מיכאל דודזון
 | |
| לידה |
1950 (בן 74 בערך) גאלאץ, רומניה, אז הרפובליקה העממית הרומנית |
|---|---|
| לאום | ישראל |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת מילנו |
| התמחות | פסיכיאטריה |
| תואר | פרופסור |
| תפקידים |
פסיכיאטר  |
| מחלקות ובתי חולים | המרכז הרפואי שיבא |
  | |
מיכאל דודזון (נולד בשנת 1950) הוא פסיכיאטר ישראלי, פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב ופרופסור לפסיכיאטריה בפקולטה לרפואה שליד בית החולים מאונט סיני בניו יורק. כיום הוא מכהן גם כן כפרופסור וראש קתדרה לפסיכיאטריה בבבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין. דודזון התפרסם במיוחד בעקבות מחקריו בתחום הפסיכופרמקולוגיה, הנוירוכימיה והביולוגיה המולקולרית של מחלת אלצהיימר וסכיזופרניה. [1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל דודזון נולד בעיר גאלאץ ברומניה [2] במשפחה יהודית שעלתה לישראל. למד רפואה בשנים 1970–1976 בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מילנו. לאחר מכן במהלך השנים 1976–1980 עשה סטאז' והתמחות בקרדיולוגיה וברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב. בשנת 1980 נסע לארצות הברית בה התמחה בפסיכיאטריה בשנים 1980–1984 בבית החולים מאונט סיני בניו יורק. הוא נשאר בהמשך בצוות בית החולים בשנים 1985–1995 כמנהל יחידה ואחר כך כמנהל מחלקה. במהלך השנים 1990–1995 עבד כסגן מנהל קליני של בית החולים הפסיכיאטרי פילגרים בניו יורק. באותן השנים בארצות הברית השתתף דודזון, בין היתר, בתהליך הדה-אינסטיטוציונליזציה של החולים הפסיכיאטריים. בשנת 1995, בשובו לישראל, עבד בשרות הפסיכיאטרי ובקליניקה לזיכרון של המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר ובשנים 2000–2001 כיהן כסגן מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בבת ים. לאחר מכן התמנה בין 2001–2007 למנהל האגף הפסיכיאטרי של בית החולים תל השומר.
החל משנת 2000 ניהל פרופ' דודזון את המרכז למחלת אלצהיימר ע"ש סטוקובסקי (שהוקם ב-1994), תחילה בבניין שעל יד בית החולים תל השומר, ובהמשך עבר לכהן כיושב ראש המרכז בבניינו החדש ברמת גן (מרכז רמת גן למחלת אלצהיימר). בשנים 1993–1995 ושוב החל משנת 1996 מכהן דודזון כפרופסור לפסיכיאטריה בפקולטה לרפואה שליד בית החולים מאונט סיני בניו יורק. במקביל החל משנת 1996 הוא מלמד כפרופסור לפסיכיאטריה גם בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב.
החל משנת 2009 דודזון הוא העורך הראשי של כתב העת האירופאי לנוירופסיכופרמקולוגיה "European Neuropharmacology".
דודזון פרסם מעל 600[3] מאמרים ומחקרים מדעיים. רבים מהם עוסקים בממצאים בתחום הביולוגיה של הסכיזופרניה, כולל בהיבטים נוירוכימיים ושל ביולוגיה מולקולרית, כמו גם בניסויים למציאת טיפולים תרופתיים חדשים. דודזון הקדיש חלק רב מפעילותו המדעית לחקר מחלת האלצהיימר, חקר במיוחד את הביטויים המקדימים - פרמורבידיים ופרודרומליים של המחלה, את תרומת גורמי הסיכון והפתולוגיה הקרדיו-וסקולריים להיווצרותה וערך מחקרים לשם פיתוח טיפולים חדשים.
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 - פרס לפסיכופרמקולוגיה מטעם הקולגיום האירופאי לנוירופסיכופרמקולוגיה.
- 2006 - פרס למדעי העצב מטעם הקולגיום הבינלאומי לנוירופסיכופרמקולוגיה.
- 2023 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת גאלאץ ברומניה. [2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באתר אוניברסיטת ניקוסיה
- ^ 1 2 באתר אוניברסיטת גאלאץ 19 במאי 2023
- ^ Michael Davidson, scholar.google.com
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מיכאל דודזון".