מסכת אצילות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסכתא אצילות, מדרש אצילות או מסכת אצילות הוא חיבור קבלי אנונימי קדום, אשר מיוחס במסורת למחבר מתקופת דוד המלך[דרוש מקור] ועוסק בנושאים קבליים יסודיים כמו עשר הספירות, מעשה בראשית ושמות המלאכים.

ההשערה הרווחת במחקר מתארכת את חיבור הספר לתקופת הראשונים. לפי הערכתו של גרשום שלום, הספר נכתב בסביבות המאה ה-14[1]. לפי הערכה זו, מסכת אצילות היא החיבור הקדום ביותר המזכיר את ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשייה, ומהראשונים שמזכירים את מושג הספירות, אחרי ספר הבהיר[2].

לעומת זאת, יהודה ליבס משער שהספר נכתב על ידי הגר"א בצעירותו, על פי גילוי אליהו[3].

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר נגזר מהפסוק ”וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו: “ (במדבר י"א, כה'), וקרוי על שם עולם האצילות - שעל פי הספר, הוא דרגה אחת מתחת לקב"ה, המכונה בספר "אין סוף", ומתווך בין הבורא לבין העולם הנברא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קבלה עמ' 118-119
  2. ^ לפי תיארוכים שונים במעט, ייתכן שמסכת אצילות היא המקור הקדום ביותר גם לרעיון הספירות - אם נניח שהיא קדמה גם לספר הבהיר, שגם תאריך חיבורו אינו ודאי
  3. ^ יהודה ליבס, מסכת אצילות, חיבור קבלי פסוודו-אפיגראפי מאת הגאון מווילנה בצעירותו?, אתר הבית של יהודה ליבס
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.