לדלג לתוכן

מפרץ שלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה, משפטים חסרי פשר, חוסר הבנה של תוכן ושפת הערך המתורגם על ידי המתרגם.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה, משפטים חסרי פשר, חוסר הבנה של תוכן ושפת הערך המתורגם על ידי המתרגם.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מפרץ שלי
Shelly Bay
מידע כללי
סוג פרוור עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°17′45″S 174°49′14″E / 41.295849°S 174.820472°E / -41.295849; 174.820472
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפרץ שלי ובסיס כוח ההגנה לשעבר

מפרץ שלי (באנגלית: Shelly Bay) הוא מפרץ בחצי האי מירמר בוולינגטון, ניו זילנד. רוב האדמות היו בבעלות כוח ההגנה של ניו זילנד במשך 124 שנים[1] עד שנת 2009. כיום זהו אתר מתוכנן לפיתוח מגורים שנוי במחלוקת אשר נכון ליולי 2020 הוא נושא לשלושה תיקים משפטיים מתמשכים והצבעה עתידית של מועצת העיר עודנה תלויה ועומדת.[2]

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ שלי נמצא במערב חצי האי מירימר, מצפון למצר היבשתי שלו והוא ממוקם במרחק 8 ק"מ לערך מהכביש ממרכז העיר וולינגטון. האדמה במפרץ היא חלק מפרבר וופלינגטון מאופויה[3] וכוללת כמה אדמות מאוחזרות, עם גבעות סמוכות שנחפרו כדי לספק מילוי.[4]

על פי ראש המחלקה לגאוגרפיה, סביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, האדמה במפרץ שלי נמצאת בסיכון מהצפות על החוף בשל עליית מפלס הים. בשנת 2019, הוא חזה שתוך ארבעים שנה, נזק שנראה בעבר אחת למאה שנים יתרחש אחת לשלוש או ארבע שנים. הוא סבר כי חומת ים אפשרית אך הגנה על הכביש סביב החוף תהיה בעייתית.[5]

על פי מאגר המידע על הקרקעות של ניו זילנד, השם "מפרץ שלי" אינו רשמי; עם זאת אין מידע על מקור השם[6].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה מאורית ורכישת קרקעות אירופית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות 1820 ו-1830 נדדו לאזור מספר שבטים (איווי) מאוריים[5]. הכפר הממוקם בקצה הצפוני של המפרץ נקרא מארו-קאי-קורו[7].

בשנת 1839 נרכש המפרץ על ידי החברה הניו זילנדית יחד עם רוב וולינגטון.[8][9][10] מאוחר יותר יוגדר שטר הרכישה כפגום "מאוד". הוא נכתב באנגלית בלבד ולא הייתה בו מפה להגדיר גבולות[5].

שימוש ובעלות צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרץ שלי
Shelly Bay
פרטים
מדינה ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בסיס של חיל הכרייה והטורפדו, מפרץ שלי, וולינגטון, שנת 1899 בקירוב

בשנת 1885 הפך המפרץ לאתר בסיס כרייה נגד צוללות, בשל החשש מפני מתקפה רוסית[10]. צריפי מחסני הכרייה והצוללת הוקמו בשנת 1887[11]. הבסיס היה מקום פיצוץ בשנת 1891 שהרג אדם אחד. חקירה נערכה וחבר המושבעים שלה מצא כי אין מספיק ראיות ישירות כדי שיוכלו לומר מה גרם לפיצוץ[12]. בשנת 1907 הועברה האדמה לידי הצי המלכותי הניו זילנדי[1].

בשנת 1942 החלה עבודת אחזור קרקע והאזור הפך לתחנה ימית בשם HMNZS Cook[4]. בשנת 1946 הועברה הבעלות לידי חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד ושמה שונה לבסיס חיל האוויר מפרץ שלי, כדי להכיל יחידת קייטרינג ועד 300 עובדים[10]. בסיס חיל האוויר נסגר בשנת 1995 וכוח ההגנה הניו זילנדי העמיד את האדמה להחכרה.[13] במקום היה מוזיאון ימי אך זה נסגר בשנת 2008.

