוניים. בינואר 2016 פרסם יחד עם קונסטנטין בטיגין מאמר אודות חיזוי תאורטי של כוכב לכת תשיעי במערכת השמש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהאנטסוויל, אלבמה, ארצות הברית בשנת 1965. למד תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון, אותו סיים ב-1987. בשנת 1990 סיים תואר שני באסטרונומיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, והשלים שם דוקטורט ב-1994. משנת 1996 הוא מלמד בבמכון הטכנולוגי של קליפורניה.[1]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופים טרנס נפטוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון ידוע בעיקר עקב גילויים של מספר רב של גופים בחגורת קויפר וגופים טרנס נפטוניים. הוא היה מעורב בגילויים של כוכבי הלכת הננסיים אריס, האומיה, מאקה-מאקה.

גילויים נוספים כמו סדנה, קווה-וואר, אורקוס, היו משמעותיים בהחלטה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לסווג מחדש גופים במערכת השמש, ולהחליט על פלוטו ככוכב לכת ננסי והגדרות של גופים זהים בתור פלוטואידים.

לפי בראון, אשר היה אחד המובילים בשינוי ההגדרות, יש מספר רב של מועמדים נוספים אשר יכולים להיות מוגדרים ככוכבי לכת ננסיים[2]. נכון למרץ 2018, הם:

  • 10 מועמדים שהם "כמעט באופן ודאי" (nearly certainly) כוכבי לכת ננסים ובינם: אורקוס, (225088) 2007 OR10, סדנה, קווה-וואר, 120347 Salacia ו-2002MS4.
  • 27 גופים שהם בסבירות גבוהה (highly likely) כוכבי לכת ננסיים. חוקרים נוספים תומכים בהמלצה לצרף גופים אלו
  • 72 גופים שסביר (likely) שהם כוכבי לכת ננסיים
  • 144 גופים שהם כנראה כוכבי לכת ננסיים
  • 678 גופים בסבירות להיות כוכבי לכת ננסים

בראון היה מעורב בדיונים והיה משמעותי בהחלטות האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. ב-2010 פרסם ספר זיכרונות המתאר את האירועים שקרו סביב ההחלטה לסווג מחדש את פלוטו ככוכב לכת ננסי, תחת הכותרת למה הרגתי את פלוטו ולמה זה הגיע לו [3]

גופים שגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופים טרנס-נפטוניים שגילה: 37
מספר שם תאריך גילוי הערות
1 (126154) 2001 YH140 18 בדצמבר 2001 [א]
2 (126155) 2001 YJ140 20 בדצמבר 2001 [א] [ב]
3 (55565) 2002 AW197 10 בינואר 2002 [א]
4 (307251) 2002 KW14 17 במאי 2002 [א]
5 (119951) 2002 KX14 17 במאי 2002 [א]
6 (250112) 2002 KY14 19 במאי 2002 [א]
7 50000 קווה-וואר 4 ביוני 2002 [א]
8 (307261) 2002 MS4 18 ביוני 2002 [א]
9 2002 OX47 26 באוגוסט 2002 [א]
10 (84719) 2002 VR128 3 בנובמבר 2002 [א]
11 (208996) 2003 AZ84 13 בינואר 2003 [א]
12 65489 Ceto (אנ') 22 במרץ 2003 [א]
13 (120178) 2003 OP32 26 ביולי 2003 [א] [ג]
גופים טרנס-נפטוניים שגילה: 37
מספר שם תאריך גילוי הערות
14 90377 סדנה 14 בנובמבר 2003 [א] [ג]
15 90482 אורקוס 17 בפברואר 2004 [א] [ג]
16 (175113) 2004 PF115 7 ביולי 2004 [א] [ג]
17 120347 Salacia (אנ') 22 בספטמבר 2004 [ד] [ה]
18 2004 SC60 22 ביולי 2004 [ד] [ה]
19 (120348) 2004 TY364 3 באוקטובר 2004 [א] [ג]
20 האומיה 28 בדצמבר 2004 [א] [ג] [ו] [ז]
21 אריס 5 בינואר 2005 [א] [ג]
22 2005 EW318 8 במרץ 2005 [ד] [ה]
23 2005 EX318 8 במרץ 2005 [ד] [ה]
24 מאקה-מאקה 31 במרץ 2005 [א] [ג]
25 2005 GX206 11 באפריל 2005 [ד] [ה]
26 2005 GY206 11 באפריל 2005 [ד] [ה]
גופים טרנס-נפטוניים שגילה: 37
מספר שם תאריך גילוי הערות
27 2005 GZ206 13 באפריל 2005 [ד] [ה]
28 (136199) Eris I Dysnomia דיסנומיה 10 בספטמבר 2005 [ח]
29 (187661) 2007 JG43 10 במאי 2007 [ג] [ט]
30 (225088) 2007 OR10 17 ביולי 2007 [ג] [ט]
31 2007 RT215 11 בספטמבר 2007 [ג]
32 (315530) 2008 AP129 11 בינואר 2008 [ט]
33 (305543) 2008 QY40 25 באוגוסט 2008 [ג] [ט]
34 2008 ST291 24 בספטמבר 2008 [ג]
35 (315530) 2008 AP129(אנ') 11 בינואר 2008 [ט]
36 (386096) 2007 PR44 8 באוקטובר 2010 [ט]
37 (504555) 2008 SO266 24 בספטמבר 2008 [ג] [ט]
גופים אחרים שגילה
1 רומולוס, הירח של האסטרואיד 87 Sylvia(אנ') 18 בפברואר 2001 [י]
2 לינוס, הירח של האסטרואיד 22 Kalliope(אנ') 18 בפברואר 2001 [י]
  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 עם צ'אד טרוחיו
  2. ^ עם גלן סמית'
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 עם דיויד ל. רבינוביץ
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 עם קריסטינה ברקום
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 עם הרני רו
  6. ^ התגלה גם בנפרד על ידי חוזה לואיס אורטיז מוראנו
  7. ^ גילוי האומיה היה שנוי במחלוקת, רשמית הגילוי רשום תחת מצפה הכוכבים סיירה נוואדה, ללא שם המגלה
  8. ^ עם צוות ההנדסה האופטית של מצפה הכוכבים קק ומגלי אריס
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 עם מג שוומב
  10. ^ 10.0 10.1 עם ז'אן-לוק מרגו

