מי ברז
מי ברז הם מים המסופקים דרך ברז, שהוא שסתום הנועד לווסת את זרימתו של המים. מי ברז משמשים בדרך כלל לשתייה, בישול ושטיפה. שימוש במי ברז החל להיות פופולרי במדינות מפותחות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 החלו להשתשמש במי ברז במרבית האזורים בעולם.
במדינות רבות, מי ברז גם משמשים כמי שתייה, קיימות רשויות ממשלתיות ברחבי העולם שמתעסקות בלפקח ולפעול למען איכות מי הברז. ניתן להשתמש בשיטות רבות כדי למנוע זיהום מיקרוביאלי במים, החל משימוש במסנן מים והרתחה ועד זיקוק המים. מי ברז מקבלים אספקת מים מנהרות, אגמים, בארות ובורות מים.
לעיתים קרובות נעשית גם מלאכת הפלרת מי שתייה, בה מוסיפים הרשויות פלואוריד במטרה להפחית את שיעור העששת אצל האוכלוסייה בכלל ואצל ילדים בפרט, כיוון שילדים נוטים לפתח עששת בקלות יחסית.
טיהור מים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אספקת מי ברז לאוכלוסיות עירוניות או פרבריות גדולות דורשת מערכת מורכבת שאוספת, מאחסנת ומטהרת את מי הברז, מערכתות אלו במרבית המקרים נמצאות תחת אחריות של גוף ממשלתי ייעודי.
קיים צורך ברחבי העולם לטהר את מי הברז וזאת מאחר שטיהור המים נמצא לאורך ההיסטוריה כגורם שמפחית את הסיכונים לחלות במחלות כמו כולרה או טיפוס ואף נחשב כגורם חשוב במערך בריאות הציבור ובשיפור תוחלת חיים. תנאים גאולוגיים מקומיים המשפיעים על מי תהום הם גורמים מכריעים לאופי המים ולעיתים קרובות הופכים את המים ל"מים קשים".
ומחלות הנובעות מצריכת מים מזוהמים גורמות למותם של 1.6 מיליון ילדים מדי שנה[1].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ahuja, Satinder (2018). Advances in Water Purification Techniques: Meeting the Needs of Developed and Developing Countries. San Diego: Elsevier. ISBN 978-0-12-814791-7. OCLC 1078565849.