חוזה הסדר ווייטנגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, בית הדין בווייטנגי קבע כי מגיע לשבט איווי חלים פיצויים בגין מפרץ שלי[10]. ב-14 בפברואר 2009 הועברה 4.5 דונם אדמה לידי השבט שקנה את הקרקע כחלק מהסכם להסדר וייטנגי בסך 25 מיליון דולר.[14] ההסדר קשור למעשי עוולה שבוצעו בעת רכישת הקרקע בשנת 1839. בית המלוכה הבריטי התנצל על מכירה זו ואמר כי המעשה לקוי ומעולם לא קיימו הבטחות. הממשל לא הצליח להפריש עשירית מהאדמה למאורים כנדרש בתנאים, לקח קרקעות למטרות ציבוריות ללא תמורה, ונעל את קרקעות המאורים הנותרות בשכירות מתמדת[13]. ההסדר כלל את הזכות לרכוש את הנכס במפרץ שלי (כמו גם כמה אדמות אחרות סביב וולינגטון) והאיווי בחרו לעשות זאת בעלות של 13.3 מיליון דולר לפחות[5].

שימוש נוכחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבניינים שהיו בעבר חלק מבסיסי צבא הייתה תחזוקה מועטה אם בכלל מאז עזיבת הצבא. הרציף עצמו כמעט ונרקב[1]. מספר אמנים שוכרים חללי סטודיו באזור. האזור כולל גם את בית הקפה Chocolate Fish; ראש העיר לשעבר קרי פרנדרגסט תיאר את בית הקפה כ"אייקוני" והוא התפרסם לאחר ששחקנים וצוותי טרילוגיית שר הטבעות פקדו אותו[15].

חלק מהסרט קינג קונג משנת 2005 צולם במפרץ שלי, כולל בניית חומת הענק המפרידה בין קונג לשאר אי הגולגולת[16]. מפרץ שלי נמצא במרחק נסיעה קצר מאולפני מירימר ששימשו לצילומי הסרט[17].

פיתוח האזור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Map showing part of Shelly Bay and its ownership as of April 2017
מפה המציגה חלק ממפרץ שלי ובעלותה נכון לאפריל 2017

מאז סגירת בסיס הצבא הוצעו שימושים מרובים עבור אדמת מפרץ שלי, כולל קזינו, יצירת יערות גשם מלאכותיים ומוזיאון לסרטים, האחרון היה הצעתו של הבמאי פיטר ג'קסון[10][18]. פיתוח האזור הוא נושא שנוי במחלוקת; אתר החדשות <i id="mwhQ">Stuff</i> דיווח כי כתב כ-400 מאמרים על מפרץ שלי בשנים 2011–2019[5].

הסכמת משאבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמת משאבים ניתנה לראשונה על ידי מועצת העיר וולינגטון בשנת 2017, אולם קבוצת הלובי Enterprise Mirimar ערערה עליה באופן חוקי[2]. החלטה של בית משפט לערעורים בשנת 2018 ביטלה את הסכמת המשאבים הזו ואמרה כי המועצה פירשה בטעות את החוק כשהחליטה להעניק אותה[19]. בעקבות החלטת בית המשפט, נערכה בחינה מחודשת של הליך ההסכמה, שנערך על ידי נציבים עצמאיים, שהושלם באוקטובר 2019. נציבים אלה אישרו הסכמת משאבים חדשה. הסכמה זו מאפשרת דיור אינטנסיבי יותר ממה שהתוכנית המחוזית של וולינגטון הייתה מאפשרת בדרך כלל[10]. באם, Enterprise Mirimar המשיכה להתנגד להסכמת המשאבים.

