מכון המחקר המדעי לרכבים ומנועים

מכון המחקר המדעי המרכזי לרכבים ומנועים
Центра́льный нау́чно-иссле́довательский автомоби́льный и автомото́рный институ́т
תחום	פיתוח רכבים
שפה רשמית	רוסית
מדינה	רוסיה
מטה הארגון	מוסקבה, רוסיה
מנכ"ל	סרגיי גייסין
תקופת הפעילות	1918–הווה (כ־106 שנים)
פרסים והוקרה	עיטור הדגל האדום של העמל
	http://nami.ru
קואורדינטות	55°50′49″N 37°32′30″E / 55.846991°N 37.541544°E

מכון המחקר המדעי לרכבים ומנועים, רשמית מרכז המחקר הממלכתי הרוסי המיזם הפדרלי "מכון המחקר המדעי לרכבים ומנועים" (ברוסית: Государственный научный центр Российской Федерации Федеральное государственное унитарное предприятие «Центра́льный нау́чно-иссле́довательский автомоби́льный и автомото́рный институ́т „НАМИ“», בקיצור НАМИ) הוא הארגון המדעי המוביל ברוסיה בתחום פיתוח רכבים ומנועים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הוקם ב--14 במרץ 1920, על בסיס מעבדת רכבים מדעית (НАЛ) שפעל תחת המחלקה הטכנית-מדעית של הממשלה הסובייטית, אשר הוקמה ב-16 באוקטובר 1918. מאז 1924, המכון היה מבצע רכישה וייבוא כלי רכב. בשנת 1927 המכון החל בפיתוח מכונית עצמאית ראשונה NAMI-1 (שהיה לרכש הקל הראשון בברית המועצות).

בשנות 1930 המכון הפך למחלקת העיצוב המובילה בתעשיית הרכב הסובייטית. באותן שנים, פותחו והושקו הטרולייבוסים הראשונים בברית המועצות, נבנו מספר דגמי טרקטורים ומשאיות. המכון גם פיתח עבור הצבא האדום דגמי מכוניות משוריינות^[1].

מ-1931 עד 1946 נקרא בשם המכון המדעי לרכבים וטרקטורים (Научный автотракторный институт, НАТИ)^[2].

בתחילת 1946 בשל העברת תעשיית הטרקטורים לאחריות משרד ההנדסה חקלאית המכון פוצל. תחום תעשיית הרכב היה באחריות משרד תעשיית הרכב והוא הפך למכון המחקר המדעי לרכבים ומנועים (НАМИ). תחום תעשיית הטרקטורים, שהועבר לידי משרד ההנדסה החקלאית הפך למכון המחקר המדעי לטרקטורים (НАТИ).

המכון היה אחראי לפיתוח ובניית מספר דגמי מנועים אשר היוו את הבסיס לייצור מנועים עבור תעשיית הרכב. עם זאת, רבים מפתרונות העיצוב המבטיחים לא הוכנסו לכלל תעשיית הרכב. לדוגמה, פיתוח הנעה קדמית במכון החלה בשנים 1966-1967 כשייצור סדרתי של רכב שכזה החל רק בשנות השמונים. כשבאותה תקופה כבר החלה התפתחות הילוכים אוטומטיים למכוניות נוסעים.

מדענים ומהנדסי המכון השתתפו באופן פעיל בייצור, בחינה והשקה של כמעט כל הרכבים הסובייטיים, כמו גם מנועים וטרקטורים.

ב-1994, המכון קיבל מעמד כמרכז מחקר מדעי של הפדרציה הרוסית.

ב-2003, הסוכנות הפדרלית למטרולוגיה ורגולציה טכנית העניקה למכון רישוי לפעול כמרכז לבדיקות רכבים (ICAI), אשר החל להגיש שירות טכני לבדיקות רכב על פי תקנות UNECE.

בשנת 2014 המכון רכש תמורת יורו אחד טכנולוגיות מקבוצת ONEXIM הנוגעות לעיצוב ותיעוד שלדת המכונית ההיברידית "יו מובייל"^[3].

המכון הוא נציג הפדרציה הרוסית בוועדה הטכנית 22 "תחבורת כביש" של ארגון התקינה הבינלאומי.

בסיס הניסויים [עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות 1960 המכון הקים אתר ניסויים (מרכז המחקר המדעי לטכנולוגיית רכבים ואופנועים מרכז המחקר של רכב ואופנועים טכנולוגיה, ברוסית: Научный испытательный центр автомобильной и мотоциклетной техники, בקיצור НИЦИАМТ), ליד העיר דמיטרוב במחוז מוסקבה. כעת יחידה זו נקראת בשם מרכז המחקר המדעי לניסוי ושיפור של כלי רכב מנועיים (Научно-исследовательский центр по испытаниям и доводке автомототехники ФГУП «НАМИ»).