מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון)
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות  |
|---|---|
| מנהיגים |
דב בר בורוכוב |
| תקופת הפעילות |
1906–1928 (כ־22 שנים) |
| אידאולוגיות |
ציונות סוציאליזם |
  | |
מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון) הייתה מפלגה פוליטית סוציאליסטית ציונית באימפריה הרוסית ובאוקראינה. המפלגה הוקמה בשנת 1906 בפולטבה. חברי המפלגה השתתפו בממשלת אוקראינה בשנים 1917–1920. היא הייתה חלק מתנועת "פועלי ציון" הבינלאומית. עקב עמדתה כלפי מהפכת אוקטובר והיותה תומכת באספה המכוננת ברוסיה, נאסר על המפלגה להתמודד במועצות שנשלטו על ידי מפלגת השלטון, אך לא הוצאה מחוץ לחוק עד שנת 1928.
המפלגה חוותה פיצול גדול באוגוסט 1919, אז הקימה קבוצת מתנגדים את המפלגה הקומוניסטית היהודית (פועלי ציון). לאחר שהתמזגה עם המפלגה הקומוניסטית בשנת 1922, המפלגה היהודית שינתה את השם למפלגת העבודה היהודית הקומוניסטית (פועלי ציון).[1][2][3] במהלך הוועידה ה-12 של המפלגה נערכה במוסקבה במרץ 1926. המפלגה התנגדה למדיניות האזורית של ברית המועצות. בשל כך, המפלגה נאסרה לחלוטין והתפרקה בשנת 1928 כאשר מרבית חבריה הצטרפו למפלגה הקומוניסטית או פרשו מהמפלגה.
עד לשנת 1928, פעל ארגון נוער ציוני סוציאליסטי שהיה חלק מאגף הנוער של המפלגה.
השתתפות בפוליטיקה האוקראינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה יוצגה במועצה המרכזית של אוקראינה בשנת 1917 ובמועצת השרים הלאומיים של הרפובליקה הלאומית האוקראינית (הרשות המבצעת של הרפובליקה האוקראינית) היה אברהם ריבוצקי שכיהן כשר לענייני יהודים.[4] פעיל אחר היה סולומון גולדלמן, שהיה סגן שר המסחר, התעשייה והעבודה בממשלת הרפובליקה הלאומית האוקראינית (רשות מדינית שנוצרה על ידי האיחוד הלאומי האוקראיני ב-14 בנובמבר 1918).[5]
אגף הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
איגוד הנוער של העובדים הקומוניסטים היהודים (ביידיש: ייִדישן קאָמוניסטישן אַרבעטער - יוגנטי פאַרבאַנד יוגנט פועלי - ציון; ברוסית: EKSRM (Iugend Poalei Zion)), הידוע בשמו הקודם כ"איחוד הנוער העובד הסוציאליסטי היהודי" (ברוסית: Еврейский социалистический союз рабочей молодежи (Iugend Poaleĭ-Tsion, ESSRM (Iugend Poalei Zion))), היה ארגון נוער ציוני סוציאליסטי בברית המועצות. הארגון היה חלק מאגף הנוער של מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון).
בין התאריכים 4 ל-10 במרץ 1921 נערך כנס המצביעים הכלל רוסי של הארגון במוסקבה. ב-15 באוגוסט 1922 נערך במוסקבה הקונגרס הכלל רוסי ונמשך חמישה ימים.[6]
הארגון פעל עד לשנת 1928.[7][8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיוה גלילי, מרחב הפעולה של הציונים ברוסיה הסובייטית בשנות העשרים, "עיונים בתקומת ישראל", כרך 14 (2004), עמודים 479-508
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Arie Bar (1980). The Jewish Press that was: Accounts, Evaluations, and Memories of Jewish Papers in Pre-Holocaust Europe. World Federation of Jewish Journalists. p. 288.
- ^ Baruch Gurevitz (15 בספטמבר 1980). National Communism in the Soviet Union, 1918-28. University of Pittsburgh Pre. p. 104. ISBN 978-0-8229-7736-0.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ The Wiener Library Bulletin. 1966. p. 8.
- ^ Markus, Vasyl; Stakhiv, M.; Zhukovsky, A. "Council of National Ministers of the Ukrainian National Republic". Encyclopedia of Ukraine, vol. 1 (1984). נבדק ב-2009-11-08.
- ^ Kubijovyč, Volodymyr; Markus, Vasyl. "Jews". Encyclopedia of Ukraine, vol. 2 (1989). נבדק ב-2009-11-08.
- ^ העבר: רבעון לדברי ימי היהודים והיהדות ברוסיה. אתלירא, אגודה לחקר תולדות יהודי רוסיה ואוקראינה. 1971. p. 107.
- ^ "Opis΄ 3: Jewish Socialist (from 1923, Communist) Union of Working Youth (ES(K)SRM), 1918-1928" (XML). Idcpublishers.com. נבדק ב-13 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zeev Blum (1978). Poyle Tsien in Raṭnfarband: zikhroynes̀, gedanḳen un doḳumenṭn. Y. L. Perets. p. 251.
