קריית ארבע

קריית ארבע
כיכר בקריית ארבע
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	מלאכי לוינגר
גובה ממוצע	‎913‏ מטר
תאריך ייסוד	1972
סוג יישוב	יישוב 5,000‏-9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
- אוכלוסייה	7,000 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-3.1%‏ בשנה עד דצמבר 2014
- צפיפות אוכלוסייה	1,591 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	4,400 דונם
(למפת הר חברון מוגדלת)   קריית ארבע (למפת הר חברון רגילה)   קריית ארבע 31°32′08″N 35°07′05″E
דירוג חברתי-כלכלי	4 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3934
לאום ודת   יהודים: 97.7%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.3% לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 15.2% גילאי 5 - 9 11.5% גילאי 10 - 14 9.6% גילאי 15 - 19 10.0% גילאי 20 - 29 16.9% גילאי 30 - 44 14.7% גילאי 45 - 59 10.8% גילאי 60 - 64 3.3% גילאי 65 ומעלה 7.9% לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך סה"כ בתי ספר 12 –  יסודיים 6 –  על-יסודיים 4 תלמידים 2,179  –  יסודי 1,263  –  על-יסודי 916 מספר כיתות 108 ממוצע תלמידים לכיתה 20 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

קריית ארבע היא התנחלות עירונית במעמד של מועצה מקומית, השוכנת מזרחית ובסמוך לעיר חברון. זהו היישוב היהודי הגבוה ביותר בהרי יהודה, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז העירוני ליישובי האזור, ובה נציגויות של מספר רשויות, מרכזים רפואיים ומועצה דתית.

שם העיר

קריית ארבע נקראת בספר יהושע על שמה המקראי של חברון "אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה" (יהושע כא יא), ונמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, הקריה הועברה כעיר הכהנים על פי הטלת גורל שנערך במשכן שילה על ידי יהושע בן נון ואלעזר הכהן.

תולדות היישוב

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל פיש, יובל נאמן ואברהם שליט. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע. ב-19 באוגוסט 1971, לאחר מאבקים רבים וקשים הוציא הממשל הצבאי צו 561 שעל פיו הוקמה קריית ארבע כ"ועד מקומי". הוועד נקרא "מינהלת קריית ארבע" ויושב ראש שלה מונה מטעם משרד הפנים.

ב-1 במרץ 1981 הפך הוועד המקומי למועצה מקומית על פי צו 892 ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות לראשות המועצה.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

ראש המועצה הנוכחי הוא מלאכי לוינגר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים בקריית ארבע 7,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-3.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 60.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 5,437 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-15% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, חילונים, שומרי מסורת וקומץ חרדים.

מוסדות חינוך

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

גנים ובתי ספר

• 22 גני ילדים.
• יסודי ממלכתי דתי- "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
• יסודי ממלכתי- "גוונים"
• מועדוניות רווחה- "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנות

• "אולפנת קריית ארבע"
• "ישיבה תיכונית קריית ארבע".
• ישיבת הסדר- "ישיבת ניר".

תנועות נוער

• בני עקיבא- סניף קריית ארבע.
• אריאל בנים- סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא.
• אריאל בנות- סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא.
• בית"ר- מעוז קריית ארבע.

לימודים כלליים

• מכללת הוראה הפועלת כשלוחת מכללת אפרתה.
• מדרשה לטיולים- "מדרשת חברון".
• מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי- המשמש גם את מוסדות החינוך שבישובים באזור (גוש עציון, אפרת והר חברון).

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמים

חזית היכל התרבות

בניין המועצה

• מתנ"ס- מרכז קהילתי, הוקם בשנות ה-80.
• מוזיאון ארץ יהודה.
• היכל תרבות - נחנך בספטמבר 2011 (אלול תשע"א).
• מועדון "גיל הזהב".
• שתי ספריות ציבוריות המשרתות את תושבי קריית ארבע ותושבי האזור.
• מחקר ופיתוח אזורי יהודה- הוקם בשנת 1998 ביישוב, ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה.
• מכון לרבני יישובים - נוסד בשנת 1995.
• מרכז הפיס - שוכן בשכונת רמת ממרא ובו ממוקם חדר כושר וחדרי חוגים.
• אולם הספורט המרכזי - נבנה בתחילת שנות ה-80 ומתקיימים בו פעילויות ספורט וחוגים לרוב.
• בריכת שחייה - בסמוך למתנ"ס. נבנתה בתחילת שנות ה-80.
• המרכז האזרחי בבניין המועצה, מאכלס בתי עסק וכן שירותי דואר.
• המרכז המסחרי - כולל בתי עסק קטנים, מסעדות, סניף של הביטוח לאומי, בנק ועוד.
• המרכז המסחרי רמת ממרא
• אזור תעשייה - כולל מספר מפעלים וסדנאות עבודה כגון יקבים, נגריות, כרכיות ועוד.
• פארק מאיר כהנא על שם מאיר כהנא. לימים נקבר במקום ברוך גולדשטיין, לאחר שנדחתה בקשת משפחתו לקוברו בבית הקברות היהודי בחברון.
• הריקוד - מרכז לאומנויות המחול - נוסד בשנת 2001

תחבורה

בקריית ארבע מסוף אוטובוסים מרכזי אחד של "אגד". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישוב

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

• המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
• על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
• במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
• האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
• בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
• קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

שכונות

• לב הקריה
• אשמורת יצחק
• רמת ממרא (גבעת חרסינה) שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, מה שמעמיד את קריית ארבע כיישוב הגבוה ביהודה ושומרון ומהגבוהים במדינה. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"מ אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל.
• גבעת אבות - בכניסה לחברון
• מצפה אביחי (לזכר אביחי לוי)
• גבעת גל
• נופי ממרא

ראו גם

• היישוב היהודי בחברון
• ישיבת ניר קריית ארבע
• ישיבה תיכונית קריית ארבע

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה המקומית קריית ארבע - חברון
• שתי אצבעות מחברון: היכל התרבות של קריית ארבע, ספטמבר 2011
• מיכאל יעקובסון: סקירה על תולדות בניין ישיבת ניר קריית ארבע, באתר 'חלון אחורי', 18 במאי 2016