כוכב לכת תשיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בינואר 2016 פרסם בראון יחד עם קונסטנטין בטיגין מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה מאמר ובו טענו כי מצאו עדות לכוכב לכת תשיעי במערכת השמש. באמצעות מודלים מתמטיים ממוחשבים של מסלולי גופים טרנס-נפטוניים מרוחקים, בעלי מאפיינים מיוחדים, הם הסיקו שישנה סבירות גבוהה מאוד לכך שגוף כלשהו השפיע על המסלולים הללו. לפי המודל שבנו, זמן ההקפה של כוכב הלכת על פי חישוביהם הוא כ-10–20 אלף שנים, והפריהליון שלו, הנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו סביבה, היא כ-200 יחידות אסטרונומיות. המסלול אקסצנטרי מאד והוא נמצא רוב הזמן רחוק הרבה יותר מהשמש, במרחק של בין 600–1200 יחידות אסטרונומיות. מסתו לפי המודל היא 5 עד 10 מסות ארץ והוא דומה בגודלו לענק הגזים נפטון[4].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, השנה בה הגדירו מחדש את פלוטו, נבחר בראון לאחר מ100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם, הרשימה השנתית של טיים מגזין.[5] בשנת 2007 הוא זכה בפרס ע"ש פיינמן, אחד הפרסים היוקרטיים של המכון הטכנולוגי של קליפורניה.

האסטרואיד 11714 מייקבראון שהתגלה ב-28 באפריל 1998, קרוי על שמו.[6]

בשנת 2012 הוא זכה בפרס קוואלי באסטרופיזיקה.[7]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון נישא לדיאנה ביני ב-1 במרץ 2003. לזוג יש בת אחת שנולדה ב-7 ביולי 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות חיים של מייקל בראון באתר שלו
  2. ^ How many dwarf planets are there in the outer solar system?,מייקל בראון, רשימה המתעדכנת כמעט ברמה יומית
  3. ^ Brown, Michael E. (2010). How I Killed Pluto and Why It Had It Coming. ISBN 0-385-53108-7. 
  4. ^ Astronomers say a Neptune-sized planet lurks beyond Pluto,באתר science, ‏20 בינואר 2016. המאמר המלא: EVIDENCE FOR A DISTANT GIANT PLANET IN THE SOLAR SYSTEM
  5. ^ Lemonick, Michael D. (30 באפריל 2006). "The 2006 TIME 100: Scientists & Thinkers: Mike Brown". Time. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2018. 
  6. ^ "11714 Mikebrown (1998 HQ51)" (online). JPL Small-Body Database Browser. Jet Propulsion Laboratory. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2012. 
  7. ^ "2012 KAVLI PRIZE LAUREATES IN ASTROPHYSICS Awarded to Michael Edwards Brown, David C. Jewitt, Jane X. Luu". Kavli prize. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2018.