מכירת אדמות בבעלות האיווי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לפתח את האזור, קאסלס רכשה קרקעות מהאיווי. חלק ניכר מהאדמות, שנמצאות בבעלות רשמית של ישות בשם גוש ההתיישבות פורט ניקולסון (Port Nicholson Block Settlement Trust, בראשי תיבות PNBST), נמכרה ביוני 2017 תמורת 2 מיליון דולר, פחות ממה שהאיווי שילמו עליה.[20] בתחילה הועמדו למכירה כל האדמות, וחברי השבט הצביעו נגד המכירה, אך מכירת חלק מהקרקע הייתה עניין קטן יותר ולא הצריכה הצבעה. מאו ווה-נואה, משהו האיווי, אמר כי להחלטה על המכירה לא היה תמיכה מצד בני השבט[21]. גוש ההתיישבות פורט ניקולסון טאנו כי היה עליהם לבצע את העסקה כדי לשרוד מכיוון שהיא קשורה במזומן[22].

העסקה למכירת הקרקע הנותרת תמורת 10 מיליון דולר נעשתה על ידי PNBST, בשנת 2019[23]. הבעלים הרשומים כיום של חלקת אדמה זו היא חברה בבעלות קאסלס ושותפו[24].

בדצמבר 2019 הודיעה PNBST על ידי ידיעון לחברי איווי כי היא שואפת לחזור לרעיון של פיתוח מפרץ שלי. העלון ציין כי PNBST מנהלת שיחות עם חברת קאסלס לרכישת קרקעות במפרץ שלי מהחברה. הקרקע ש-PNBST מעוניינת לרכוש נמצאת כיום בבעלות מועצת העיר וולינגטון, ולכן תדרוש מהמועצה להמשיך בתוכניות מכירה לקאסלס לפני שקאסלס יוכל למכור אותה ל-PNBST[25].

הצעה למכירה של אדמות בבעלות המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיתוח המוצע ידרוש גם ממועצת העיר וולינגטון למכור ולהחכיר אדמות ליזמים. חברי המועצה הצביעו בעד המכירות והשכירות בספטמבר 2017 והעניקו למנהל המועצה את הסמכות לעשות זאת, אך לאחר שעלו סוגיות עם הסכמת המשאבים והמחלוקות בשאלה האם ליועצי המועצה היה את כל המידע הנכון, סירב המנכ"ל קית' לאברי לבצע את העסקה וציין בשנת 2019 כי העניין צפוי להגיע להצבעה מחודשת.[26]

מכירת מפרץ שלי הפכה לנושא בחירות בבחירות המקומיות בוולינגטון באוקטובר 2019, ולרוב המועמדים הייתה עמדה לגבי הפיתוח[20]. לפני הבחירות רוב חברי המועצה תמכו בפיתוח, אך לאחר הבחירות רוב חברי המועצה הנוכחיים מתנגדים לה. בבחירות לראשות העיר במקביל התייחסו גם לראש עיריית וולינגטון, ג'סטין לסטר, שתמך בהצעה, במקומו של אנדי פוסטר, שכחבר מועצה התנגד לה במשך כמה שנים[10].

התנגדויות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבמאי פיטר ג'קסון המתנגד לפיתוח

הפיתוח נתקל בהתנגדות מצד צדדים אחרים. הבמאי פיטר ג'קסון מתנגד לפיתוח, ותיאר אותו כ"שטח ירוק יקר" המאוים על ידי "דירות מתקופת ברית המועצות"[27]. הוא איים בהליכים משפטיים בנושא[28].

קבוצת הלובי Enterprise Mirimar מצטטת חששות כמו בטיחות בתעבורה[10]. ראש העיר אנדי פוסטר אמר כי המועצה צריכה לחקור את יכולת הכביש ובטיחות הקשורים לפרויקט[2]. מועצת העיר וולינגטון הצביעה בעבר לקבוע את חלקה במימון התשתית לפיתוח בסכום של 10 מיליון דולר.

