דן פטינקין

דן פטינקין
Don Patinkin

לידה	8 בינואר 1922 שיקגו, ארצות הברית
פטירה	7 באוגוסט 1995 (בגיל 73) ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות בירושלים
מדינה
השכלה	אוניברסיטת שיקגו המכון התאולוגי העברי בשיקגו
תארים	דוקטור לפילוסופיה
בת זוג	דבורה פטינקין
ילדים	נעמה פטינקין ארן פטינקין אילנה פרדס תמירה פטינקין
מספר ילדים	4
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1970) עמית החברה האקונומטרית (1953) פרס רוטשילד
נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים ה־8 1982–1986 (כ־4 שנים) → אברהם הרמן אמנון פזי ←
באקדמיה ענף מדעי כלכלה מנחה לדוקטורט ג'ייקוב מרשק תרומות עיקריות כלכלת ישראל

דֹן פָּטִינְקִין (באנגלית: Don Patinkin;‏ 8 בינואר 1922 – 7 באוגוסט 1995) היה כלכלן ישראלי, פרופסור לכלכלה רקטור ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים. מבכירי הכלכלנים ומניח היסודות ללימודי הכלכלה בישראל. חתן פרס ישראל למדעי החברה לשנת תש"ל (1970).

קורות חיים

פטינקין נולד בשם דון פטנקין בשנת 1922 בשיקגו, אילינוי שבארצות הברית במשפחה אורתודוקסית שהיגרה מפולין. הוא למד במכון התאולוגי העברי בשיקגו ורכש את השכלתו בכלכלה באוניברסיטת שיקגו. סיים תואר ראשון ב-1943, תואר שני ב-1945, דוקטורט ב-1947. את התיזה בדוקטורט בנושא ״עקביותם של מודלים כלכליים: תיאוריה של אבטלה לא רצונית״ כתב בהנחיית ג׳יקוב מרשק.

הוא התקבל לאוניברסיטת אילינוי כחבר סגל, והתקדם בה לדרגת מרצה בכיר (assistant professor).

באוניברסיטה העברית נמנה עם מייסדי המחלקה לכלכלה. בסוף 1947 התקבל למרצה החל משנת תש"ט, ובשנת 1949 עלה לישראל והצטרף לסגל האוניברסיטה כמרצה בכיר. צירופו של פטינקין לסגל היווה את ראשית הוראת הכלכלה המודרנית בישראל.

בשנת 1956 הקים באוניברסיטה את מכון פאלק למחקר כלכלי, שבראשו עמד עד 1972. בשנת 1957 קודם לדרגת פרופסור מן המניין.

באוניברסיטה העברית נמנה גם על מקימי הפקולטה למדעי החברה. בתפקידי מינהלה שימש כדיקן הפקולטה למדעי החברה, רקטור האוניברסיטה ונשיאה בשנים 1982–1986. הוא התפטר על רקע משבר פיננסי חמור. בשנת 1989 פרש פטינקין לגמלאות.

תלמידיו הראשונים בישראל היו לבכירי המשק, וחלקם כיהנו במשרד האוצר ובנק ישראל (בהם חיים ברקאי, משה זנבר, ניסן לויתן). תלמידיו שעבדו באגף התקציבים זכו לכינוי "נערי פטינקין" על שמו.

עבודתו נתפסה כאבן דרך במחקר הכלכלי בישראל, ופטינקין עצמו נחשב כאבי הכלכלה הישראלית. בספרו "Money, Interest and Prices" הציג מודל מקרו-כלכלי חדש, המשלב בין השיטה המוניטרית והקינסיאנית. הוא ניסה למזג בין אסכולת שיקגו לבין שיטתו של ג'ון מיינרד קיינס.

עבודתו זכתה להוקרה בין-לאומית ובישראל. פטינקין נבחר לכהן כנשיא החברה האקונומטרית (1974), חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. הוא היה הנשיא הראשון של האגודה הישראלית לכלכלה, חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל (1956–1967), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לה נבחר בשנת 1963, חבר המועצה להשכלה גבוהה (1960–1975) ותפקידים אחרים.

מחקריו לאורך השנים זיכו אותו בפרסים, בהם פרס על שם ד"ר שמורק אותו קיבל בשנת 1954, פרס רוטשילד למדעי החברה (1959) ופרס ישראל למדעי החברה (1970).

בשנת 1992 הוקמה באוניברסיטה העברית קתדרה לכלכלה הקרויה על שמו.

עמדות וחברות בוועדות ציבוריות

פטינקין פרסם מאמרים בעיתונות בהם התייחס לענייני הכלכלה במדינת ישראל. בשנת 1949 הוא טען נגד מדיניות הקיצוב והדרישה לסלק את המתווכים ולהעבירם לייצור, שהסוחרים ממלאים תפקיד חשוב בכלכלה ושאת בעיית חוסר היעילות יש לפתור בתחרות חופשית שתסלק את הסוחרים הלא יעילים מהשוק. הוא דרש להימנע ממתן פטורים ממס הכנסה לקיבוצים, בטענה שגביית מיסים מחייבת את אימון הציבור בהוגנות הגבייה ומתן פטורים פוגעת בכך. בשנת 1953 הוא הזהיר מהדפסת כסף וטען שאין בישראל דפלציה ואין להשתמש בטענה זאת להצדקת הדפסת כסף. באותה שנה הוא היה חבר בוועדה לענייני מטבע חוץ ותמך בעמדת הרוב שיש לקבוע שער מטבע חוץ אחיד אך שאין להנהיג ליברליזציה מסוימת במסחר במטבע חוץ, שתכלול ניוד שער החליפין. בשנת 1954 כיהן פטינקין בוועדת ארן להגדלת הפריון של המשק הישראלי, שהמליצה על דרכים שונות להעלות את הייצור, כמו הכשרה מקצועית והעברת משפחות לקיבוצים.

