מסכת אצילות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסכתא אצילות, מדרש אצילות או מסכת אצילות הוא חיבור קבלי אנונימי קדום, אשר מיוחס במסורת למחבר מתקופת דוד המלך ועוסק בנושאים קבליים יסודיים כמו עשר הספירות, מעשה בראשית ושמות המלאכים. במחקר יש המייחסים[1] את חיבור הספר לתקופת הראשונים. הוא החיבור הקדום ביותר המזכיר את ארבעת העולמות "אבי"ע"[2][דרושה הבהרה].

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר נגזר מהפסוק: "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו: " (במדבר י"א, כה'), ומשמעו המהות הרוחנית הגבוהה ביותר האפשרית במציאות, כביכול דרגה אחת מתחת לקב"ה, המכונה בספר "אין סוף", אשר היא שמשפיעה את המציאות עצמה מן הבורא אל העולם הנברא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרשום שלום העריך שנכתב בסביבות המאה ה-14 (קבלה עמ' 118-119)
  2. ^ מונח בשימוש נרחב בספרות הקבלה, אך אינו מופיע כלל בספר הזוהר
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.