מנופי אבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זוג מנופים של מנופי אבי פורקים קרון רכבת בנמל אשדוד
מנוף של מנופי אבי מסייע בחילוץ בקריסת חניון הברזל, ספטמבר 2016.

מנופי אבי היא חברה ישראלית המספקת שירותי הרמה, הנפה ושינוע כבד באמצעות הפעלת והשכרת עגורנים ובמות הרמה מסוגים שונים, בעיקר מנופים ניידים.

שירותי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלות החברה למעלה מ-80 מנופים בכושר הרמה הנע מ-25 ועד ל-1,000 טון. רוב המנופים הם מנופים ניידים יבשתיים אך בבעלות החברה גם מנופים ימיים המותקנים על גבי דוברות עם כושר הרמה של עד 100 טון. בנוסף מפעילה החברה כ-350 במות הרמה מסוגים שונים, חלקן מסוגלות להגיע עד לגובה של 72 מטר.

החברה משכירה מנופים ובמות הרמה ומתפעלת אותם. בנוסף, מתעסקת החברה בשינוע כבד ומפעילה לשם כך צי משאיות כבדות וסמי-טריילרים.

בבעלות החברה מוסך עצמאי בראשון לציון בשטח של כ-5,000 מטר רבוע. המוסך מספק שירותי תיקון לציוד החברה ומכיל גם מחסן חלקי חילוף. בנוסף מפעילה החברה רשת מוסכים ניידים לתיקון ותחזוקת כלי החברה גם בעת העבודות בשטח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "מנופי אבי" נוסדה כחברה פרטית בשנת 1972 על ידי אבי יוחנן. יוחנן עבד כשוליית סנדלר בעסק משפחתי, אך בעקבות עבודתו עם כלי צמ"ה בשירותו הצבאי, החל להתעניין במנופים והפך לשותף בחברה "התקווה מנוף". את חברת "מנופי אבי" הקים בשנת 1972. בהמשך הצטרף אליו אחיו, אילן יוחנן, שהחל לעבוד כמנופאי וכמכונאי שתיקן את המנופים באתרי העבודה. כשהחברה גדלה הפך אילן למנהל המוסך של החברה ומאוחר יותר לשותפו הבכיר של אבי.

בשנת 1982 נטלה החברה חלק חשוב בפינוי חצי האי סיני והעברת בסיסי צה"ל לגבול החדש.

לאורך השנים רכשה החברה ציוד חדיש. ב-1987 רכשה מנופים מרומניה. מאוחר יותר רכשה את המנוף LT-1300, המנוף הראשון תוצרת חברת ליבהר (Liebherr). ב-1994 קנתה את המנוף הזחלי הראשון בישראל Demag CC1000.

בשנת 2000 קיבלה תו תקן 9001-2000 ISO ולה גם תקן בטיחות 18001 ותקן איכות הסביבה 14001.

החברה גדלה והתרחבה במהלך השנים וב-2008 העסיקה כ-250 עובדים.

בספטמבר 2016 סייעו מנופים מתנייעים של החברה בפעולות החילוץ שנעשו בעקבות קריסת חניון הברזל.

הצתת מנופי "ריוול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2006 הוצתו שני מנופים של חברת "ריוול" (Riwal) על ידי שומר אתר-הבנייה של חברת "ריוול", ונגרם להם נזק כבד. יוחנן הואשם בתחילה כי הוא עמד מאחורי ההצתה כדי לפגוע במתחרהו. אולם בהמשך, לאחר שלא נמצאו די ראיות לכך, הושג הסדר טיעון על פיו הודה יוחנן כי ידע על כוונת השומר להצית את המנופים, לא דיווח למשטרה ואף הותיר את השומר ברושם שאם ישרוף את המנופים, יתוגמל על ידו. בנוסף, יוחנן הודה שהתקשר למנכ"ל "ריוול" והשמיע איומים באוזני אשתו. במסגרת הסדר הטיעון התחייב יוחנן לשלם פיצויים בסך 200,000 ש"ח לריוול, ונדון ל-300,000 ש"ח קנס, 6 חודשי מאסר בפועל אותם הוא ריצה בעבודות שירות ו-15 חודשי מאסר על תנאי[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]