כוכב לכת ננסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלוטו עם הלוויין הטבעי שלו כארון. פלוטו, שנחשב כוכב לכת במשך 76 שנה, שינה מעמד לכוכב לכת ננסי בשנת 2006. צולם על ידי ניו הורייזונס, 11 ביולי 2015 ‏[1]

כוכב לכת ננסי הוא סוג של גרם שמים במערכת השמש, שהוגדר בהחלטה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (ה-IAU) ב-24 באוגוסט 2006. ההחלטה תקפה אך ורק לגבי מערכת השמש של כדור הארץ.

ההחלטה מגדירה כוכב לכת ננסי במדויק לפי התכונות הבאות:

לפי הגדרה זו, פלוטו, שנחשב מאז גילויו ככוכב לכת, הוא כוכב לכת ננסי מכיוון שלא "פינה את סביבותיו" - במסלולו נמצאת חגורת קויפר.

רשימת כוכבי לכת ננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההגדרה הזו, להלן רשימת כוכבי הלכת הננסיים, מסודרים לפי גודלם:

שם אזור במערכת השמש קוטר מסה ירחים שנת גילוי
פלוטו חגורת קויפר 20 ± 2,370 ק"מ ‎1.305×1022ק"ג 5 1930
אריס הדיסק המפוזר 12 ± 2,326 ק"מ ‎1.66×1022‎ ק"ג 1 2004
האומיה חגורת קויפר 175 ± 1,150 ק"מ ‎4.2×1021‎ ק"ג 2 2004
מאקה-מאקה חגורת קויפר 200 ± 1,500 ק"מ ‎4×1021‎ ק"ג 0 2005
קרס חגורת האסטרואידים 3.2 ± 974.6 ק"מ ‎9.46×1020‎ ק"ג 0 1801
EightTNOs-he.PNG

למרות ההגדרה החדשה, הגדרות אחרות, כגון אסטרואיד ו"עצם בחגורת קויפר" הן עדיין בתוקף. מונחים אלו מבוססים על מיקומו של גרם כלשהו במערכת השמש ו/או הרכבו וההיסטוריה שלו. קרס הוא עדיין האסטרואיד הגדול ביותר ופלוטו הוא עדיין עצם בחגורת קויפר למרות הגדרתם החדשה בתור כוכבי לכת ננסיים.

הגדרתו של כארון, שכרגע נחשב כלווין של פלוטו, אינה ברורה דיה. זאת, מכיוון שאין כיום הגדרה מדויקת המבחינה בין מערכת של גרם שמים ולווינו לבין מערכת כפולה. מכיוון שכארון הרבה יותר גדול יחסית ל"הורה" שלו בהשוואה ללווינים אחרים, ומכיוון שפלוטו וכארון שניהם סובבים סביב נקודה הנמצאת במרחב ביניהם (ולא נקודה בתוך פלוטו), ייתכן שבעתיד המערכת תחשב כמערכת כפולה, וכך יוגדר גם כארון בתור כוכב לכת ננסי.

לפי האסטרונום מייקל בראון, אשר היה אחד המובילים בשינוי ההגדרות, יש מספר מועמדים נוספים להיות כוכבי לכת ננסיים ‏[2]. נכון ליולי 2015, הם:

  • 6 מועמדים שהם "כמעט ודאיים" (nearly certainly) כככובי לכת ננסים: אורקוס, 2007OR10 , סדנה, קווה-וואר, 120347 Salacia ו-2002MS4.
  • 23 גופים שהם בסבירות גבוהה (highly likely) כוכבי לכת ננסיים. חוקרים נוספים תומכים בהמלצה לצרף גופים אלו
  • 48 גופים שסבירים (likely) להיות כוכבי לכת ננסיים
  • 86 גופים שהם כנראה כוכבי לכת ננסיים

גודל ומסה של כוכבי לכת ננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהחלטה של איגוד האסטרונומיה הבינלאומי שצוינה לעיל לא צוינו גבולות עליונים ותחתונים לגודלם ולמסתם של כוכבי לכת ננסיים. טכנית, אין גבול עליון, וגרם יותר גדול או בעל יותר מסה מכוכב חמה ש"לא פינה את סביבותיו" עדיין יכול להיות מסווג בתור כוכב לכת ננסי.

הגבול התחתון מתקבל מהצורך בשיווי משקל הידרוסטטי, אך לא ידוע עדיין מהם הגודל או המסה המינימליים הדרושים לכך. תצפיות אמפיריות מרמזות שגבול כזה יכול להיות תלוי בהרכבו ובהיסטוריה של הגרם המדובר. בטיוטה המקורית של ההחלטה שיווי משקל הידרוסטטי הוגדר כתכונה של גופים "בעלי מסה של לפחות ‎5×1020‎ ק"ג וקוטר של לפחות 800 ק"מ", אך נוסח זה לא נשאר בהחלטה הסופית.

לפי אסטרונומים מסוימים, ההגדרה החדשה יכולה לכלול עד 45 כוכבי לכת ננסיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל