קריית ארבע
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אליהו ליבמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 913 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1972 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2022 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 7,524 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 202 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.3% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,710 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 143 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 4,400 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 204 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°32′08″N 35°07′05″E / 31.5354204324898°N 35.1180981610647°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 210 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3877 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 164 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.kiryat4.org.il/ |
קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זוהי ההתנחלות הגבוהה ביותר, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובים הישראלים באזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.
שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם קריית ארבע מופיע בפרק כ"ג בספר בראשית: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...". בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" (ספר יהושע, יד טו). קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע, פרק כא, יג-כא. יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים[4].
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו, ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט[5]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע[6].
קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.
משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב.
ב-2018 פורסם כי בחמש השנים שקדמו לכך נבנו במקום כ-200 יחידות דיור[7].
שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הקמת קריית ארבע ב-1971 נאבקו תושבי היישוב למען הקמת גוף שלטון מקומי ביישובם[8]. גוף השלטון המקומי הראשון שהוקם בקריית ארבע היה ועד מקומי בשם "מנהלת קריית ארבע" שהוקם ב-1974 בצו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון[9], וכיהנה כמועצה ממונה מטעם משרד הפנים. ב-1 במרץ 1981 הוקמו מועצות מקומיות ביהודה ושומרון ומנהלת קריית ארבע הפכה למועצה מקומית[10] ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות למועצה.
ראש המועצה הנוכחי הוא אליהו ליבמן, לפניו כיהן בראשות המועצה מלאכי לוינגר.
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2022 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,524 תושבים (מקום 202 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-2020) היה 69.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[11]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017 יש ביישוב בית ספר חילוני אחד[12].
מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.
גנים ובתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 22 גני ילדים
- יסודי ממלכתי דתי - "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
- יסודי ממלכתי - "גוונים"
- תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
- מועדוניות רווחה - "בית הדקל" ו"בית ארז"
ישיבות ואולפנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אולפנת קריית ארבע"
- "ישיבה תיכונית קריית ארבע"
- ישיבת הסדר - "ישיבת ניר"
- ישיבה גבוהה "שבי חברון"
תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בני עקיבא - סניף קריית ארבע, סניף נופי ממרא
- אריאל בנים - סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
- אריאל בנות - סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
- בית"ר - מעוז קריית ארבע
לימודים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכללת הוראה הפועלת כשלוחת מכללת אפרתה
- מדרשה לטיולים - "מדרשת חברון"
- מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי[13] המשמש גם את מוסדות החינוך שבישובים באזור (גוש עציון, אפרת והר חברון)
תרבות, מסחר ואתרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתנ"ס - מרכז קהילתי, הוקם בשנות ה-80
- מוזיאון ארץ יהודה
- היכל תרבות - נחנך בספטמבר 2011 (אלול תשע"א)[14]
- מועדון "גיל הזהב"
- שתי ספריות ציבוריות המשרתות את תושבי קריית ארבע והאזור
- מחקר ופיתוח אזורי יהודה - הוקם בשנת 1998 ביישוב, ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה
- מכון לרבני יישובים - נוסד בשנת 1995
- מרכז הפיס - שוכן ברמת ממרא ובו ממוקם חדר כושר וחדרי חוגים
- אולם הספורט המרכזי - נבנה בתחילת שנות ה-80 ומתקיימים בו פעילויות ספורט וחוגים לרוב.
- בריכת שחייה - בסמוך למתנ"ס. נבנתה בתחילת שנות ה-80.
- קאנטרי קלאב חדיש ומתקדם נחנך בשנת 2016
- המרכז האזרחי בבניין המועצה, מאכלס בתי עסק וכן שירותי דואר
- המרכז המסחרי - כולל בתי עסק קטנים, מסעדות, סניף של הביטוח לאומי, בנק ועוד
- המרכז המסחרי רמת ממרא
- אזור תעשייה - כולל מספר מפעלים וסדנאות עבודה כגון יקבים, נגריות, כרכיות, בית דפוס, מאפיה, אולם אירועים ועוד.
- פארק מאיר כהנא - פארק מרכזי בלב הקריה סמוך למתנ"ס, ובו נמצא קברו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שהפך לאתר עלייה לרגל לאנשי ימין קיצוני[15].
- פארק בשכונת רמת ממרא, בגובה של כ-1000 מטר מעל פני הים
- הריקוד - מרכז לאומנויות המחול - נוסד בשנת 2001.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).
סמל היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:
- המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
- על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
- במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
- האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
- בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
- קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.
שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לב הקריה - השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ניר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
- רמת ממרא (גבעת חרסינה) - השכונה הצפונית והשניה של הקריה. השכונה, שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, היא שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
- אשמורת יצחק - שכונה קטנה הסמוכה ללב הקריה
- גבעת האבות - שכונה קטנה הנמצאת מול הכניסה מקרית ארבע לחברון. בשכונה זו מתגוררים איתמר בן גביר, אליהו ליבמן ובנצי גופשטיין.
- שכונת גל - שכונת מאחז מדרום מערב ללב הקריה. סמוכה לשכונה הערבית 'גאליס'.
- נופי ממרא - שכונה חדשה היושבת על הכניסה הצפונית לקריית ארבע.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קריית ארבע
- פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- גיא נרדי, “קרית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
- קרני אלדד, הסוכן מהבית ממול, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, א, מוסד ביאליק, תש"י - 1950, עמוד 527
- ^ תוקם קריית חברון היהודית מיד, מעריב, 19 ביוני 1970
- ^ יהושע ביצור, בניית הקריה בחברון מתנהלת בקצב מהיר, מעריב, 15 בספטמבר 1970
- ^ גיא נרדי, “קריית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
- ^ ראו למשל: יהושע ביצור, ההתנחלות בחברון, מעריב, 4 במרץ 1970
- ^ צו בדבר ניהול קרית ארבע (יהודה והשומרון) (מס׳ 561), תשל״ה–1974
- ^ על פי צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), תשמ״א–1981.
- ^ פרופיל קריית ארבע באתר הלמ"ס
- ^ המדינה משלמת מאות אלפי שקלים לישיבה המפעילה גרעין תורני בקרית ארבע
- ^ אתר פסג"ה קריית ארבע
- ^ "כאן חיים, בונים, יוצרים ונוגעים בנימי הרגש", ערוץ 7
- ^ אפרת וייס, מתנחלים מקיימים הילולה ליד קבר ברוך גולדשטיין בקריית ארבע, באתר ynet, 9 במרץ 2009; נדב שרגאי, כ-100 פעילי ימין קראו המגילה ליד קבר גולדשטיין, באתר הארץ, 24 במרץ 2005
מחוז יהודה ושומרון | ||
---|---|---|
נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז | |
ערים | אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים | |
מועצות מקומיות | אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע-היישוב היהודי בחברון • קרני שומרון • שער השומרון | |
מועצות אזוריות | גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |