עזרא ציון מלמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עזרא ציון מלמד
1903 –‏ 1994
Melamed.JPG
תרומות עיקריות
חיבר מספר מילונים לעברית

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד (1903 - 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר תלמוד. חתן פרס ישראל ל"פרשנות המקורות וספרות תורנית" (לשנת תשמ"ז 1987), ופרס הרב קוק (לשנת תשל"ג 1973). היה תלמידו המובהק של פרופ' ר' יעקב נחום הלוי אפשטיין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשיראז, איראן ועלה לארץ ישראל עם אמו בשנת ה'תרס"ד 1904, כשנה לאחר עליית אביו, הרב רחמים מלמד כהן, רב עדת יהודי פרס בירושלים.

בוגר בית המדרש "דורש ציון", ישיבת "אפיריון" וישיבת "ציון". מראשוני התלמידים במכון למדעי היהדות - שקדם לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, בה קיבל בשנת 1933 תואר מוסמך למדעי הרוח (מקרא, תלמוד, ידיעת ארץ ישראל, שפה וספרות יוונית והיסטוריה של יוון ורומא). בעל תואר ד"ר לפילוסופיה על מחקרו "מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד הבבלי" (ה'תש"א 1941).

בירושלים, לימד בבית הספר העממי "דורש ציון", ב"סמינר למורות של המזרחי" (כיום "מכללת אפרתה") וב"בית המדרש למורים העברי" (כיום המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין). היה המזרחי הראשון שמונה לדרגת פרופסור בישראל, עם מינויו לפרופ' חבר בחוג למקרא של האוניברסיטה העברית בשנת 1964. לאחר יציאתו לגמלאות בשנת 1972 לימד גם באוניברסיטת בר-אילן, ובאוניברסיטת תל אביב בחוג לתלמוד. בנוסף כיהן כחבר באקדמיה ללשון העברית משנת 1956.

מחקריו מקיפים תחומים רבים במדעי היהדות: חקר המקרא, התלמוד, חקר ארץ ישראל והספרות היוונית-יהודית. בין יתר עשרות ספריו פרסם ספר רחב היקף על "מפרשי המקרא דרכיהם ושיטותיהם"; כתב ספרי מבוא להכרת מקצועות התלמוד בשפה קולחת ושווה לכל נפש; תרגם לעברית ספרים מיוונית עתיקה ופרסית; וכן כתב מילון אספרנטו - עברי (תרפ"ח, 1927, "בצרוף מבנה השפה ודקדוקיה") ומילונים: ארמי - עברי לתרגומי המקרא ולתלמוד הבבלי. רבים ממחקריו מרוכזים בשני הספרים: "מחקרים במקרא" ו"עיונים בספרות התלמוד". על תרגומו לעברית של מסכת בבא קמא זכה בפרס טשרניחובסקי (1954). בעד ספרו "מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד הבבלי" זכה בפרס ע"ש דוד ילין (1944). במהלך חייו עמל להוציא לאור רבים מכתבי רבו - פרופ' ר' יעקב נחום הלוי אפשטיין. בנוסף, ערך והוציא לאור ספרי מחקר של חבריו: החוקר גדליה אלון והפרופ' בנימין דה-פריס וכן כתבי-יד עתיקים משפות שונות.

נפטר ביום כ"ו באדר ה'תשנ"ד 1994. לאחר פטירתו, בניו הוציאו לאור ספרים נוספים מכתבי ידו.

יחסו לארץ ישראל ולמדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבת לשון הקודש וחיבת ארץ הקודש ניכרו בכל הליכותיו. הרב מלמד התעקש לעשות את כל מחקריו בארץ ישראל (גם בשנות שבתון סירב להזמנות מאוניברסיטאות בחו"ל). חיבר תפילות למען המדינה, ראשיה וחייליה ושילבם בתפילות בבית הכנסת שייסד אביו, הרב רחמים מלמד כהן, בשכונת נחלת ציון בירושלים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילון במהדורה הראשונה בכתב ידו

לאחר פטירתו:

מחיבוריו המקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]