טייסת 101

טייסת 101
	סמל טייסת 101
	סמל טייסת 101
פרטים
כינוי	טייסת הקרב הראשונה
מדינה	ישראל
שיוך	חיל האוויר הישראלי
סוג	מטוסי קרב
בסיס האם	בסיס רמת דוד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־78 שנים)
מלחמות	מלחמת העצמאות
נתוני היחידה
ייעוד	תקיפה, יירוט, הפצצה, צילום אווירי
כלי טיס	F-16C ("ברק 2020" חד-מושבי)
כלי טיס בעבר	כפיר, נשר, מיראז' 3C, מיסטר,; ריפבליק RC-3 סי-בי, ‏P-51 מוסטנג, ; ספיטפייר, אוויה S-199, F-16D ("ברק 2020" דו-מושבי)

מטוס ברק2020-F-16C של טייסת 'הקרב הראשונה' בחיל האוויר הישראלי

מטוס F-16C ברק 2020 של טייסת 101 בתצוגת יום העצמאות.

טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים. הטייסת פעלה מבסיס חצור עד יוני 2021 ומאז הועברה לבסיס רמת דוד.^[1]^[2] נכון ל-2021 מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק").

היסטוריה

הטייסת הוקמה בשנת 1948 על ידי לו לנארט ומודי אלון, כאשר לנארט היה למעשה מפקדה הראשון בפועל, אך אלון הוא הראשון שמונה רשמית להיות מפקדה. בסיסה הראשון היה מחנה עקרון, שנודע בהמשך כבסיס תל נוף. באמצע חודש יוני, במהלך ההפוגה הראשונה, עברה הטייסת לשדה התעופה הרצליה.^[3]

ב-29 במאי 1948 מונה אלון למפקד הטייסת, ועוד באותו יום לפנות ערב המריא מעקרון לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום^[4]. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה, מדגם "אוויה S-199" ("מסרשמיט"), שעד אז עצם קיומם של מטוסי קרב ישראליים היה בגדר סוד. היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה. בתקיפה נהרג אחד הטייסים, אדי כהן.^[5]

ב-3 ביוני המריא אלון מבסיס עקרון והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו שתי דקוטות מצריות שהפציצו את תל אביב. כל זאת לאחר כשבועיים של הפצצות כמעט יום יום. העיר תל אביב לא ידעה את נפשה מרוב שמחה. ב-8 ביולי המריא אלון משדה התעופה בהרצליה כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי ספיטפייר מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. ב-16 באוקטובר 1948 חזר אלון יחד עם עזר ויצמן מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד; אלון התרסק עם מטוסו בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה, ונהרג. סיד כהן החליף אותו בפיקוד על הטייסת. כיוון שרוב הטייסים של טייסת 101 היו מתנדבים מחו"ל^[6], לאחר המלחמה רובם חזרו לארצותיהם והטייסת התרוקנה. כדי לפצות על חיסרון זה הובאו לארץ פרחי הטיס החדשים מצ'כיה. בנובמבר 1948 עברה הטייסת, בפיקודו של סיד כהן, מהרצליה לבסיס חצור.

ב־20 בנובמבר 1948 יירט P-51 מוסטנג של הטייסת מטוס של חיל האוויר המלכותי, כאשר מטוס מוסקיטו לא מזוהה חדר לשטח ישראל מכיוון גבול ישראל–לבנון באזור חניתה. המטוס טס מעל רוב שטח המדינה, ולאחר שהתברר כי גובה טיסתו נמצא מחוץ לטווח נ"מ, הועלה מטוס מהטייסת שיירט את המטוס באזור קסטינה.^[7]

מאחר שיבואן המטוסים של הטייסת, אל שווימר, השיג לטייסת במבצע תובלה חסר תקדים 12 מטוסי מוסטנג חדשים, התפלגה הטייסת לשתי טייסות: טייסת 101 שהפכה לטייסת המוסטנגים, ובשכנות לה הוקמה טייסת 105 ("העקרב") של מטוסי הספיטפייר הישנים.

