מליחה אפנאן
 | |
| לידה |
24 במרץ 1935 חיפה |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 2016 (בגיל 80) לונדון |
| מקום לימודים | בית הספר לאמנות ועיצוב "קורקוראן" |
| תחום יצירה | ציור |
| הושפעה על ידי | מארק טובי |
| יצירות ידועות | רעולה |
  | |
מליחה אפנאן (בערבית: مليحة افنان; 24 במרץ 1935–6 בינואר 2016) הייתה אמנית ממוצא פרסי שהשתייכה לדת הבהאית, ילידת ארץ ישראל המנדטורית.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפנאן נולדה בחיפה להורים ממוצא פרסי שהשתייכו לדת הבהאית. סבא-רבא שלה היה בהאא אללה, הנביא-המייסד של הדת הבהאית. למרות זאת, אפנאן עצמה לא הייתה בהאית.[1]
בשנת 1949, עברה מליחה אפנאן להתגורר בביירות עם משפחתה. היא קיבלה תואר ראשון מן האוניברסיטה האמריקאית של ביירות ותואר שני באמנויות מבית הספר לאמנות ועיצוב "קורקוראן" בוושינגטון. אפנאן חיה בכווית מ-1963 עד 1966, בביירות משנת 1966 עד 1974 ובפריז משנת 1974 עד שנת 1997, אז עברה לגור בלונדון.[2]
יצירותיה של אפנאן הוצגו בעיקר בצרפת ובלונדון. תערוכת היחיד הראשונה שלה, בגלריית אמנות בבזל ב-1971, אורגנה על ידי האמן האמריקאי מארק טובי. יצירותיה כלולות באוספים של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, במוזיאון הבריטי בלונדון, באוסף האמנות הכתובה בגרמניה ובמכון העולם הערבי בפריז. אפנאן מתה בלונדון בגיל 80.[3]
קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילדותה, אפנאן הוקסמה מן השפה הכתובה ומאמנות הקליגרפיה. אף על פי שבביתה נכחו שלוש שפות - ערבית, אנגלית, עברית[4] - היא לא ידעה קרוא וכתוב, והייתה משרבטת בכתב מומצא. מגמה זו גם בתוך יצירותיה, שם כתב ומספרים דמיוניים נוכחים לרוב, אפילו בציורי הנוף שלה.[5] "אני אוהבת להסתכל על כתב יד," היא אמרה, "הם מרגשים אותי ויזואלית ומרגשים אותי עוד יותר כאשר אני לא יכולה לקרוא אותם, כי אז זה הרבה יותר מסתורי, הם יכולים להיות כל כך הרבה דברים אחרים, ולא סתם אמירה בנאלית." מאוחר יותר בחייה, היא קיבלה השראה נוספת ממארק טובי, שעבד עם כתב מופשט. הוא הדריך אותה בזמן ביקורה בשווייץ.
למרות שאפנאן לא הגדירה את עצמה או את יצירותיה כפוליטיות, היא לא הייתה אדישה למתרחש בעולם. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, היא "השתמשה במבער" באמנות שלה. היא אמרה כי עבודתה מורכבת משרידי העבר, לא רק שלה אלא גם העבר של משפחתה ושל קודמיה.
העבודה שלה נעשתה בעיקר על נייר, עם לוחות צבע המכילים חומים, שחורים ואדומים. יצירותיה הושוו למגילות עתיקות ולטבלטורה. מקורות השראתה הגיעו ממגוון מקומות, ככל הנראה בזכות הרקע המזרח תיכוני שלה ובזכות החינוך והמשך חייה במערב.[6]
היצירה שהעמידה אותה באור הזרקורים של עולם האמנות הייתה הסדרה "רעולה" (Veiled). אחרי פיגועי 11 בספטמבר, הסדרה נשענה על הסטריאוטיפים של דמות האישה הפרסית בשל הרעלות והכיסויים שהן לובשות. אפנאן לקחה את הרעלה והפכה אותה לסוג שונה של רעלה. הסדרה "רעולה" מתמקדת ברעלות הבלתי מוחשיות שכל בני האדם עוטים בתוך עצמם: "רגשות רעולים, איומים מרומזים, תחושות מצועפות." החומר בו השתמשה אפנאן עבור הרעלות שמעל עבודותיה היה גזה רפואית מבית המרקחת. היא לקחה את הגזה וצבעה אותה בצבעים שחורים וחומים, הניחה אותה על כתב, לפעמים אפילו יצרה באמצעותה צורות חדשות.[7]
אפנאן דברה על העבודה שלה כבעלת שכבות, ואהבה את הרעיון של "שכבות" חיים המגלות את עצמן ביצירתה. היא הדגימה שיש שכבות של תרבויות עתיקות ביצירתה, ואמרה כי שכבות הצבע דומות לשכבות השמש על גבי הנייר.
תחום אחר ופחות מפורסם בעבודתה הוא תבליטי גבס. היא הייתה יוצרת תבנית וממלאה אותה בגבס; כשיבש הגבס הייתה מוציאה אותו מן התבנית. על הגבס ציירה ב"צבעי כדור הארץ, צבעים שרופים, חלודה."
היא גם יצרה מעין דיוקנאות, אך קראה להם "פרסונות". בעוד שדיוקנאות רגילים מבוססים לרוב על דמויות פרטניות, ה"פרסונות" שלה אינן של אדם מסוים. היא כינתה אותם מיזוגים של אנשים שהיא הכירה, אנשים שראתה, ואנשים שדמיינה.