תמיכה אפשרית של הממשל המרכזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 הודיעה הממשלה המרכזית על קרן תשתית בהיקף של 3 מיליארד דולר שתפעיל מחדש את כלכלת ניו זילנד בעקבות מגפת הקורונה. איאן קסלס פנה לקרן ואמר כי פרויקט מפרץ שלי הוא "מוכן ליישום", ואילו עורכי הדין של פראן וולש ופיטר ג'קסון הפצירו בשרי הממשלה לדחות את הבקשה[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפרץ שלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Jackman, Amy (27 בפברואר 2014). "Shelly Bay rotting away". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 George, Damian (9 ביולי 2020). "Shelly Bay redevelopment put forward as Government shovel-ready project". Stuff. נבדק ב-9 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Wellington City Suburbs" (PDF). Wellington City Council. נבדק ב-8 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "RNZN Communicators Association". 9 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  5. ^ 1 2 3 4 5 Hunt, Tom; Rutherford, Hamish (4 במאי 2019). "Long shadow over development of Wellington jewel Shelly Bay". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "NZGB Gazetteer | linz.govt.nz". gazetteer.linz.govt.nz. נבדק ב-2020-01-09.
  7. ^ Te Ara o Nga Tupuna Heritage TrailRetrieved: 19 February 2009 (אורכב 12.02.2012 בארכיון Wayback Machine)
  8. ^ The Taranaki Report, Kaupapa Tuatahi, Chapter 5, Waitangi Tribunal, 1996, page 23.
  9. ^ Burn, Patricia (1989). Fatal Success: A History of the New Zealand Company. Heinemann Reed. p. 144. ISBN 0-7900-0011-3.
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Hunt, Tom (31 באוקטובר 2019). "Wellington's $500m Shelly Bay development granted resource consent". Stuff. נבדק ב-2020-01-07. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Shelly Bay". Wellington City Council. נבדק ב-2020-01-08.
  12. ^ "Shelly Bay Disaster: Verdict of the Jury". Star. 22 באפריל 1891. נבדק ב-9 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 "Iwi buy Shelly Bay". stuff.co.nz. 18 בדצמבר 2008. נבדק ב-9 בינואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Historic Wellington land handed to Iwi". Stuff.co.nz. NZPA. 14 בפברואר 2009. נבדק ב-9 בנובמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Burgess, Dave (16 בספטמבר 2009). "Chocolate Fish cafe returns". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "King Kong Filming Locations | New Zealand". www.newzealand.com. נבדק ב-2020-01-08.
  17. ^ "Aping effort attracts attention to Kong set". 2004-11-08. ISSN 1170-0777. נבדק ב-2020-01-08.
  18. ^ Te, Mandy; Hunt, Tom (22 באוגוסט 2020). "Wellington's Miramar, including Shelly Bay, re-imagined as a national heritage park". Stuff. נבדק ב-24 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Manch, Thomas (3 בדצמבר 2018). "Court of Appeal overturns resource consents for Wellington's Shelly Bay redevelopment". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 Hunt, Tom (26 בספטמבר 2019). "19 to four: How Wellington's wannabes will vote on Shelly Bay development". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Majority of iwi land at Shelly Bay sold for fraction of purchase price". Stuff. נבדק ב-2020-01-08.
  22. ^ Hunt, Tom (6 במאי 2019). "Sell or die: Trust reveals why it had to sell Shelly Bay". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Deal to sell Shelly Bay done months back despite assurances". Stuff. נבדק ב-2020-01-08.
  24. ^ Hunt, Tom (29 בדצמבר 2019). "Wellington iwi looks to acquire new land at controversial Shelly Bay". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Wellington iwi looks to acquire new land at controversial Shelly Bay". Stuff. נבדק ב-2020-01-08.
  26. ^ Hunt, Tom (9 ביולי 2019). "Decision to sell council land at Shelly Bay could be undone". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Macandrew, Ruby; Desmarais, Felix (21 באפריל 2019). "Sir Peter Jackson clashes with Wellington City Council over controversial Shelly Bay development". Stuff. נבדק ב-2020-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Hunt, Tom (24 בפברואר 2020). "Sir Peter Jackson threatens legal action on council Shelly Bay backtrack". Stuff. נבדק ב-2020-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מפרץ_שלי&oldid=39741171"