מסכת אצילות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסכתא אצילות, מדרש אצילות או מסכת אצילות הוא חיבור קבלי אנונימי קדום, אשר מיוחס במסורת למחבר מתקופת דוד המלך[דרוש מקור] ועוסק בנושאים קבליים יסודיים כמו עשר הספירות, מעשה בראשית ושמות המלאכים.

ההשערה הרווחת במחקר מתארכת את חיבור הספר לתקופת הראשונים. לפי הערכתו של גרשום שלום, הספר נכתב בסביבות המאה ה-14[1]. לפי הערכה זו, מסכת אצילות היא החיבור הקדום ביותר המזכיר את ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשייה, ומהראשונים שמזכירים את מושג הספירות, אחרי ספר הבהיר[2].

לעומת זאת, יהודה ליבס משער שהספר נכתב על ידי הגר"א בצעירותו, על פי גילוי אליהו[3].

שם הספר ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר נגזר מהפסוק ”וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו: “ (במדבר י"א, כה'), וקרוי על שם עולם האצילות - שעל פי הספר, הוא דרגה אחת מתחת לקב"ה, המכונה בספר "אין סוף", ומתווך בין הבורא לבין העולם הנברא. תפיסה זו דומה לתפיסת הזוהר, שגם הוא מעמיד בראש העולמות הרוחניים את עולם האצילות ומעליו אין סוף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קבלה עמ' 118-119
  2. ^ לפי תיארוכים שונים במעט, ייתכן שמסכת אצילות היא המקור הקדום ביותר גם לרעיון הספירות - אם נניח שהיא קדמה גם לספר הבהיר, שגם תאריך חיבורו אינו ודאי
  3. ^ יהודה ליבס, מסכת אצילות, חיבור קבלי פסוודו-אפיגראפי מאת הגאון מווילנה בצעירותו?, אתר הבית של יהודה ליבס
Talmud set.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.