מיכאיל קטוקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאיל יפימוביץ' קטוקוב
Михаил Ефимович Катуков
Marshal of Tank Troops Mikhail Katukov.jpg
לידה 17 בספטמבר 1900
כפר במחוז מוסקבה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 8 ביוני 1976 (בגיל 75)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
תקופת שירות 19191963
דרגה מרשל כוחות השריון מרשל כוחות השריון
תפקידים צבאיים
מפקד דיוויזיית הטנקים ה-20
מפקד חטיבת הטנקים ה-4
מפקד חטיבת הטנקים ה-1 של המשמר
מפקד קורפוס הטנקים ה-1
מפקד הקורפוס הממוכן ה-3
מפקד ארמיית הטנקים הראשונה
מפקד ארמיית המשמר המשוריינת הראשונה
מפקד כוחות השריון הסובייטיים בגרמניה
המפקח הכללי של הצבא האדום
מלחמות וקרבות
מלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
גיבור ברית המועצות גיבור ברית המועצות
עיטור לנין עיטור לנין עיטור לנין עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה עיטור קוטוזוב מדרגה שנייה עיטור הכוכב האדום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאיל יפימוביץ' קטוקוברוסית: Михаил Ефимович Катуков‏; 17 בספטמבר 1900 - 8 ביוני 1976), פיקד על כוחות שריון במהלך מלחמת העולם השנייה, ונחשב לאחד ממפקדי השריון המוכשרים ביותר בצבא האדום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטוקוב נולד ב-17 בספטמבר 1900 בכפר במחוז מוסקבה, ובשנת 1919 התגייס לצבא האדום, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת האזרחים הרוסית. לאחר מכן שירת כמפקד כוח טנקים, ובשנת 1935 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית על שם סטלין. בשנת 1936 הועלה לדרגת קפיטן, ובשנת 1938 במהלך הטיהורים הגדולים מונה למפקד חטיבת הטנקים הקלה ה-5, שהשתייכה לקורפוס הממוכן ה-25. ביולי 1940 מונה למפקד דיוויזיית הטנקים ה-20, שהשתייכה לקורפוס הממוכן ה-9.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ המתקפה הגרמנית ב-22 ביוני 1941, פיקד קטוקוב על דיוויזיית הטנקים ה-20, ולחם עמה בקרב ברודי. באוגוסט 1941 מונה למפקד חטיבת הטנקים ה-4, ופיקד עליה במהלך הקרב על מוסקבה. לאחר שהצליח לבלום את כוחות ארמיית הפאנצר השנייה על יד טולה, הפכה חטיבתו לחטיבת הטנקים ה-1 של המשמר. באפריל 1942 מונה קטוקוב למפקד קורפוס הטנקים ה-1, ובאוגוסט אותה שנה מונה למפקד הקורפוס הממוכן ה-3, עמו לחם במהלך מבצע מארס. בינואר 1943 מונה קטוקוב למפקד ארמיית הטנקים הראשונה, ופיקד עליה במהלך קרב קורסק, קרב דנייפר ובמבצע דנייפר-קרפטי. באפריל 1944 שונה שם הארמייה לארמיית המשמר המשוריינת הראשונה, ובספטמבר אותה שנה לחם עמה במבצע לבוב-סנדומייז', ועל כך קיבל ב-23 בספטמבר את עיטור גיבור ברית המועצות. בינואר 1945 לחמה הארמייה שבפיקודו במבצע ויסלה-אודר, וב-18 בינואר כבשה הארמייה את העיר לודז'. בחודשים פברואר ומרץ לחמה הארמייה במבצע פומרניה המזרחית, וב-6 באפריל קיבל שוב את עיטור גיבור ברית המועצות. באפריל פיקד קטוקוב על הארמייה במהלך הקרב על ברלין, והשתתף בהבקעת הקו הגרמני ברמות זלו. לאחר מכן צלחה הארמייה בפיקודו את נהר השפרה יחד עם ארמיית המשמר השמינית, ולחמה בברלין עד לכניעתה ב-2 במאי.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה פיקד קטוקוב על כוחות השריון הסובייטיים בגרמניה, ובשנת 1955 מונה למפקח הכללי של הצבא האדום. בשנת 1963 פרש קטוקוב לביתו, וב-8 ביוני 1976 מת בביתו שבמוסקבה, ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאיל קטוקוב בוויקישיתוף