בסיום מלחמת ההתשה נמנו טייסי הטייסת עם הכוחות שהשתתפו במבצע רימון 20, שבמסגרתו הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי מצרים חמישה מטוסי מיג-21 מוטסים בידי טייסים סובייטיים. 8 ממטוסי טייסת 101 השתתפו בקרב האוויר של 13 בספטמבר 1973, שבמהלכו הופלו 12 מטוסי מיג סוריים ומטוס ישראלי אחד.

במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת מטוסי מיראז' 3 ("שחק"). על הטייסת פיקד סא"ל אבי לניר עד שנפל בשבי סוריה ב־13 באוקטובר 1973 לאחר שנאלץ לנטוש את מטוסו שנפגע מטיל קרקע-אוויר במהלך פיטרול ברמת הגולן. הסורים עינו למוות את לניר השבוי, וגופתו הוחזרה לישראל ב-6 ביוני 1974. באפריל 1976 הוענק לו עיטור העוז. את לניר החליף בפיקוד על הטייסת סגנו, ישראל בהרב, ובתום המלחמה מונה הרצל בודינגר לפיקוד על הטייסת והטייסת קלטה את מטוסי הכפיר הראשונים שיוצרו בישראל.

הטייסת זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בשנים 2013 ו-2019.

ב-21 ביוני 2021, הטייסת חזרה לבסיס רמת דוד, לאחר 72 שנות שירות בבסיס חצור.

ב־2006 הוקם מועדון הטייסת הראשונה על ידי טייס ותיק בטייסת 101 (מטוסי ברק 1 וברק 2) סא"ל דני ברכה (המכונה "הכריש").^[8]

מפקדי הטייסת

תקופה ראשונה - אוויה S-199, ספיטפייר, מוסטנג

מפקד	מינוי	הערות
מרדכי (מודי) אלון	מאי 1948	נהרג ב-16 באוקטובר 1948. ממלאי מקומו היו ביל קייזר וסימור פלדמן
סיד כהן	אוקטובר 1948
עזר ויצמן	מרץ 1949
יעקב ג'ק כהן	יוני 1949
גרישה בראון	יולי 1949
משה פלד	דצמבר 1950
מאיר רוף	מרץ 1951
אברהם יפה	יולי 1951
מרדכי הוד	מרץ 1952	לימים מפקד חיל האוויר
מאיר רוף	מרץ 1953
בני פלד	אפריל 1954	ממלא מקום, לימים מפקד חיל האוויר
אברהם יפה	יוני 1954
יצחק יבנה	אוגוסט 1954

תקופה שנייה - דאסו מיסטר 4A

מפקד	מינוי	הערות
בני פלד	פברואר 1956	בזמן פציעתו, ממלא המקום היה מנחם בר
יעקב אגסי	אוקטובר 1957	ממלא מקום
יעקב "יאק" נבו	דצמבר 1957	ממלא מקום
אהרון יואלי	מאי 1958
יוסף ג'ו אלון	אוגוסט 1960
רפי הר-לב	אוגוסט 1961

תקופה שלישית - שחק, נשר, כפיר

מפקד	מינוי	הערות
יוסף ג'ו אלון	נובמבר 1961
ארלוזור לב (זוריק)	דצמבר 1963	שימש כמפקד בסיס רמת דוד כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, ונהרג בהתרסקות מטוסו במהלך המלחמה.
עמוס לפידות	אוגוסט 1965	לימים מפקד חיל האוויר
דן סבר	יוני 1967	ממלא מקום
עודד מרום	דצמבר 1967
יפתח ספקטור	אפריל 1970	לימים מפקד רמת דוד ותל נוף
אברהם לניר	אוגוסט 1971	בעל עיטור העוז. נרצח על ידי הסורים לאחר שנפל בשבי במהלך מלחמת יום הכיפורים
ישראל בהרב	13.10.73	ממלא מקום
הרצל בודינגר	אוקטובר 1973	לימים מפקד חיל האוויר
איתן פלד	נובמבר 1976
נחום מרחבי	ספטמבר 1977
עמוס שחר	מאי 1979
ערן גל	יולי 1982
יורם פלד	יולי 1984