עמדותיו הביאו עליו ביקורת משמאל, שראה בו נאו-ליברלי שמכניס "תורות אמריקניות" לישראל.

בנושאים מדיניים היה בעל עמדות יוניות והביע תמיכה בתהליך השלום. בסוף 1971, יזם חליפת מכתבים, בשם קבוצת אנשי רוח ואקדמיה, עם ראש הממשלה גולדה מאיר, שבה ביקשו למצות את אפשרות המשא ומתן המדיני, בטרם ידרדר המצב הביטחוני לכדי מלחמה.

חיים אישיים

פטינקין הלך לעולמו ב-7 באוגוסט 1995, בן 73 היה במותו. הוא הובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים.

עד לפטירתו התגורר בירושלים. הוא היה נשוי לדבורה (שנפטרה באוגוסט 2030). לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים: נעמה פטינקין, תמירה פטינקין, ארן פטינקין ואילנה פרדס.

בנו ארן הוא במאי קולנוע דוקומנטרי. בין סרטיו: "עגיל בזין", "אבם", ו"חוכמת היהלומים" וסדרת הטלוויזיה "בעקבות השבטים האבודים".

בתו, פרופ' אילנה פרדס היא פרופסור בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

פרסומים נבחרים

• "Mercantilism and the Readmission of Jews in England", 1946, Jewish Social Studies
• "Multiple-Plant Firms, Cartels and Imperfect Competition", 1947, QJE.
• "Relative Prices, Say's Law, and the Demand for Money", 1948, Econometrica.
• "Price Flexibility and Full Employment", 1948, AER.
• "The Indeterminacy of Absolute Prices in Classical Economic Theory", 1949, Econometrica.
• "Involuntary Unemployment and the Keynesian Supply Function", 1949, EJ.
• "A Reconsideration of the General Equilibrium Theory of Money", 1950, RES.
• "The Invalidity of Classical Monetary Theory", 1951, Econometrica.
• "Further Considerations of the General Equilibrium Theory of Money", 1951, RES.
• "The Limitations of Samuelson's `Correspondence Principle'", 1952, Metroeconomica.
• "Wicksell's `Cumulative Process'", 1952, EJ.
• "Dichotomies of the Pricing Process in Economic Theory", 1954, Economica.
• "Keynesian Economics and the Quantity Theory", 1954, in Kurihara, editor, Post-Keynesian Economics.
• "Monetary and Price Developments in Israel", 1955, Scripta Hierosolymitana.
• Money, Interest and Prices: An Integration of Monetary and Value Theory, 1956.
• "Liquidity Preference and Loanable Funds: Stock and Flow Analysis", 1958, Economica.
• "Secular Price Movements and Economic Development: Some Theoretical Aspects", in Bonne, editor, The Challenge of Development.
• "Keynes and Econometrics: On the Interaction of the Macroeconomic Revolutions of the Interwar Period", 1976, Econometrica.
• 'משיקגו לירושלים', רבעון לכלכלה מא, 2 (1994), 165–195.
• המשק הישראלי בעשור הראשון, ירושלים: מרכז פאלק למחקר כלכלי, ה'תשכ"א (הספר הסרוק באתר הספרייה הלאומית)

לקריאה נוספת

• אפרים תמרי, 'פטינקין והאסכולה של שיקגו', רבעון לכלכלה כח, 109 (1981), 210–212.
• חיים ברקאי, 'תרומתו של דן פטינקין לכלכלה בישראל', רבעון לכלכלה מא, 2 (1994), 196–205.
• יצחק טישלר, 'דן פטינקין: אדם ומורה (איך זה עובד באמת)', סטטוס: הירחון לחשיבה ניהולית 51 (1995), 27.
• לזכרו של דן פטינקין: דברים שנאמרו במלאת שלושים למותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשנ"ז. (הספר בקטלוג ULI)
• אפרים קליימן, 'עצמאות כלכלית – לקראת יובל (דן פטינקין כמורה וכמחנך)', רבעון לכלכלה מד, 1 (1997), 21–24.
• מנחם יערי, יעקב פרנקל, ראובן גרונאו, 'דן פטינקין – לזכרו', רבעון לכלכלה מד, 1 (1997), 9–20.
• יעקב קופ, 'המשק הישראלי בעשור החמישי: בעקבות "המשק הישראלי בעשור הראשון" של דן פטינקין', בתוך: אבי בראלי, דניאל גוטוויין, טוביה פרילינג (עורכים), חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי, ירושלים: יד יצחק בן-צבי; שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל, תשס"ה, כרך א, עמ' 33–69.
• יובל אליצור, דן פטנקין - המורה של "הנערים", 31 דמויות ממעצבי דור המדינה, הוצאת "כרמל", עמודים 143–148

• The papers of Don Patinkin; Special Collections Library, Duke University, Durham, N.C.: [The Library], 1997.
• Arie Krampf, 'Economic planning of the free market in Israel during the first decade: The influence of Don Patinkin on Israeli policy discourse,' Science in Context 23,4 (2010), 507-534.

קישורים חיצוניים

• דן פטינקין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• רשימת הפרסומים של דן פטינקין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של דן פטינקין באתר רמב"י
• כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• מיכאל שמר, ריאיון עם חתן פרס ישראל: פרופ' דן פטנקין: אידאולוגיית ארץ־ישראל השלמה נוגדת הגשמת החלום הציוני, דבר, 10 במאי 1970
• אפרת נחושתאי, פטנקין - האיש שהביא את החשיבה הכלכלית לישראל, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2011
• דן פטינקין (1922-1995), דף שער בספרייה הלאומית
• Don Patinkin - כרטיס אישי, אוניברסיטת מישיגן