מלבה פיליפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלבה פיליפס
Melba Newell Phillips
Melba philips.jpg
מלבה פיליפס, בשימוע ועדת בית הנבחרים, 1952
לידה 1 בפברואר 1907
הייזלטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 2004 (בגיל 97)
פטרסבורג, אינדיאנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט רוברט אופנהיימר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • מדליית ארסטד (1974)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום פיזיקה גרעינית, הוראת המדעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מלבה ניואל פיליפסאנגלית: Melba Newell Phillips; ‏ 1 בפברואר 1907 - 8 בנובמבר 2004) הייתה פיזיקאית גרעין אמריקאית, חלוצה בתחום הוראת המדעים בכלל והוראת הפיזיקה בפרט. אחת הנשים הראשונות שקיבלו תואר דוקטור בפיזיקה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. עקב סירובה לשתף פעולה עם "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית" בתקופת המקרתיזם, פוטרה ממשרתה כפרופסור בברוקלין קולג' ונותרה מחוסרת עבודה במשך חמש שנים, במהלכן פיתחה שיטות הוראה וכתבה ספרי לימוד. לאחר מכן הייתה חברת סגל אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס (עד 1962) ואוניברסיטת שיקגו (עד פרישתה ב-1972). הייתה עמיתת החברה הפיזיקלית האמריקאית (אנ') (American Physical Society) והאגודה האמריקנית לקידום המדע (אנ') (American Association for the Advancement of Science)

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בהייזלטון (Hazleton), אינדיאנה. בגיל 15 סיימה את חוק לימודיה וב-1926 (בת 19) השלימה תואר בוגר אוניברסיטה במתמטיקה מ-Oakland City College. ב-1933 סיימה תואר דוקטור בפיזיקה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי והייתה תלמידת מחקר של רוברט אופנהיימר. ב-1935 פרסמו השניים מאמר שתיאר את "תוצא אופנהיימר-פיליפס" (Oppenheimer-Phillips effect) (אנ'), הדן בתכונותיהם של גרעיני דאוטריום מואצים והיה אחת התרומות הראשונות לפיזיקה הגרעינית.

לאחר בתר-דוקטורט במכון למחקר מתקדם בפרינסטון (ניו ג'רזי) התקבלה פיליפס ב-1938 כפרופסור מן המניין במחלקה לפיזיקה של ברוקלין קולג' בניו יורק ועסקה בחקר תופעות קוואנטיות בגרעין האטום. בנוסף עסקה בהוראה בקולג'ים לנשים. בין 1941 ל-1944 לימדה באוניברסיטת מינסוטה, ואז שבה לברוקלין קולג' ולמחקר במעבדת הקרינה באוניברסיטת קולומביה.

בשנת 1952 זומנה להעיד בפני "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית". על אף שהסכימה לדבר על פעילתה בתחומי המדע וההוראה, סירבה להשיב על שאלות בכל תחום אחר, בפרט חייה הפרטיים והחברתיים והשאלה האם היא חברה במפלגה הקומוניסטית, תוך שימוש בזכות השתיקה לפי התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית. עקב סירובה לשתף פעולה עם הוועדה, פוטרה פיליפס ממשרותיה בברוקלין קולג' ובאוניברסיטת קולומביה ונותרה חסרת תעסוקה במשך חמש שנים. היא זכתה להתנצלות רק ב-1987.

במהלך שנים אלה חיברה שני ספרי לימוד בסיסיים בפיזיקה לקולג', Classical Electricity and Magnetism ‏(1955) ו-Principles of Physical Science‏ (1957).

ב-1957 שבה לעבודתה האקדמית במנהלת-שותפה של המכון להכשרת מורים למדעים באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. ב-1962 עברה לאוניברסיטת שיקגו כפרופסור לפיזיקה ונשארה שם במשך עשור, עד לפרישתה הרשמית, לאחריה המשיכה בפעילות כפרופסור אמריטה.

לאחר פרישתה הרשמית כיהנה כפרופסור חבר במספר מוסדות אקדמיים, בהם האוניברסיטה לטכנולוגיה ומדע של סין והאקדמיה הסינית למדע בבייג'ינג.

ב-1943 הצטרפה לאגודה האמריקנית למורים לפיזיקה (AAPT - American Association of Physics Teachers) והפכה בו לפעילה מובילה. בשנים 1966-1967 כיהנה כנשיאת האגודה (והייתה האשה הראשונה בתפקיד זה).

פיליפס נפטרה בגיל 97 ממחלת לב כלילית בבית אבות בפטרסבורג, אינדיאנה. היא מעולם לא התחתנה ולא היו לה ילדים.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]