תקופה רביעית - F-16 דו מושבי וחד מושבי

מפקד	מינוי	הערות
יורם פלד	מרץ 1987	קלט את מטוסי ברק 1 דו מושבי
רני פלק	יולי 1989	מפקד במלחמת המפרץ, לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
רם שמואלי	מאי 1991	קלט את מטוסי ברק 2 דו מושבי, לימים מפקד בסיסי עובדה ורמת דוד בדרגת אל"ם וראש להק מודיעין בדרגת תא"ל
רוני שלומי	אוגוסט 1994	נהרג עם הנווט יובל בנימין ביולי 1995 בתאונה אווירית לאחר התנגשות עם מטוס אחר מהטייסת. דן מוקדי, סמ"ט א', מונה למלא את מקומו למספר ימים.
נמרוד שפר	יולי 1995	מונה להחליף את רוני שלומי. לימים ראש מטה חיל האוויר וראש אג"ת בדרגת אלוף.
שלי גוטמן	אוקטובר 1997	לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
יפהוד רייף	1999–2001
אריאל בריקמן	2001–2003	לימים מפקד בסיס חצור בדרגת אל"ם
סא"ל ארז	2003–2005
סא"ל יזהר	2005–2007
סא"ל ירון	2007–2009
סא"ל מיקי	2009–2011	לימים מפקד בית הספר לטיסה בדרגת אלוף-משנה
סא"ל עמית	2011–2013
יובל הראל	2013–2015
סא"ל אסף ו.	2015–2017
סא"ל אסף אשד	2017–2019	לימים מפקד בסיס רמת דוד
סא"ל ג'	2019–2021

סמל הטייסת

סמל הטייסת עוצב באחד מערבי הטייסת, בעת בילוי בפאב על ידי טייס המח"ל סטן אנדריוס (שמאוחר יותר נרצח על ידי המצרים לאחר שמטוסו הופל במלחמת השחרור) וטייס המח"ל בוב ויקמן. הטייסים שהיו איתם החליטו לבחור את המספר 101 כמספר הטייסת כדי להטעות את האויב לחשוב שיש לישראל 100 טייסות. מודי אלון לא אהב את הסמל והציע להשתמש בעקרב כסמל הטייסת. הטייסים דחו את הצעתו, ולאחר הקמת טייסת 105 מתוך טייסת 101, נבחר העקרב לשמש כסמלה. בתקופת מלחמת העצמאות חבשו כל אנשי הטייסת כובעים אדומים, ונודעו כ"טייסת האדומה".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טייסת 101 בוויקישיתוף

טייסת הקרב הראשונה, באתר חיל האוויר הישראלי
טייסת 101, באתר "מרחב אווירי"
טייסת 101, באתר "מרקיע שחקים"
היסטוריה של טייסת 101 (באנגלית)
רועי צוהר, ‏בנעליים גדולות, בטאון חיל האוויר 192, תמוז תשנ"ג - יולי 1993, עמ' 28 - 34, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
אלעזר בן לולו, ‏צריך שתיים לטנגו, באתר חיל האוויר הישראלי, כתבה על פעולות "טייסת העקרב" ו"טייסת הקרב הראשונה" במלחמת לבנון השנייה, אוגוסט 2006
עדי לשם, ‏הצצה לטייסת שהפילה הכי הרבה מטוסי אויב, באתר חיל האוויר הישראלי, 3 ביולי 2018
מעיין לזרוב, ‏מגשר עד הלום ועד היום: טייסת 101 חוגגת 75 שנה, באתר חיל האוויר הישראלי, 28 בספטמבר 2023
יותם רוזנפלד, ‏ברק בעיניים: יכולותיו של מטוס הקרב הוותיק, באתר חיל האוויר הישראלי, 14 באוגוסט 2025

