מספית

מֶסָּפית, או יאפיגית היא שפה פלאו-בלקנית (אנג') הודו-אירופאית נכחדת בדרום מזרח חצי האי האפניני, שבעבר דוברה בסלנטו על ידי עמי היאפיגים (אנג') של האזור: הקלברי והסלנטיני (הידועים ביחד כמספים), הפאוקטים (אנג') והדאונים (אנג').^[1]^[2] מספית הייתה השפה הקדם-רומית, הלא איטלית, של אפוליה. היא נשמרה בכ-600 כתובות שנכתבו באלפבית שמקורו בדגם יווני מערבי ומתוארכים מאמצע המאה ה-6 לפנה"ס עד לסוף המאה ה-2 לפנה"ס, אז היא נכחדה בעקבות הכיבוש הרומי של האזור.^[3]

אלפבית

האלפבית המספי הוא עיבוד של האלפביתים היווניים המערביים ("אדומים") (אנג'), במיוחד הגרסה הלאקונית-טרנטינית.^[4] הכתובות המספיות בפועל מאושרות מהמאה ה-6 לפנה"ס ואילך, בעוד שהתיעוד האפיגרפי הפואקטי והדאוני (נכתב בגרסה מקומית של האלפבית היווני ולא בכתב המספי הישן יותר) מתחיל רק במאה ה-4 לפנה"ס.

האלפבית המספי^[א]^[6]
האות היוונית המזרחית	שם האות	ערך פונטי
	אלפא	/a/
	בטא	/b/
	גמא	/g/
	דלתא	/d/
	אפסילון	/e/
	דיגמא	/v/
	זטא	/z/, /dz/, /dš/
	אטא	/h/
	הטא	/h/
	תטא	/θ/
	יוטא	/i/
	קפא	/k/
	למדא	/l/
	מו	/m/
	נו	/n/
	קסי	/š/
	אומיקרון	/o/, /u/
	פי	/p/
	קופא	/k/ (אחרי /o/)
	רו	/r/
	סיגמא	/s/
	טאו	/t/
	כי	/kʰ/ > -h-, -y- (בין-קולית (ספ') לפני /i/)
-	-	/tʰ/ > /θ/