אפנאן דחתה תוויות כמו "אמנית מזרח תיכונית" או "אמנית אישה" (Female Artist), כיוון שלדעתה אלו הם רק דברים שבמקרה נכונים. היא האמינה כי במקום להתמקד במה שהופך אנשים לשונים עדיף להתמקד ב"מכנה המשותף" של האנושות, וזה יהפוך את העולם למקום טוב יותר.[8] היא גם הביעה את אהבתה למקריות. אפנאן אמרה שהיא מעולם לא תכננה את העבודה שלה מראש, ואמרה כי "לעיתים קרובות המקרי הוא הרבה יותר עמוק ממה שמתכננים לעשות וממה שעושים."
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירותיה של מליחה אפנאן הוצגו בתערוכות רבות, ביניהן:
- Asemic, Cultuurcentrum Brugge, ברוז', בלגיה, 2014
- המסלול הכחול: מסעות ויופי מהים התיכון ועד סין (The Blue Route: Journeys and Beauty from the Mediterranean to China), קרן בוגהוסיאן, בריסל, בלגיה, 2013
- מפת התקווה (Hope Map), Cultuurcentrum Brugge, בלגיה, 2013
- פרסית למתחילים (Persian for Beginners), רוז עיסא פרויקטים, לונדון, בריטניה, 2012
- אמנות הכתיבה (The Art of Writing), Kurhaus Kolonnade, ויסבאדן, גרמניה, 2011
- חיים: שנים עשר אמנים איראניים עכשוויים (Zendegi: Twelve Contemporary Iranian Artists; אוצרות: רוז עיסא פרויקטים), ביירות Exhibition Center, ביירות, לבנון, 2011
- Miragens, תערוכה נודדת ב- Centro Cultural Banco do Brasil, ריו דה ז'ניירו, סאו פאולו וברזיליה, ברזיל, 2011
- זמנים מודרניים – תגובה לכאוס (Modern Times – Responding to Chaos), קיימברידג' ו Bexhill-On-Sea, בריטניה, 2010
- ציור: מיפוי מצויר של אסלאם ומודרניות (Taswir: Pictorial Mappings of Islam and Modernity), מרטין-גרופיוס-Bau מוזיאון, ברלין, גרמניה, 2009
- רה-אוריינטציות: ייצוגים ערביים עכשוויים (Re-Orientations: Contemporary Arab Representations), הפרלמנט האירופי, בריסל, בלגיה, 2008
- מסלולים (Routes), ווטרהאוס & דוד, לונדון, בריטניה, 2008
- ממילה לאמנות (Word into Art), DIFC, דובאי, איחוד האמירויות הערביות, 2008
- ריקוד של עט ודיו (The Dance of Pen and Ink), המוזיאון הלאומי לאמנות המזרח, מוסקבה וסט. פטרסבורג, Russia, 2007
- מסלולים (Routes), המוזיאון הבריטי, לונדון, בריטניה, 2006
- אמנות עכשווית באיראן (Iranian Contemporary Art), Curve Gallery,, מרכז ברביקן, לונדון, בריטניה, 2001
- Salon de Réalités Nouvelles, Espace Eiffel Branly, פריז, צרפת, 1997
- מסורות של כבוד: בריטניה ותרבויות אסלאמיות (Traditions of Respect: Britain and Islamic Cultures), המועצה הבריטית, לונדון, בריטניה, 1997
- Salon du Dessin et de la Peinture à l’Eau, Espace Eiffel Branly, פריז, 1995
- Salon d’Automne, Thorigny-Sur-Marne, צרפת, 1994
- Exposition Inaugurale, Galerie du Chêne – Donald Vallotton, לוזאן, צרפת, 1992
- אוסף אמנות המאה ה-20 (Collecting 20th-Century Art), המוזיאון הבריטי, לונדון, 1991
- ציור ופיסול בסוף המאה ה-20 (Painting and Sculpture at the End of the 20th Century), European Cultural Centre of Delphi, יוון, 1988
- אמנים נבחרים, Kufa Gallery, לונדון, בריטניה, 1985
- Paysages, Galerie Faris, פריז, צרפת, 1985
- Salon de Réalités Nouvelles, Espace Eiffel Branly, פריז, צרפת, 1984
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Familiar Faces (2013, Rose Issa Projects)
- Maliheh Afnan: Traces, Faces, Places (2010, Al Saqi Books & Beyond Art Productions)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Britta Jaschinski, "Maliheh Afnan", The Times, 27 January 2016.
- ^ "Maliheh Afnan", Lawrie Shabib gallery.
- ^ HG Masters, "Maliheh Afnan (1935–2016)", ArtAsiaPacific, February 25, 2016.
- ^ Maliheh Afnan, Maliheh Afnan: Traces, Faces, and Places, London: SAQI Books 2010.
- ^ "Maliheh Afnan: Traces, Faces, and Places", Interview by Rose Issa, February 14, 2014.
- ^ "Maliheh Afnan", Lawrie Shabib gallery.
- ^ Mirrors to Windows: The Artist As Woman. Directed by Susan Steinberg. Performed by Maliheh Afnan. England: SDS Productions, 2015.
- ^ Archival Institute, "Maliheh Afnan", 2016-06-09.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מליחה אפנאן".