הערות שוליים

↑ נעה שנברון, ‏מתכוננות למעבר: טייסות 101 ו-105 פורסות לרמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 10.03.2021
↑ נעה שנברון, ‏טייסת הקרב הראשונה עוברת לבסיס רמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 22.6.2021
↑ מרדכי נאור, סיפורי הרצליה - 50 פרשיות בתולדות הרצליה, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2013, הפרק "טייסת הקרב הראשונה - בהרצליה", עמ' 129–133.
↑ זהר נייגר, ‏עד הלום: זהו סיפור התקיפה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, 29.5.22
↑ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב 1975, עמ' 59.
↑ יותם רוזנפלד, אמונה פולק, ‏שנהיה לראש - וגם לזנב, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 בספטמבר 2025
↑ Tzahor, Zeev (1993). "The 1949 Air Clash between the Israeli Air Force and the RAF". Journal of Contemporary History. 28 (1): 76–77. JSTOR 260802.
↑ מועדון טייסת "הקרב הראשונה" ממריא, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 במאי 2006

[1] נעה שנברון, ‏מתכוננות למעבר: טייסות 101 ו-105 פורסות לרמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 10.03.2021

[2] נעה שנברון, ‏טייסת הקרב הראשונה עוברת לבסיס רמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 22.6.2021

[3] מרדכי נאור, סיפורי הרצליה - 50 פרשיות בתולדות הרצליה, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2013, הפרק "טייסת הקרב הראשונה - בהרצליה", עמ' 129–133.

[4] זהר נייגר, ‏עד הלום: זהו סיפור התקיפה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, 29.5.22

[5] עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב 1975, עמ' 59.

[6] יותם רוזנפלד, אמונה פולק, ‏שנהיה לראש - וגם לזנב, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 בספטמבר 2025

[זיו-7] Tzahor, Zeev (1993). "The 1949 Air Clash between the Israeli Air Force and the RAF". Journal of Contemporary History. 28 (1): 76–77. JSTOR 260802.

[8] מועדון טייסת "הקרב הראשונה" ממריא, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 במאי 2006

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

טייסות חיל האוויר הישראלי
מטוסי קרב	הפטישים (69) • הקרב הראשונה (101) • הנמר המעופף (102) • העקרב (105) • חוד החנית (106) • אבירי הזנב הכתום (107) • העמק (109) • אבירי הצפון (110) • הדרקון המעופף/ הטייסת האדומה (115) • אריות הדרום (116) • הסילון הראשונה (117) • העטלף (119) • אבירי הזנב הכפול (133) • נשר הזהב (140) • התוכי המנפץ (149) • האחת (201) • הנגב (253) • מרכז המדינה (254)
מסוקים	הצרעה (113) • מובילי הלילה (114) • דורסי הלילה (118) • ציפורי המדבר (123) • החרב המתהפכת (124) • המסוקים הקלים (125) • מגע הקסם (190) • מגיני המערב (193)
תובלה, כיבוי, בקרה ומודיעין	הגמל המעופף/ הטייסת הראשונה (100) • הפילים (103) • ענקי המדבר (120) • הנחשון (122) • אבירי הציפור הצהובה (131) • מלכי האוויר (135) • ההוקאיי (192) • טייסת הכיבוי (249)
כלי טיס מאוישים מרחוק	עוף החול (144) • האיל הנוגח (147) • ציידי הצללים (160) • הנחש השחור (161) • ציפורי האש (166) • המל"טים הראשונה (200) • הנשר הלבן (210) • הברון האדום
טייסות מדמי טיסה	טייסת מאמני כטב"ם ומסוקים (320) • טייסת מאמני קרב (420)
ניסוי	טייסת מרכז ניסויי טיסה (5601)
כנף 2	טייסת 150 • טייסת 199 • טייסת 248
הטייסות הראשונות	טייסת תל אביב (1) • טייסת הנגב (2) • טייסת הגליל (3)