קריית ארבע

קריית ארבע

כיכר בקריית ארבע
מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אליהו ליבמן
גובה ממוצע	‎913 מטר
תאריך ייסוד	1972
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)
- אוכלוסייה	7,554 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	202
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.0% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,717 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	143
תחום שיפוט	4,400 דונם
- דירוג שטח שיפוט	204
(למפת הר חברון מוגדלת)   קריית ארבע (למפת הר חברון רגילה)   קריית ארבע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית ארבע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית ארבע 31°32′08″N 35°07′05″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017	3 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3877
- דירוג מדד ג'יני	164
לאום ודת   יהודים: 97.8%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 13.1% גילאי 5 - 9 11.9% גילאי 10 - 14 11.2% גילאי 15 - 19 9.5% גילאי 20 - 29 16.1% גילאי 30 - 44 16.0% גילאי 45 - 59 9.4% גילאי 60 - 64 3.8% גילאי 65 ומעלה 9.0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך סה"כ בתי ספר 10 –  יסודיים 7 –  על-יסודיים 4 תלמידים 2,463  –  יסודי 1,657  –  על-יסודי 806 מספר כיתות 134 ממוצע תלמידים לכיתה 21.1 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זוהי ההתנחלות הגבוהה ביותר, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובים הישראלים באזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.

שם העיר

השם קריית ארבע מופיע בפרק כ"ג בספר בראשית: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...". בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" (ספר יהושע, יד טו). קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע, פרק כא, יג-כא. יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים.

תולדות היישוב

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו, ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע. ב-19 באוגוסט 1971, לאחר מאבקים רבים וקשים הוציא הממשל הצבאי צו 561 שעל פיו הוקמה קריית ארבע כ"ועד מקומי". הוועד נקרא "מינהלת קריית ארבע" ויושב ראש שלה מונה מטעם משרד הפנים.

ב-1 במרץ 1981 הפך הוועד המקומי למועצה מקומית על פי צו 892 ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות לראשות המועצה.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

ראש המועצה הנוכחי הוא אליהו ליבמן, לפניו כיהן בראשות המועצה מלאכי לוינגר. משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב.

ב-2018 פורסם כי בחמש השנים שקדמו לכך נבנו במקום כ-200 יחידות דיור.

אוכלוסייה

רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,554 תושבים (מקום 202 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, לקריית ארבע דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 69.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017 יש ביישוב בית ספר חילוני אחד.

מוסדות חינוך

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

הישיבה התיכונית

שכונה בקרית ארבע על נוף שכונת החרסינה וחברון

גנים ובתי ספר

• 22 גני ילדים
• יסודי ממלכתי דתי - "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
• יסודי ממלכתי - "גוונים"
• תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
• מועדוניות רווחה - "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנות

• "אולפנת קריית ארבע"
• "ישיבה תיכונית קריית ארבע"
• ישיבת הסדר - "ישיבת ניר"
• ישיבה גבוהה "שבי חברון"

תנועות נוער

• בני עקיבא - סניף קריית ארבע, סניף נופי ממרא
• אריאל בנים - סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
• אריאל בנות - סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
• בית"ר - מעוז קריית ארבע

לימודים כלליים

• מכללת הוראה הפועלת כשלוחת מכללת אפרתה
• מדרשה לטיולים - "מדרשת חברון"
• מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי המשמש גם את מוסדות החינוך שבישובים באזור (גוש עציון, אפרת והר חברון)

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמים

חזית היכל התרבות

בניין המועצה

• מתנ"ס - מרכז קהילתי, הוקם בשנות ה-80
• מוזיאון ארץ יהודה
• היכל תרבות - נחנך בספטמבר 2011 (אלול תשע"א)
• מועדון "גיל הזהב"
• שתי ספריות ציבוריות המשרתות את תושבי קריית ארבע והאזור
• מחקר ופיתוח אזורי יהודה - הוקם בשנת 1998 ביישוב, ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה
• מכון לרבני יישובים - נוסד בשנת 1995
• מרכז הפיס - שוכן ברמת ממרא ובו ממוקם חדר כושר וחדרי חוגים
• אולם הספורט המרכזי - נבנה בתחילת שנות ה-80 ומתקיימים בו פעילויות ספורט וחוגים לרוב.
• בריכת שחייה - בסמוך למתנ"ס. נבנתה בתחילת שנות ה-80.
• קאנטרי קלאב חדיש ומתקדם נחנך בשנת 2016
• המרכז האזרחי בבניין המועצה, מאכלס בתי עסק וכן שירותי דואר
• המרכז המסחרי - כולל בתי עסק קטנים, מסעדות, סניף של הביטוח לאומי, בנק ועוד
• המרכז המסחרי רמת ממרא
• אזור תעשייה - כולל מספר מפעלים וסדנאות עבודה כגון יקבים, נגריות, כרכיות, בית דפוס, מאפיה, אולם אירועים ועוד.
• פארק מאיר כהנא - פארק מרכזי בלב הקריה סמוך למתנ"ס, ובו נמצא קברו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שהפך לאתר עלייה לרגל לאנשי ימין קיצוני.
• פארק בשכונת רמת ממרא, בגובה של כ-1000 מטר מעל פני הים
• הריקוד - מרכז לאומנויות המחול - נוסד בשנת 2001.

תחבורה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישוב

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

• המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
• על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
• במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
• האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
• בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
• קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

שכונות

שכונת גבעת חרסינה מעל בתי קריית ארבע - מבט מבית השלום צפונה, מרץ 2019

• לב הקריה - השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ניר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
• רמת ממרא (גבעת חרסינה) - השכונה הצפונית והשניה של הקריה. השכונה, שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, היא שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
• אשמורת יצחק - שכונה קטנה הסמוכה ללב הקריה
• גבעת האבות - שכונה קטנה הנמצאת מול הכניסה מקרית ארבע לחברון. בשכונה זו מתגוררים איתמר בן גביר, אליהו ליבמן ובנצי גופשטיין.
• שכונת גל - שכונת מאחז מדרום מערב ללב הקריה. סמוכה לשכונה הערבית 'גאליס'.
• נופי ממרא - שכונה חדשה היושבת על הכניסה הצפונית לקריית ארבע.

ראו גם

• היישוב היהודי בחברון
• ישיבת ניר קריית ארבע
• ישיבה תיכונית קריית ארבע

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קריית ארבע

• פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס

• גיא נרדי, ‏“קרית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
• קרני אלדד, ‏הסוכן מהבית ממול, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2019