לדלג לתוכן

מנואל גומש דה קושטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנואל גומש דה קושטה
Manuel Gomes da Costa
הגנרל גומש דה קושטה ב-1918.
הגנרל גומש דה קושטה ב-1918.
הגנרל גומש דה קושטה ב-1918.
לידה 14 בינואר 1863
ליסבון, ממלכת פורטוגל ממלכת פורטוגלממלכת פורטוגל
פטירה 17 בדצמבר 1929 (בגיל 66)
ליסבון, הדיקטטורה הלאומית פורטוגלפורטוגל
מקום קבורה ליסבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פורטוגל, ממלכת פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Colégio Militar עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Henriqueta Júlia de Mira Godinho עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ממלכת פורטוגל, הרפובליקה הפורטוגזית הראשונה, הדיקטטורה הלאומית
הכוחות המזוינים של פורטוגל
דרגה מרשל פורטוגל
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • הצלב הגדול של האבנט של שלושת המסדרים
  • קצין גבוה במסדר המגדל והחרב
  • Grand Officer of the Military Order of Avis
  • הצלב הגדול של המסדר הצבאי של אביש עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אזרחיים
ראש ממשלת פורטוגל
17 ביוני 19269 ביולי 1926
(23 ימים)

נשיא פורטוגל
29 ביוני 19269 ביולי 1926
(11 ימים)

חתימה:

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מָנוּאֵל דֶּה אוֹלִיבֵירָה גוֹמֶשׁ דַּה קוֹשְׁטָהפורטוגזית: Manuel de Oliveira Gomes da Costa;‏ 14 בינואר 186317 בדצמבר 1929) היה קצין חיל פרשים בשורות הכוחות המזוינים של פורטוגל, פוליטיקאי בתקופת הדיקטטורה הלאומית ואיש מפתח באירועי מהפכת ה-28 במאי בפורטוגל. גומש היה בעל קריירה יוצאת דופן בשירותו ברחבי מושבות האימפריה הפורטוגזית ובחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. הוא הודח מהנשיאות בהפיכה צבאית פנימית והוחלף באנטוניו אושקר קרמונה.

גומש דה קושטה נולד ב-1863 בליסבון, ממלכת פורטוגל, והתקדם, כאביו, לקריירה צבאית. אביו היה קצין צעיר בשורות הצבא הפורטוגזי שבמקורו היה בן למשפחת חקלאים ענייה. גומש דה קושטה הפך לקצין בחיל הפרשים הפורטוגזי ושירת בהודו הפורטוגזית, מוזמביק, אנגולה וסאו טומה ופרינסיפה לאורך קריירה צבאית עשירה. במסגרת מעורבותה של פורטוגל במלחמת העולם הראשונה פיקד על הדיוויזיה הרגלית הראשונה של חיל המשלוח הפורטוגזי אל החזית המערבית. מרחץ הדמים בפלנדריה הוביל לחיזוק יוקרתו הלאומית אשר במקור נתמכה בידי הממשלה של הרפובליקה הראשונה שניסתה להשיג יוקרה ותמיכה אזרחית.

כמו כמעט כל הקצינים ששירתו במושבות האפריקאיות, לא הייתה לו אלא מעט אהדה למשטר הרפובליקני - ובאופן אופייני לו - לא הסתיר את אמונתו שלולא היה בשלטון לא הייתה מהפכת אוקטובר בפורטוגל (המהפכה הרפובליקנית שסיימה את המונרכיה) יוצאת לפועל. על אף התנגדותו למשטר זה גומש דה קושטה לא התפטר עם הקמת הרפובליקה, שמצידה הייתה צריכה להתפשר עם פקידים יוקרתיים אלה אשר היו בעלי תמיכה נרחבת בתוך חוגי הצבא. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, שמו של גומש דה קושטה לפתע נקשר לקנוניות שונות שהופנו נגד המשטר הרפובליקני. עקב יוקרתו גומש דה קושטה לא פוטר אלא רק הועבר למוצב מרוחק מהבירה כמפקח צבאי.

גומש דה קושטה הצטרף למפלגה הרפובליקנית הרדיקלית, בראשותו של פרנסישקו דה קוניה ליאל, אשר עמדה באופוזיציה למפלגה הרפובליקנית הפורטוגזית השלטת. ברגע האחרון הצליח גומש דה קושטה לשוב לליסבון בעת פריצתה של מהפכת ה-28 במאי 1926 שהביאה לסיומו של המשטר הרפובליקני. בראש יחידת פרשים נכנס גומש דה קושטה לתוך העיר והסדיר את השקט העירוני המחודש ככה ששום הפיכת-נגד דמוקרטית לא תערער את יציבות החונטה הצבאית. ב-19 ביוני 1926, פחות מחודש מאז המהפכה, גומש דה קושטה, דרך קשריו בממשל הפנימי של החונטה, הוביל להדחת הנשיא ז'וזה מנדש קבסאדש ומונה במקומו לנשיא פורטוגל ולראש הממשלה.

גומש דה קושטה לא היה מסוגל לשמר את הסדר השלטוני המעורער בין הקצינים בתוך החונטה והודח זמן קצר לאחר מינויו לנשיא בידי הפיכה פנימית בתוך המעגל השלטוני הפנימי של החונטה. מנהיג ההפיכה הפנימית, אושקר קרמונה, מונה לנשיא פורטוגל החדש במקומו. גם לאחר הדחתו, שמר גומש דה קושטה על יוקרתו העממית. במקור, עקב יוקרתו, הוצע לגומש דה קושטה לרדת ממשרת ראש הממשלה אך לשמור על המשרה הסמלית של נשיא פורטוגל, הצעה לה הוא סירב. בכדי להימנע מהתגבשות אופוזיציה לדיקטטורה הלאומית מסביב לגומש דה קושטה, קרמונה הורה על הגלייתו אל האיים האזוריים. לצד הגלייתו, קרמונה הורה גם על העלאת דרגתו של גומש דה קושטה למרשל.

לאחר ייצוב המשטר אפשר קרמונה את שיבתו של גומש דה קושטה לפורטוגל עצמה וזה האחרון אכן שב בספטמבר 1927. קרמונה הורה על השבתו של גומש דה קושטה בכדי למנוע את מותו בגלות באיים כ"קדוש מעונה". לאחר שיבתו סיים את פעילותו הצבאית והפוליטית ויצא לגמלאות. גומש דה קושטה ניהל התקשרות מכתבים קרובה עם שר האוצר החדש של קרמונה ולימים מי שלקח את השלטון הפורטוגזי לידיו, אנטוניו דה אוליביירה סלזאר. לדבריו של סלזאר אשר שמר עם גומש דה קושטה על קשר הדוק, האחרון נפטר עני ומאוכזב ב-1929 מהעובדה שלא הצליח להסדיר שלטון יציב עבור פורטוגל ולשמר את שלטונו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנואל גומש דה קושטה בוויקישיתוף