לדלג לתוכן

האומיה (כוכב לכת ננסי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האומיה 🝻
האומיה ושני ירחיו
האומיה ושני ירחיו
האומיה ושני ירחיו
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג כוכב לכת ננסי
קטגוריה גוף טרנס-נפטוני
מיקום חגורת קויפר
תאריך גילוי 28 בדצמבר 2004 (בראון)
יולי 2005 (אורטיז)
מגלה מייקל בראון דייוויד רבינוביץ
חוסה לואיס אורטיז מוראנו
על שם האומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום גילוי Sierra Nevada Observatory עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
משפחת אסטרואידים Haumea family עריכת הנתון בוויקינתונים
מרחק ממוצע מהשמש 6,484,000,000 ק"מ
(43.335 AU)
אפואפסיד 7,708,000,000 ק"מ
(51.526 AU)
פריאפסיד 5,260,000,000 ק"מ
(35.164 AU)
ציר חצי-ראשי 42.94142025±0.00020787 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.188
זמן הקפה 283.28 שנים
103,468 ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת 4.484 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול 28.19°
מספר ירחים 2
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 618.62 קילומטר
ממדים 1,960 (אורך), 1,518 (רוחב), 996 (עומק) ק"מ
מסה ‎4.2×1021ק"ג
צפיפות ממוצעת 2.6–3.3 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.44 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 3.9154 שעות
0.16314 ימים
אלבדו 0.1 ± 0.7
בהירות נראית 17.3
בהירות מוחלטת 0.23 עריכת הנתון בוויקינתונים
מהירות מילוט 0.84 ק"מ/שנייה
טמפרטורה ממוצעת -241 °C
32 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הַאוּמֶיָה (שם מלא: 136108 האומיה; באנגלית: 136108 Haumea; סמל: 🝻)[1] הוא כוכב לכת ננסי מסוג גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר של מערכת השמש. מסתו של האומיה היא כשליש ממסתו של פלוטו, מרחקו הממוצע מהשמש כ-43.3 יחידות אסטרונומיות ובהירות נראיתו הנראית 17.3. להאומיה שני ירחים טבעיים, ככל הנראה סלעים שנקרעו ממנו בעת פגיעה של גוף גדול בכוכב הלכת הננסי. הוא נקרא על שמה של אלת הלידה והפריון האומיה במיתולוגיה של הוואי (אנ'). שני ירחיו קיבלו את השמות הייאקה ונאמאקה כשמות ילדיה של האומיה במיתולוגיה של הוואי, שגם הם נוצרו מתוך חלקים בגופה.

את האומיה גילו שני צוותים: ב-28 בדצמבר 2004 הצוות האמריקאי בראשותו של מייקל בראון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה במצפה הכוכבים פאלומר, וב-2005 הצוות הספרדי בראשותו של חוסה לואיס אורטיז מוראנו ממצפה הכוכבים סיירה נבאדה. האומיה קיבל את הסימון הזמני 2003 EL61, בשלב מאוחר יותר קיבל את המספר האסטרונומי 136108, וב-17 בספטמבר 2008 הוא קיבל את שמו הנוכחי בהחלטת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ואת מעמדו ככוכב לכת ננסי.[2]

שני צוותים טענו כי היו הראשונים לגלות את האומיה. צוות בראשותו של מייקל בראון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה גילה את הגוף ב-28 בדצמבר 2004 מתמונות שצולמו ב-6 במאי. ב-20 ביולי 2005 הם פרסמו את ממצאיהם ברבים. באותו הזמן, צוות בראשותו של חוסה לואיס אורטיז מוראנו ממצפה הכוכבים סיירה נבאדה בספרד, גילה את הגוף מתמונות שצולמו ב-3-10 במאי 2003. ב-27 ביולי 2005 הוא שלח דואר אלקטרוני בדבר הגילוי למרכז לכוכבים מינוריים (Minor Planet Center) ובכך הצהיר על הגילוי.

תחילה בראון הודה כי הגילוי של אורטיז קדם לשלו, היות שהתמונות של הצוות הספרדי צולמו בשנת 2003. בהמשך היה חשד לתרמית מצד הצוות הספרדי שקיבל גישה לתצפיותיו של בראון יום לפני ההצהרה שלהם. היה חשד כי נעשה ניסיון מצידו של אורטיז לזקוף לצוותו קרדיט לתגלית על סמך ממצאיו של בראון, ובהתבסס על תמונות שהם צילמו בשנת 2003. בהמשך אורטיז הודה כי קיבל גישה למצפה הכוכבים של המכון הטכנולוגי של קליפורניה, אך הכחיש כל אשמה בטענה כי הוא וידא שגילה גוף חדש שלא היה ידוע לפני כן.

