מיכאל ארדון
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
12 בדצמבר 1928 ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
31 במרץ 2006 (בגיל 77) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
  | |
.jpg)
מיכאל ארדון (12 בדצמבר 1928 – 31 במרץ 2006) היה כימאי ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית במחלקה לכימיה אי-אורגנית ואנליטית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארדון נולד ב-12 בדצמבר 1928 בברלין למרים (בנט) ומרדכי ארדון, צייר ישראלי נודע. בשנת 1933 עלתה המשפחה לארץ ישראל. הוא רכש תואר שני באוניברסיטה העברית בשנת 1953 ואת עבודת הדוקטורט עשה בהדרכתו של פרופסור גבריאל שטיין במחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה ב-1957[1]. בשנת 1959 החל ללמד באוניברסיטה העברית, בשנת 1963 היה מרצה בכיר[2], בשנת 1966 היה לפרופסור חבר ובשנת 1977 לפרופסור מן המניין. פרופסור ארדון חקר ופרסם עבודות רבות בתחום הבידוד, הזיהוי ואפיון המבנה של יוני מתכות מעבר בתמיסה מימית. חלק מרכזי בעבודתו הוקדש לגילוי ואפיון יונים חדשים של המתכות מוליבדן וכרום וכן תרכובות צבר המכילות מספר אטומי מתכת הקשורים ביניהם בקשרים כימיים משמעותיים. עבודותיו המוקדמות בנושא החימצון של יוני כרום מצוטטות בהרחבה ומופיעות בטקסטים של ספרי הלימוד הקלאסיים בתחום. המחקר בכימיה המימית של מוליבדן נבע, בין השאר, מהעניין בפעילות הביולוגית של מתכת זו ומחקריו של ארדון שפכו אור על מגוון הצורונים בכל דרגות החימצון.
בנוסף לעבודתו באוניברסיטה העברית היה עמית מחקר ביוניברסיטי קולג' בלונדון והוזמן ושהה באוניברסיטאות נוספות ובהן קורנל וסטנפורד.
במקביל לעבודתו המדעית, היה פעיל באיגוד האקדמאים ויו"ר ארגון הפרופסורים באוניברסיטה העברית[3]. באוגוסט-ספטמבר 1969 היה חבר ועדת החקירה בראשות השופט יואל זוסמן, לחקירת נסיבות הצתת מסגד אל-אקצא[4][5]. ארדון גם הביע את דעתו בנושאים שונים של הציבוריות הישראלית. הוא הביע התנגדות להקמה ממלכתית של קריית ארבע[6], נמנה עם קבוצת דן פטינקין שקראה לגולדה מאיר ב-1972 למצות את המשא ומתן עם מצרים כדי למנוע מלחמה[7] ולהשבת עקורי איקרית ובירעם[8], והיה פעיל במפלגת שינוי[9].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא ב-11 בנובמבר 1952 לאורה לבית פלטי[10], עיתונאית, עורכת וסופרת. היה אב לשלוש.
נפטר ב-31 במרץ 2006.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
Oxygen: Elementary Forms and Hydrogen Peroxide. Michael Ardon ,Hebrew University of Jerusalem. W. A. Benjamin, Inc., New York, 1965.
* כימיה אורגנית: לבתי הספר התכוניים ולנבחנים חיצוניים בהתאם לתוכנית בחינות הבגרות הממשלתיות, ספרי לימוד, 1959
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל ארדון, בחסות האקטיוויזם השיפוטי, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2005
- מיכאל ארדון, כשמעבידים את הילידים, באתר הארץ, 15 ביוני 2005
- מידע על ארדון, מיכאל, 1928-2006 בקטלוג הספרייה הלאומית
מיכאל ארדון (1928-2006), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת מוסמכי האוניברסיטה, חרות, 2 במאי 1957
- ^ ד"ר י. אריאלי וד"ר לאה גולדברג פרופסורים, דבר, 29 ביולי 1963
- ^ נבחר וע"פ חדש לאקדמאים, דבר, 17 בספטמבר 1965
בוטלה שביתת הסגל האקדמי, דבר, 7 בפברואר 1966
יחיאל לימור, פרופסורים מאשימים מנכ"ל המכללה בירושלים, מעריב, 24 בנובמבר 1970 - ^ מונתה ועדת חקירה, דבר, 22 באוגוסט 1969
- ^ מסירת הדו"ח, דבר, 25 בספטמבר 1969
צבי לביא, מסקנות הועדה שחקרה פרשת הדליקה באל אקצה יפורסמו כנראה היום, מעריב, 24 בספטמבר 1969 - ^ גילוי דעת, דבר, 10 במאי 1970
- ^ חליפת המכתבים בין ג. מאיר והפרופסורים פטנקין ואפנהיימר, דבר, 12 בינואר 1972
- ^ דניאל בלוך, הצעה למחווה חד פעמית בעניין בירעם ואיקרית, דבר, 13 באוגוסט 1972
- ^ עם חופשי בארצינו, מעריב, 14 באוגוסט 1987
- ^ נרשמו לנישואין בירושלים, הצופה, 30 באוקטובר 1952
