שלמה עדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מלאכת שלמה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה עדני
לידה 1567
צנעא
פטירה בסביבות 16241629
בסביבות שפ"ד
חברון
מקום פעילות חברון
תחומי עיסוק ליקט פירושים למשנה
רבותיו אביו הרב ישועה עדני, הרב חיים ויטל והרב בצלאל אשכנזי
חיבוריו מלאכת שלמה

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, הרב ישועה שהיה הרב של העיר צנעא, החליט בשנת 1571 לעלות עם משפחתו לארץ ישראל. בדרך מתה אמו של שלמה, וזמן קצר לאחר עלותו לארץ מתו שאר אחיו. תחילה התיישבו בצפת, מצבם הכלכלי היה קשה ורק לאחר שתלמידי חכמים התוודעו לתורתו של הרב ישועה הוטב במעט מצבם.

לאחר מכן עברו לירושלים, שם נפטר הרב ישועה בשנת 1582 בהיות בנו שלמה בן 15 שנה. במשך שנתיים וחצי חי ללא בית. הרב משה חאמי שהבחין בעדני, הסכים לאמצו ולדאוג לכלכלתו. הוא כילכל אותו בביתו במשך 5 שנים עד שהשיאו. גם לאחר נישואיו המשיך לתמוך בו בהיות הרב עדני שקוד על התורה.

הרב עדני הנציח את החסד שעשה איתו הרב חאמי בהקדמה לספרו מלאכת שלמה.

בהיותו בירושלים זכה ללמוד לפני גדולי הרבנים, ובפרט לפני הרב חיים ויטל והרב בצלאל אשכנזי. אחר כך עבר להתגורר בחברון, פרנסתו הייתה תמיד דחוקה, ואסונות קשים עברו עליו, ומתו לו 11 ילדיו במגפות. הוא נפטר בחברון ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון.

מלאכת שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הספר מלאכת שלמה על ששה סדרי משנה החל לכתוב משנת 1589 בהיותו בן 22 במשך שלושים שנה רצופות בהיותו בחברון. תשומת לב רבה הקדיש גם לבירור נוסח המשנה וניקודה, וכך יש חשיבות רבה לנוסחאותיו.[1][2] פעמים רבות הוא חוסך דפים רבים של פלפולים הבנויים על טעויות. בחיבורו ניכרת בקיאותו העצומה בשני התלמודים, במפרשים ובפוסקים, והוא רגיל לדון בדבריהם עד לפסיקת ההלכה. בפרט ניכרת חיבתו לרמב"ם אותו הוא מכנה בתואר "גדול הפוסקים".

הספר נדפס לראשונה בווילנה בשנים תרפ"ד-תרפ"ט. מתוך כתב יד וארשא כתב יד המחבר. בהדפסה ההיא הושמטו קטעים רבים כיון שהמחבר מעתיק את דברי התוספות יום טוב ולדעתם אין צורך שיודפסו שניהם על גיליון אחד. בנוסף הושמטו ציונים שציין המחבר לתלמוד ולרמב"ם בטענה שגם זה מיותר. בהמשך נדפסו מהדורות שהחזירו קטעים אלו או חלקם.

חיבורו הנוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר נוסף שחיבר נקרא בשם "בנין שלמה לחכמת בצלאל" ובו העתיק הגהות וחידושים מרבו רבי בצלאל אשכנזי לסדר קדשים מהתלמוד בבלי, ועל פיו נדפסו בגיליון התלמוד בדפוס וילנה ההגהות המכונות "שיטה מקובצת", שיוחסו בטעות לרבו, הרב אשכנזי.[3]
  • ספר נוסף בשם "דברי אמת" שהוא הגהות למקרא. החיבור אבד אולם החיד"א השתמש בו.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקדמתו לספרו מלאכת שלמה.
  • וישתומם שלמה על המראה, יוסף ויכלדר, המבשר תורני, י"ג סיון תשס"ט
  • ישראל צבי פיינטוך, "על "מלאכת שלמה" לר' שלמה עדני", בתוך ספרו מסורות ונוסחאות בתלמוד: מחקרים, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ה 1985, עמ' 179–186
  • י' רצהבי, "ר' שלמה עדני וחיבורו 'מלאכת שלמה", סיני קו, תש"ן, עמ' רמ"ג–רנ"א
  • ע"צ מלמד, "מלאכת שלמה לר’ שלמה עדני", סיני' מד, תשי"ט, עמ’ שמו–שסג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב נחום הלוי אפשטיין, ‏מבוא לנוסח המשנה, עמ' 1209, באתר HebrewBooks
  2. ^ Alexander Marx, ‏The "Romm" Mishnah, The Jewish Quarterly Review, Vol. 2, No. 2 (Oct., 1911), pp. 266-270, in JSTOR
  3. ^ אליאב שוחטמן, ""בנין שלמה לחכמת בצלאל" לר' שלמה עדני: והגהות ר' בצלאל אשכנזי לסדר קדשים", עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי ג (תשרי תשל"ז), עמ' 63–93
  4. ^ שם הגדולים מאת החיד"א