מעוז פורז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעוז פורז
מעוז פורז 1.jpg
לידה 15 באוקטובר 1934
ישראלישראל פתח תקווה, ישראל
נהרג 17 באוקטובר 1973 (בגיל 39)
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19521973
דרגה רב סרן (אוויר) רב סרן
תפקידים צבאיים
טייס קרב
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
קברניט באל על
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מעוז פורז (15 באוקטובר 193417 באוקטובר 1973) היה טייס בחיל האוויר הישראלי ובחברת אל על אשר נפל במלחמת יום הכיפורים מאש נ"מ במהלך גיחת הפצצה במטוס סקייהוק. התפרסם בהקשר של שתי פרשות חטיפה של ארגוני טרור, האחת כשנאבק עם חוטף מטוס אל על לאלג'יריה, והשנייה כאשר בנו, ניר פורז, שהיה מפקד צוות בסיירת מטכ"ל, נהרג בניסיון חילוץ החייל החטוף נחשון וקסמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוז פורז נולד ב-15 באוקטובר 1934 בפתח תקווה להורים עולים חדשים מפולין. בילדותו עבר עם הוריו לכפר סירקין. סיים את לימודיו היסודיים בפתח תקווה ולאחר מכן למד בבית הספר החקלאי כדורי.

התגייס לצה"ל בנובמבר 1952 והתנדב לקורס טיס. לאחר סיום קורס מספר 15 שירת בתפקידים שונים ובהם מדריך בבית הספר לטיסה. השתתף במבצע קדש כטייס הרווארד. עבר לטייסת 101 והיה מהראשונים שעברו הכשרה על מטוס מיראז' 3. בשנת 1964 השתחרר משירות קבע ונקלט כטייס בחברת אל על ובמרוצת השנים הוכשר כקברניט מטוסי נוסעים. השתתף במלחמת ששת הימים כטייס מיראז' והשתתף בגיחות במסגרת מבצע מוקד. במהלך המלחמה נפגע מטוסו בסיני, והוא נטש אותו מעל גבול מצרים.

בשנת 1968, במהלך טיסה מלונדון לישראל שבה שימש קצין ראשון השתלטו מחבלים על מטוסו. במהלך ההשתלטות נאבק פורז באחד המחבלים. במהלך המאבק ירה המחבל באקדחו לעבר פורז אך החטיא. כשירה לעברו שוב נתגלה מעצור באקדח. בשלב זה הרגיע קברניט המטוס את המחבל ובכך נפסק המאבק. נוסעי המטוס ובהם פורז שוחררו לאחר 39 ימים באלג'יריה. כשחזר לארץ טען: כי "ממשלת ישראל שגתה כשנכנעה לדרישות החוטפים", גם אם חלק מביני הערובה והוא ביניהם היו מוצאים להורג[דרוש מקור].

במלחמת יום הכיפורים, בגיל ארבעים, נלחם כטייס סקייהוק. ב-17 באוקטובר 1973 יצא כמוביל זוג מטוסים מבסיס חצור למשימת הפצצה וסיוע לכוחות הקרקע בסיני סמוך לקאנטרה. לאחר ההפצצה, בדרכו חזרה, נורתה לעבר המבנה אש נ"מ כבדה וטילי קרקע-אוויר. במהלך תמרוני ההתחמקות צלל פורז והתרסק בלי שהפעיל את כיסא המפלט. לא ידוע אם התרסק כתוצאה מפגיעת נ"מ או כתוצאה מתמרון חריף מדי [1].

הותיר אחריו אשה, מתיה, שתי בנות - תמר ועמית, ובן - ניר, שלימים היה מפקד בסיירת מטכ"ל ונהרג בניסיון לחילוץ החייל החטוף נחשון וקסמן.

הפולמוס לאחר מות בנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות בנו ניר עסקו אמצעי התקשורת בשאלות מוסריות באשר למדיניות צה"ל בשיבוץ חיילים יתומים כלוחמים. פולמוס דומה התעורר לאחר נפילת טייס הקרב אסף רמון בנו של אילן רמון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]