מקלע מקסים
 | |
| מקלע מקסים במוזיאון הגאורגי הלאומי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מקלע כבד |
| נגזרות | מקלע ויקרס, MG08, PM1910, MG11, M32-33, M/09-21, M1909 |
| תכנון | היירם מקסים |
| מדינה מייצרת |
 בריטניה |
| מעצב |
היירם מקסים  |
| תקופת השימוש |
1889–1950 (כ־61 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת הבורים (השנייה) מרד הבוקסרים מלחמת רוסיה–יפן מלחמת העולם השנייה |
| מדינות המשתמשות |
האימפריה הבריטית ארצות הברית האימפריה הרוסית האימפריה הגרמנית האימפריה העות'מאנית ממלכת איטליה ממלכת סרביה |
| מידע טכני | |
| קליבר | 7.62 מילימטרים |
| אורך כולל | 108 סנטימטר |
| אורך קנה | 67 סנטימטר |
| משקל ריק | 27.2 ק"ג |
| קצב אש | 450–600 כדורים לדקה |
| מהירות לוע | 744 מטר לשנייה |
  | |
מקלע מקסים הוא מכונת הירייה האוטומטית הראשונה, שהומצאה על ידי היירם מקסים ב־1884.[1]
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד שמכונות הירייה שקדמו לה, דוגמת מקלעי הגארדנר והגאטלינג, השתמשו במנגנון ידני לצורכי הטעינה, הירייה ופליטת תרמילי הכדורים, השתמש המקסים לפעולות אלו באנרגיה המשתחררת בתהליך הירי עצמו.
המקלע השתמש ברתע ובגזים שיצר כל כדור על מנת לפלוט את תרמילו ולהכניס את הבא אחריו. מבחנים שנעשו הראו שהמכונה הצליחה לירות כ־500 כדורים בדקה, כמות המשתווה לכוח האש של כ־30 רובים בריחיים מהסוג שהיה נפוץ באותה תקופה. מקורות אחרים מציינים קצב אש של 600 כדורים לדקה ואף קצב אש של 700 כדורים לדקה. בהשוואה לכלי נשק בני זמנה הייתה מכונת הירייה של מקסים מגושמת ומוזרה ונדרשו בין ארבעה לשישה אנשי צוות על מנת להפעילה. עם זאת, הייתה מכונת הירייה חידוש משמעותי ביחס לקצבי האש האיטיים של כלי הנשק האחרים בשדה הקרב, והייתה קטלנית במיוחד כאשר הופעלה מול טקטיקות הסתערות מיושנות. יתרון נוסף של המכונה היה אמינותה בהשוואה לכלי נשק אחרים של המאה ה-19, שנטו להיתקע, לעיתים עם תוצאות הרות אסון למשתמשים בהם.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכונה אומצה על ידי הצבא הבריטי ב־1889, ונעשה בה שימוש לראשונה במלחמה נגד שבט המטבלה (Matabele) בשנים 1893-1894 בזימבבואה. באחד הקרבות נהדפו 5000 לוחמים אפריקנים בידי 50 חיילים בריטים חמושים ב־4 מכונות ירייה של מקסים בלבד. מכונת ירייה של מקסים נכנסה לשימוש גם בצבאות אחרים ומילאה תפקיד חשוב בהשתלטות האירופאית המהירה על אפריקה בסוף המאה ה־19. בשיר ידוע מאותה תקופה של הילאר בלוק (Hillaire Belloc) נאמר בהקשר זה:
- Whatever happens, we have got The Maxim gun, and they have not.
- "מה שלא יקרה, לנו יש את מקלע מקסים, ולהם אין".
המלחמה המשמעותית הראשונה בה השתתפה מכונת הירייה של מקסים הייתה מלחמת רוסיה–יפן (1905) כאשר שני הצדדים השתמשו במכונה במספרים גדולים.
מודל מאוחר יותר של מכונת הירייה זכה לכינוי "מברשת הצבע של השטן" וזאת בשל יכולתו "לצבוע" את שדה הקרב בדם.
למרות האמור לעיל הייתה התנגדות גדולה בחלק מהצבאות האירופאיים לשימוש במקלע נגד יריבים אירופאיים בטענה שהוא אינו מכובד וטוב לשימוש רק נגד יריבים פרימיטיביים. כך קרה שלמרות שבמלחמת העולם הראשונה רוב הצבאות צוידו כבר במקלעי מקסים משופרים, מספרם היה מוגבל. דוגמה טובה היא הצבא הבריטי בו היו בתחילת המלחמה כ־2 מקלעים ל־1000 לחיילים בלבד.
הצבאות השונים במלחמת העולם הראשונה השתמשו בגרסאות שונות של מכונת הירייה של מקסים. הבריטים השתמשו במקלעי ויקרס שפותחו ב־1912 לאחר שחברת ויקרס קנתה את חברתו של מקסים. הגרמנים השתמשו ב־Maschinengewehr 08 והרוסים ב־Pulemyot Maxima – שניהם היו העתקים ישירים של המקסים. אחוז גבוה מההרוגים בחזית המערבית נבע משימוש במכונות ירייה מטיפוס מקסים.
במהפכה הרוסית הרכיבו הכוחות הבולשביקים את מכונת הירייה של מקסים על עגלה כך שהמפעיל יוכל לירות תוך כדי נסיגה מהאויב המתקדם. אמנים מהזרם הסוציאליסטי ריאליסטי אף ציירו ציורים בהם נראה לנין עצמו כשהוא מפעיל את מכונת הירייה, אולם לא סביר שהוא אכן עשה זאת. מקורות אנארכיסטיים מעניקים את הקרדיט על המצאה זאת לנסטור מאכנו.
בעקבות ההצלחה הרבה של הכלי, הפך המקלע לכלי נשק הכרחי בארסנל של הצבא המודרני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקלע מקסים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביוני ויולי 1883 מקסים רשם מספר פטנטים שקשורים לפיתוח של המקלע. באוקטובר 1884 הוצג לראשונה אב טיפוס למספר מוזמנים מצומצם. באביב 1885 המקלע הוצג לראשונה בפומבי בתערוכת המצאות בינלאומית בקנסינגטון. המקור למידע מהספר: McCallum, Iain : Blood Brothers. Hiram and Hudson Maxim : Pioneers of Modern Warfare, Chatham Publishing, London, 1999. התאריך הקובע ל"מתי הומצא?" הוא 1884 בו הוצג אב הטיפוס לראשונה.