לפי פרוטוקול של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי הקרדיט על הגילוי ניתן למי ששולח דוח למרכז לכוכבים מינוריים עם מספיק מידע על מסלול הגוף שהתגלה, והדבר מזכה אותו במתן שם לגוף. ב-17 בספטמבר 2008 הודיעה האיגוד כי הגוף קיבל את הסטטוס כוכב לכת ננסי, אך לא ציין את פרטי הצוות שגילה אותו.[2] על פי האיגוד, מיקום הגילוי הוא מצפה כוכבים סיירה נבאדה של הצוות הספרדי, אך השם שנבחר - האומיה - נבחר על ידי הצוות האמריקאי.

עד בחירת השם הרשמי, חברי הצוות האמריקאי קראו לגוף סנטה, היות שהגילוי התרחש ב-28 בדצמבר 2004, מספר ימים אחרי חג המולד. הצוות הספרדי, שהגיש בקשה נפרדת על הגילוי למרכז לכוכבים מינוריים ביולי 2005, הם קראו לו אטגינה על שמה של אלת האביב במיתולוגיה האיברית.

ב-29 ביולי 2005 הגוף קיבל את הסימון הרשמי שלו - 2003 EL61. שנת 2003 ציינה את השנה בה צולם הגוף לראשונה על ידי הצוות הספרדי. ב-7 בספטמבר 2006 הוא קיבל את המספר האסטרונומי 136108 קוטלג באופן רשמי תחת הסמל (136108) 2003 EL61.

בהתאם להנחיות של איגוד האסטרונומיה שמות כוכבי הלכת יתבססו על דמויות מיתולוגיות הקשורות לבריאה, הצוות האמריקאי הגיש בקשה רשמית למתן שמות לגוף ולירחיו, שמות שהתבססו על המיתולוגיה של הוואי. לפי הצעתו של דייוויד רבינוביץ, חבר צוות המכון הטכנולוגי של קליפורניה, כוכב הלכת יקרא על שמה של אלת הלידה והפריון האומיה, ושני ירחיו יקראו על שם ילדיה של האומיה הייאקה ונאמאקה. השמות התקבלו, יחד עם שינוי מעמדו של הגוף לכוכב לכת ננסי, בהחלטה של איגוד האסטרונומיה העולמי ב-17 בספטמבר 2008.[2]

לא קיים מידע רב אודות האומיה היות שאף חללית לא התקרבה די הצורך כדי לחקור אותו מקרוב, והמרחק הרב שלו מכדור הארץ מאפשר רק להעריך את מאפייניו והרכבו. תצפיות טלסקופיות הן הדרך היחידה להעריך את תכונותיו.

מסתו של האומיה היא כשליש ממסתו של פלוטו והוא מסווג ככוכב לכת ננסי. זמן ההקפה שלו סביב השמש נמשך 283 שנות ארץ. מרחקו הממוצע מהשמש הוא כ-43 יחידות אסטרונומיות, בשנת 1992 הוא חצה את הפריהליון וכרגע הוא נמצא במרחב של 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש. בהירות נראיתו הנראית היא 17.3, מה שהופך אותו לגוף השלישי בבהירותו בחגורת קויפר, אחרי פלוטו ומאקה-מאקה.

להאומיה שני ירחים ידועים, הייאקה ונאמאקה. שניהם התגלו על ידי בראון, צ'אד טרוחיו ודייוויד רבינוביץ בשנת 2005 במצפה הכוכבים קק. הייאקה, הירח החיצוני והגדול מבין השניים - קוטרו 310 ק"מ - מסיים הקפה סביב האומיה כל 49 יום. נאמאקה, הירח הפנימי והקטן יותר - מסתו עשירית מהייאקה - והוא מסיים הקפה מלאה סביב האומיה כל 18 יום במסלול אליפטי מאוד.

בשנת 2017 תצפיות גילו כי האומיה מוקף בטבעת סביבו. באמצעות שילוב תצפיות מ-12 טלסקופים שונים ניתן היה למדוד כי הטבעת ברוחב 70 ק"מ, ומקיפה את האומיה ברדיוס 2278 ק"מ.[3][4] הטבעת מסתובבת בתהודה מסלולית ביחס של 3:1 עם סיבוב האומיה.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האומיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ JPL/NASA (2015-04-22). "What is a Dwarf Planet?". Jet Propulsion Laboratory. נבדק ב-2022-01-19.
  2. ^ 1 2 3 אבי בליזובסקי, ‏גוף חדש במערכת השמש זכה לשם: כוכב הלכת הננסי האומיה, באתר "הידען", 20 בספטמבר 2008
  3. ^ Grush, Loren (11 באוקטובר 2017). "Astronomers discover a ring around egg-shaped dwarf planet Haumea". The Verge. נבדק ב-2017-10-13. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ אליסף קוסמן, ‏התגלתה טבעת פלנטרית סביב כוכב הלכת הננסי האומיה, באתר "הידען", 13 באוקטובר 2017
  5. ^ Ortiz, J. L.; Santos-Sanz, P.; Sicardy, B.; et al. (2017-10-11). "The size, shape, density and ring of the dwarf planet Haumea from a stellar occultation". Nature. Springer Nature. 550 (7675): 219–223. doi:10.1038/nature24051. ISSN 0028-0836.